סוף לסכסוך בן עשור: הדואר יפצה סוכנים לשעבר ב-3.7 מ' ש'

השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה כי על דואר ישראל לפצות קבוצה של 44 סוכנים על רקע ביטול מיידי של ההסכמים עמם ב-2006, ללא קיום חובת השימוע ■ עם זאת, נקבע כי לסוכנים לא הייתה זכות לנקוט עיצומים

דואר ישראל, בנק הדואר / צלם: אריאל ירוזולימסקי
דואר ישראל, בנק הדואר / צלם: אריאל ירוזולימסקי

סוף לסכסוך המר בין דואר ישראל לקבוצת סוכניו לשעבר: בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק היום (ב') כי על דואר ישראל לפצות קבוצה של 44 סוכנים על רקע ביטול מיידי של ההסכמים עמם בשנת 2006, ללא קיום חובת השימוע. גובה הפיצוי שנפסק - כ-3.7 מיליון שקל.

על רקע פתיחת שוק הדואר לתחרות בינלאומית והחובות הכבדים של רשות הדואר בתחילת העשור הקודם, החליטה הממשלה על המהלך של הפיכת רשות הדואר לחברה ממשלתית, מהלך שלווה בתוכנית התייעלות אגרסיבית שכללה פיטורי 500 עובדים, ביטול חוזים עם עשרות סוכני דואר והכנסת שינויים בחוזים בין הדואר לבין סוכניו.

ערב יישום המהלך בתחילת 2006 החלו סוכני הדואר בעיצומים, שכללו סגירת סניפים ופגיעה בשירותי הדואר בחלק מן הסניפים. רשות הדואר, מצדה, ביטלה את ההסכמים עם חלק מאותן סוכנויות באופן מיידי וחד-צדדי, כאשר בחלק מהמקרים נעשה הדבר באמצעות ניתוק הסוכנויות מרשת המחשבים של הדואר.

בימים שלאחר מכן ביקשה הרשות וקיבלה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב את אישורו לביטול הסכמים עם 186 סוכנים באופן חד-צדדי, תוך פירוקן הפיזי בחלק מן המקרים.

בסופו של יום, רבות מן הסוכנויות נפתחו מחדש לאחר חתימה על הסכם בנוסח החדש. ואולם, חלק מהסוכנויות לא נפתחו מחדש, ופרנסתם של עשרות סוכנים נפגעה.

ארגון סוכני הדואר, יחד עם קבוצה של 44 סוכנים שהחוזים עמם בוטלו, הגישו ב-2008 את התביעה לבית המשפט, במסגרתה ביקשו פיצוי של 35 מיליון שקל על הפגיעה בהם.

טענותיהם הועלו בשני מישורים: הראשון בעל כיוון יצירתי מבחינה משפטית - הטענה כי הסוכנים היו "מעין-עובדים" של דואר ישראל, ועל כן מותר היה להם להכריז על מעין סכסוך עבודה, לשבות ולנקוט עיצומים. כמו כן, לפי טענה זו, נדרש היה לפטרם כשם שמפטרים עובדים. המישור השני - טענות במישור החוזי והמינהלי, לפיהן הצעד האגרסיבי והחד-צדדי של הרשות הפר את זכויותיהם, ועל כן מגיע להם פיצוי.

השופטת מיכל אגמון-גונן הגיעה למסקנה כי סוכני הדואר לא היו "מעין עובדים", ואין מקום להחיל עליהם את משפט העבודה. השופטת מצאה כי מערכת היחסים בין סוכני הדואר לבין רשות הדואר הייתה כזו של בעלי עסקים נותני שירותים. בהתאם לכך היא קבעה כי לסוכנים לא הייתה זכות לשבות או לנקוט עיצומים, ודחתה את טענותיהם כי התנהגותם היוותה "מעין סכסוך קיבוצי" או "מעין שביתה". התוצאה היא שנפסק כי הסוכנים הפרו את החוזים עם הרשות.

יחד עם זאת, השופטת קבעה כי על רשות הדואר היה לקיים להם שימוע טרם ביטול החוזים עמם, וזאת בין היתר על בסיס עיקרון תום-הלב בדיני החוזים וכן מכוח כללי המשפט המינהלי החלים על דואר ישראל.

לאור אי-קיום חובת השימוע, קבעה השופטת כי יש מקום לפסוק פיצויים לסוכנים. הפיצויים שנפסקו עומדים על כ-3.7 מיליון שקל (עד כ-200 אלף שקל לסוכן), בתוספת ריבית והצמדה - כ-10% מסכום התביעה.

צרו איתנו קשר *5988