הנקראות ביותר

מלחמת הדיגיטל בין הבנקים – מי מרוויח ומי מפסיד

האם השירותים הבנקאיים המתקדמים באמת חוסכים ללקוחות כסף, ומהן הסיבות האמיתיות להשקעה של הבנקים במיתוג הדיגיטלי?

בני שהינו מנכ"ל אלומות הון ליין / צילום:יחצ
בני שהינו מנכ"ל אלומות הון ליין / צילום:יחצ

המלחמה הדיגיטלית בין הבנקים בשיאה. בימים האחרונים עלה קמפיין חדש של מזרחי-טפחות, תחת הכותרת "מצעד עוכרי השמחות - דבר לאפליקציה", שבו תוקף הבנק, בצורה מרומזת, את הקמפיינים הדיגיטליים האגרסיביים של שני הבנקים הגדולים: הפועלים, עם הסניף הדיגיטלי הראשון, ולאומי דיגיטל, שמציע כבר היום להפקיד צ'קים דרך הסמארטפון.

בשנתיים האחרונות אנו עדים למלחמה דיגיטלית בין הבנקים הגדולים. הצרכנים מוצפים בקמפיינים על היכולות לבצע פעולות בנקאיות ללא צורך בבנקאי אלא בלחיצת כפתור דרך הסמארטפון.

בנק הפועלים השיק לאחרונה סניף בנק דיגיטלי ברחוב אבן גבירול בתל-אביב, שבו הבנקאים מצוידים בשעונים חכמים ובטאבלטים, מסתובבים בין הלקוחות ומבצעים פעולות. הבנק הדיגיטלי, שהושק ברעש תקשורתי גדול, כרגע, כך נודע, לא הצליח באמת למשוך אליו אלפי לקוחות - ואלה כרגע מצביעים ברגליים.

בני שהינו, מנכ"ל הון ליין, המרכז המקוון לפעילות הפיננסית של משקי-הבית, אומר כי "העולם הפיננסי משתנה והפעילות הפרסומית הענפה של הבנקים משקפת יותר מהכול את הקרב על לבו של הצרכן, אבל בשורה התחתונה, אין פה בשורה אמיתית עבורו - כל הפעילות הדיגיטלית שמציעים היום הבנקים דומה לפעילות הדיגיטלית באתרים של הבנקים, שקיימים כבר כמה שנים, ושהצרכן הישראלי כבר אימץ אותה".

- האם פעילות הדיגיטל מוזילה לצרכנים את הפעולות הבנקאיות?

"ההיגיון הבריא אומר שאם הפעילות הפיננסית עוברת להיות דיגיטלית, המשמעות היא חיסכון בכוח-האדם. כלומר, פעולות שעד היום נעשו דרך הבנקאי באשנב עברו לפעילות עצמאית באתר או דרך הטלפון. כבר כיום הציבור הישראלי אימץ את הטכנולוגיה - על-פי הסקרים 90% ממנו מעדיף לבצע פעולות דרך אתר האינטרנט, אבל בניגוד למצופה, העמלות של הבנקים נשארו אותו הדבר. בשורה התחתונה, הציבור עדיין לא מרוויח מכך שהוא לא מגיע פיזית לבנק, למעט חיסכון בזמן".

- אז למה בעצם הבנקים משקיעים כל-כך הרבה במיתוג דיגיטלי?

"אני חושב שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא לחץ של הבנקים מטכנולוגיות חדשות של סטארט-אפים המציעים אלטרנטיבות חוץ-בנקאיות, ומאפשרות לצרכנים קלות בביצוע פעולות וחיסכון בעמלות המתווכים. תחום הפינטק (הטכנולוגיות הפיננסיות) צומח בצורה מואצת בשנים האחרונות בעולם ובישראל. הכניסה של גופים בינלאומיים כמו סיטי בנק לזירה המקומית מייצרת זירה של עשרות סטארט-אפים בתחום הטכנולוגיות הפיננסיות, שמאיימים לחתוך מרווחי הבנקים - אם זה בהלוואות עמית לעמית, הלוואות סטודנטים, העברה של כספים בין מדינות ועוד.

"מספיק לראות מה קורה בעולם - כניסה של השחקניות הגדולות בעולם, כמו סנאפצ'ט ופייסבוק לתחום ה-Payment - כדי להבין שהצרכנים מאמצים טכנולוגיה מהר מאוד אם היא חוסכת להם כסף. בישראל, בגלל השוק הריכוזי של הבנקים, אנחנו מרגישים ביתר שאת את המלחמה המיתוגית בין הבנקים".

לסיכום אומר שהינו: "עד שלא יהיה ערך מהותי ואמיתי עבור הצרכן בדמות חיסכון בעלויות ובעמלות, הצרכנים ימשיכו לחפש אלטרנטיבות דיגיטליות חוץ-בנקאיות, שיאפשרו להם לבצע פעולות פשוטות דרך הסמארטפון במינימום עלות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות