תעשיית הסייבר הישראלית נחשפת: חצי מיליארד דולר השקעות

מחקר מקיף של IVC: רק למחצית מחברות הסייבר יש הכנסות, 45% הן עדיין מעבדות פיתוח ■ 7 חברות גדולות מעסיקות כחצי מהעובדים בתעשייה ■ 1 מתוך 2 חברות סייבר שהוקמו בישראל במהלך 20 השנה האחרונות עדיין קיימות

סייבר / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
סייבר / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

עד כמה סייבר (אבטחת מידע) היא הנישה הכי לוהטת בתעשיית הטק העולמית, ובמיוחד הישראלית, אפשר ללמוד מכמה וכמה אירועים שהתרחשו בשבוע שעבר ויתרחשו בשבוע שבא עלינו לטובה. בשבוע שעבר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, דיבר בפורום דאבוס על תעשיית הסייבר הישראלית ותרומתה הגדלה והולכת לתל"ג הישראלי, וזאת במקביל לחשיבה מחודשת של משרד הביטחון על פיקוח ייצוא של מערכות סייבר ישראליות.

השבוע, ייערך בתל אביב כנס הסייברטק הבינלאומי, שהוא השני בגודלו בעולם, ואליו יגיעו מאות משלחות מחו"ל, ביניהן חברות ענק ומשקיעים זרים. הכנס ייפתח במעמד ראש הממשלה, ולקראתו חברת המחקר IVC חושפת דוח מקיף על תעשיית הסייבר הישראלית.

הדוח נותן תמונה די רחבה על היקפה של תעשיית הסייבר הישראלית, דהיינו מספר החברות שפועלות בה, מספר העובדים שמועסקים בה, היקף ההשקעות שנעשו בה - וכמעט כל הנתונים מובילים למסקנה אחת: 2015 היא שנת השיא של תעשייה זו, וייתכן ששנת 2016 תקבע שיא חדש (תלוי, כמובן, במצב הרוח של שוקי ההון).

אז לפני שנתחיל בנתוני הדוח וניתוחם, הנה הסבר קצרצר, לפי IVC, מהו סייבר: "אבטחת סייבר פירושו הגנה על מערכות מידע מאיום או נזק שנעשה לחומרה, לתוכנה או למידע שנמצא בהן".

1. 430 חברות, 81% פרטיות

לפי הדוח של IVC, פועלות בישראל 430 חברות סייבר וזאת לעומת קצת מעל 250 בשנת 2006 (דהיינו כמעט כפול תוך עשור), ולעומת בערך 20 נכון לשנת 1996 (דהיינו פי 20 תוך 20 שנה). כמו כן, יש בישראל 40 מרכזי מו"פ בנישת הסייבר של חברות זרות - ככל הנראה תוצאה של רכישת חברות ישראליות על ידי זרות. IVC מבהיר כי חלק מחברות אלו מספקות פתרונות סייבר ביטחוני או סייבר למטרות ממשלתיות (כמו הגנה על יירוט טיל), אך מדגיש כי רוב החברות פונות לשוק הארגוני והצרכני.

מתוך אותן 430, נמצאו רק 19 חברות ציבוריות ונתון זה אינו מפתיע כי מהתפלגות חברות הסייבר עולה כי חלק ניכר מהן עדיין מצויות בשלב המו"פ או שההכנסות שלהן ממש התחלתיות, ולכן אינן יכולות להתאים להנפקה לציבור. IVC אינו מפרט מיהן החברות הציבוריות אך די קל לנחש את הגדולות שבהן: צ'ק פוינט, כנראה החלוצה, שהוקמה לפני 23 שנה ונסחרת כעת בשוק ההון האמריקאי לפי שווי של 13.6 מיליארד דולר, וסייברארק, הפחות וותיקה ממנה - הן בשנות פעילות והן כחברה ציבורית - ונסחרת כעת לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

ועד כמה צעירות רוב חברות הסייבר הישראליות אפשר ללמוד מהתפלגות אותן 430 לפי השלב במחזור חייהן: רק ל-46% מהן יש הכנסות התחלתיות, ורק ל-9% מהן יש הכנסות שנתיות של מעל 10 מיליון דולר. זה אומר שהיתר, 45%, הן עדיין מעבדות פיתוח - לכל דבר ועניין, דהיינו חברות שהמוצר שלהן עדיין לא מסחרי וייתכן שלא יהיה מסחרי כשהסטטיסטיקה גורסת שרוב חברות ההזנק נכשלות בדרך הארוכה מהפיכת רעיון תיאורטי למוצר שעובד.

הגאות בהיקף פעילות הסייבר הישראלי (שהיא בין היתר תוצר נלווה של השירות הצבאי, בעיקר ביחידה 8200 ממנה יצאו מייסדי צ'ק פוינט) באה לידי ביטוי בממוצע השנתי של מספר החברות המוקמות. משנת 2000, הוקמו בממוצע מדי שנה 52 חברות, אך בארבע השנים האחרונות עלה הממוצע ל-66. וכן, שנת השיא הייתה 2000 - 76 חברות ורק שנת 2013 כמעט שברה אותו - 73 חברות.

