האם הרופאים ירוויחו יותר על טיפול בתיירי מרפא?

הסעיף הדרמטי ביותר שקיים מאז ינואר 2014 במסגרת חוזר מינהל הרפואה של המשרד ושתכליתו לנטרל את התמריץ של הרופאים להעדיף את תיירי המרפא, לא נכלל בתזכיר החוק החדש של ליצמן

חולים / צילום: פאול אורלייב
חולים / צילום: פאול אורלייב

משרד הבריאות הציג בשבוע שעבר את טיוטת תזכיר החוק שגיבש יחד עם משרד התיירות לאסדרת תיירות המרפא בישראל, והבהיר כי "העיקרון הבסיסי בהצעת החוק הוא הבטחת הקדימות למטופל הישראלי". ואולם, בדיקת "גלובס" מגלה כי דווקא הסעיף הדרמטי ביותר שקיים מאז ינואר 2014 במסגרת חוזר מינהל הרפואה של המשרד ושתכליתו לנטרל את התמריץ של הרופאים להעדיף את תיירי המרפא, לא נכלל בתזכיר החוק החדש.

על פי אותו סעיף, השכר שניתן לרופאים, או לכל איש צוות אחר בגין ניתוח שעובר תייר רפואי, יהיה זהה לחלוטין לשכר שמשולם להם בגין טיפול בחולה ישראלי. "סולם ההשתכרות יהיה שווה למטופלים ישראלים וזרים כאחד, ותשלום או קבלת שכר בניגוד לכלל זה מהווה פעילות אסורה להנהלת בית החולים או לרופאים, על כל המשתמע מכך", נכתב בחוזר. בתזכיר החוק, כאמור, אין זכר לסעיף הכל כך קריטי הזה.

"מי שרוצה לדאוג לקדימות של הישראלים ולמנוע העדפה לטובת התייר, חייב לגרום לרופא ולבית החולים להיות אדיש מבחינה כלכלית לגבי זהות המטופל - זה הכי בסיסי שיש", אמר ל"גלובס" פרופ' גבי בן נון, כלכלן בריאות מאוניברסיטת בן גוריון וחבר לשעבר בוועדת גרמן. לדבריו, "בלי לחסום את התמריץ להעדיף תיירים על פני ישראלים, החולה הישראלי תמיד יידחק לסוף התור ולא תעזור שום חקיקה בעניין".

בן נון היה בעמדת מיעוט בוועדת גרמן, כשסבר כי יש לצמצם באופן דרמטי עד מוחלט את התיירות הרפואית בישראל אלא אם תהיה השקעה מסיבית בתשתיות רפואיות. "כל זמן שישראל נמצאת במקום הגרוע ביותר בעולם המערבי בכל מה שקשור למחסור במיטות אשפוז, אחיות וציוד רפואי מתקדם, כל תייר רפואי בודד שמגיע לארץ הוא בהכרח מגיע על חשבון המטופל הישראלי - זו לוגיקה פשוטה", הוא מסביר.

 

אינטרס פוליטי

במשרד הבריאות מסבירים לנו היום כי החוק, אם יעבור, לא בא להחליף את החוזר - אלא מתווסף אליו ומשלים אותו. במשרד טוענים כי החקיקה נדרשה בעיקר כדי להסדיר היבטים שלא ניתן להסדיר באמצעות חוזרים ותקנות, כמו חובת רישוי שמצמצמת את חופש העיסוק. כך, על פי תזכיר החוק, מוסד רפואי שמבקש לטפל בתיירים רפואיים יוכל לקבל ממנכ"ל משרד הבריאות היתר התקף לשלוש שנים. בין התנאים לקבלת ההיתר: הקדשת עיקר העיסוק לטיפול בישראלים, קיומה של מערכת חשבונאית נפרדת ומערכת ממוחשבת להעברת נתונים כמו זמינות תורים ותפוסות. אחת מגולות הכותרת של תזכיר החוק, שזוכה במקרה הזה למילים טובות גם מפרופ' בן נון, נוגעת לסוכנים המתווכים בין תיירי המרפא לבתי החולים. תזכיר החוק קובע בין היתר כי סוכן רפואי חייב ברישום ואסור לו להיות עובד מערכת הבריאות, כדי למנוע ניגוד עניינים. כן נקבע, כי הסוכן יקבל את שכרו רק מהמוסד הרפואי ולא מהמטופל, וייאסר עליו להתנות את שירותיו לתייר ברכישת שירותים נוספים שאינם רפואיים.

על פי גורם בכיר במערכת הבריאות, הסיבה שלא נכלל בתזכיר החוק הסעיף שעוסק בנטרול התמריץ הכלכלי של הרופאים היא החשש שגורמים פוליטיים ואינטרסנטיים יבקשו לשנות את הסעיף המדובר ולעקר אותו מתוכן.

גם עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ולשעבר חבר בוועדת גרמן, סבור כי זו הסיבה לכך, אולם הוא מודה כי מדובר בבעיה: "על פי ההיררכיה המקובלת, חוק ניצב לפני חוזרים ותקנות, מה גם שכל מנכ"ל חדש שיגיע למשרד הבריאות יכול לבטל את החוזר הזה בקלות. נוהל שאינו מעוגן בחקיקה הוא פריך".

גם העובדה שהשר ליצמן מצהיר מעל כל במה עד כמה הוא תומך ומעודד את התיירות הרפואית, מחזקת את אלה שחוששים כי בתי החולים יסיקו כי החוק החדש הוא היחיד שמחייב אותם, תוך התעלמות מהחוזר שגם היום אינו נאכף במקרים רבים.

צרו איתנו קשר *5988