מחר: דיון בבג"ץ על ביטול החיסיון של חברת קצא"א

שופטי בג"ץ ידונו מחר (ד) בהסרת החיסיון שחל על חברת קצא"א, בעקבות עתירה שהגישה לפני כשנה עמותת "אדם טבע ודין". החיסיון חל על החברה מ-1968, ובעתירה מבקשת העמותה גם לקבל לידיה מידע מלא אודות דליפת הנפט שהתרחשה בדצמבר 2014 בעברונה.

נזכיר כי ב-2017 יגיע לקיצו החוזה שעל-פיו פועלת קצא"א, חברת קו צינור אילת-אשקלון, ויסתיים גם הזיכיון הבלעדי (שמעוגן בחוק מיוחד) להעברת דלקים בצינור נפט שהונח בסוף 1969 ומחבר בין אילת לאשקלון.

הצינור הזה כלל אינו פעיל ולא משמש את מטרת הקמתו - הזרמת נפט איראני בין נמל אילת לנמל אשקלון - כבר די הרבה שנים. יותר מזה, כבר שנים שישראל אינה מייבאת נפט דרך מפרץ אילת. הנפט הגולמי מגיע לארץ דרך נתיבי תובלה בים התיכון, היישר לשני בתי הזיקוק, בז"ן חיפה ופז אשדוד.

זהו אותו צינור שממנו דלפו בדצמבר 2014 לא פחות מ-5,000 מ"ק נפט גולמי לשטחי שמורת עברונה בערבה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת. האירוע הציף ביקורת ציבורית סביב פעולתה של קצא"א ואת העובדה שאין בקרה או ביקורת על פעולותיה.

בעקבות הדליפה עתרה "אדם טבע ודין" לבג"ץ. בעתירה מציינת העמותה כי הנסיבות שאפפו את יצירת שטר הזיכיון ואת הוצאת צו החיסיון בשנת 1968, ובראשן היחסים הדיפלומטיים-כלכליים עם איראן בתקופת שלטון השאה, חדלו להתקיים כבר מזמן.

לטענתה, חובת הממשלה, לאור השינוי בנסיבות, לבחון את הצורך בהמשך הצו. "צו החיסיון נותר על כנו כשריד אנכרוניסטי לנסיבות עובדתיות ומציאות משפטית שהשתנו מן היסוד", נכתב בעתירה.

עוד מציינת העמותה בעתירה כי החיסיון ממנו נהנית כיום החברה הוא כה גורף וחובק-כל, עד שהוא מוחל גם על מידע שעל פניו אין בו כל היבט ביטחוני או אסטרטגי ייחודי שיש בהם כדי להצדיק סודיות. בעטיו, טוענת העמותה, הוסתר מידע אודות תהליכי הרישוי של החברה, סיכונים סביבתיים, תוצאות חקירות, ממצאי מבקר המדינה ועוד.