IVC התייחס במחקרו למספר החברות שכשלו, דהיינו נסגרו או חדלו לפעול, והוא טוען כי 1 מתוך 2 חברות סייבר שהוקמו בישראל במהלך 20 השנה האחרונות, עדיין קיימות. "וזהו שיעור יוצא מן הכלל על רקע שיעורי ההישרדות של חברות הזנק בתעשיית הטק הישראלית בכללותה". לדוגמה: 21% מתוך חברות שהיו פעילות בשנת 2000, עדיין פעילות ו-57% מתוך חברות שהיו פעילות בשנת 2010, עדיין פעילות.

2. 17 אלף עובדים 

נתון לא פחות מעניין, ואולי די מהותי, הוא מספר המועסקים בתעשיית הסייבר, דהיינו באותן 430 חברות שאותרו: 16,864 איש, דהיינו כמעט 17 אלף וזהו נתון די נאה. אך ההתפלגות - ולא במפתיע - מוטה די חזק לטובת חברות הענק, דהיינו חברות שמחזור ההכנסות השנתי שלהן הוא מעל 500 מיליון דולר. לפי IVC, יש 7 חברות כאלו והן מעסיקות 8,270 איש. צ'ק פוינט, לצורך הדוגמה, מעסיקה בארץ 1,486 איש (נכון לשנת 2014 כי דו"חות 2015 של החברה עדיין לא פורסמו).

לעומת זאת, רוב החברות - 225 מהן דהיינו כחצי - מעסיקות 1,028 איש ואלו חברות שההכנסות השנתיות שלהן נמוכות מ-10 מיליון דולר. דהיינו, לפי IVC - ממוצע של 5 איש לכל חברה כזו. כמו כן, מדגיש הדו"ח כי בעוד חברות שרק קיבלו השקעת Seed מהוות 16% מכלל החברות (כפי שתיארנו לעיל), הן מעסיקות רק 2% מכלל עובדי התעשייה, ואילו אותן 9% מהחברות שיש להן הכנסות של מעל 10 מיליון דולר בשנה - מעסיקות 67% מסך עובדי התעשייה. 

3. 18 אקזיטים ב-2015

אי אפשר לנתח את תעשיית הסייבר הישראלית מבלי להתייחס לסוגיית הרכישות של חברות מקומיות בידי זרות, כי יש כאלו - ולא מעט. לפי IVC, בשנת 2015 בוצעו 18 עסקות של מכירת חברות ישראליות מהתעשייה בשווי כולל של 1.2 מיליארד דולר, וזאת בלי אפילו הנפקה ראשונית אחת. דהיינו, 4% מהחברות בתעשייה נמכרו וזאת לעומת שיעור ממוצע של כל תעשיית הטק הישראלית - 2.5%. בשנה זו, נזכיר, נמכרו חברות סייבר דוגמת Adallom למיקרוסופט (320 מיליון דולר) ו-Cyactive שנמכרה ל-Paypal תמורת 65 מיליון דולר.

IVC, וזו נקודה מהותית, כולל בניתוחו חברות סייבר ישראליות שנרכשו על ידי חברות ישראליות אחרות, ולא על ידי זרות דוגמת צ'ק פוינט שרכשה את Lacoon תמורת 100 מיליון דולר ואת Hyperwise תמורת 20 מיליון דולר, וכן את מכירת אחת מחטיבות הסייבר של נייס לאלביט מערכות תמורת 150 מיליון דולר. ובאשר לאלביט מערכות, טוען IVC כי היא למעשה חברת טכנולוגיות הסייבר הכי גדולה בישראל, בעיקר לאחר סדרת רכישות שביצעה באחרונה.

השקעות של חצי מיליארד דולר

חברות הסייבר הישראליות לא היו מצליחות ללא מימון, דהיינו בעיקר ללא השקעות הון סיכון ואלו גדלו וממשיכות לגדול לאור חשיבותה של התעשייה. לפי IVC, בשנת 2012 עמד הגיוס הראשוני הממוצע לחברה על 2.3 מיליון דולר, ואילו בשנת 2015 הוא עמד על 6.9 מיליון דולר, דהיינו פי שלושה.

וכך קרה שבשנת 2012 "רק" 29 חברות סייבר ישראליות גייסו 65 מיליון דולר, ואילו אשתקד מדובר היה על 78 חברות וסך גיוס ש 539 מיליון דולר - דהיינו חצי מיליארד דולר, פי 10 מהנתון של שנת 2010 (58 מיליון דולר). "זה אומר שנישת הסייבר עומדת בראש תעשיית הטק המקומית כשמדובר באפיק השקעה", נאמר במחקר של IVC.

עוד טוען IVC כי אותן 78 חברות שגייסו הון אשתקד מהוות 20% מכלל החברות הפעילות, וזהו שיעור כפול מהשיעור של תעשיית הטק הישראלית כולה.

ומה באשר לזהות המשקיע הממוצע? ובכן, לפי IVC, הרשימה של המשקיעים שביצעו לפחות 4 השקעות התחלתיות בחברות סייבר בין 2011-2015 כוללת 8 קרנות הון סיכון (דוגמת JVP); 4 תוכניות האצה (אקסלרטור דוגמת 8200EISP); 2 מועדוני אנג'ל, 2 גופי ממשלה, אינקובטור אחד, חברת השקעות אחת וקרן גידור אחת.

סייבר
 סייבר

 

צרו איתנו קשר *5988