ביהמ"ש אישר לאגרקסקו תוכנית הפעלה זמנית ל-3 שבועות

בהתאם לתוכנית יזרים הבנק הבינלאומי סך של כ-300 אלף שקל לשבוע לחברה, למימון עלויות הפעלתה; והחברה תמשיך להעסיק 24 מתוך 40 עובדיה

מסוף אגרקסקו לוד / צלם: תמר מצפי
מסוף אגרקסקו לוד / צלם: תמר מצפי

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר אתמול (א') תוכנית הפעלה זמנית לחברת אגרקסקו למשך 3 שבועות. בהתאם לתוכנית יזרים הבנק הבינלאומי סך של כ-300 אלף שקל לשבוע לחברה, למימון עלויות הפעלתה; והחברה תמשיך להעסיק 24 מתוך40 עובדיה. 

במסגרת הבקשה להפעלת החברה מסר כונס הנכסים הזמני של החברה, עו"ד רונן מטרי, לבית המשפט פרטים בנוגע לרכוש החברה והתחייבויותיה, ובין היתר הבהיר כי היקף חובותיה של אגרקסקו לנושיה עומד על כ-30 מיליון שקל - מהם סך של 5 מיליון שקל לנושים בדין קדימה (בעלי שיעבודים); למעלה מ-20 מיליון שקל חוב לבנק הבינלאומי, שהוא נושה מובטח; כ-3.5 מיליון שקל לנושים רגילים (ללא שיעבודים), ומתוכם כ-1.5 מיליון שקל לחקלאים.

בנוסף קיים חוב של כ-850 אלף שקל לעובדים, ויתרת החוב למשכירי הנכסים לחברה ובעיקר לרשויות המס. עוד קיים חוב לנאמן של החברה, שהוא גם נושה שלה, בסך כ-1.3 מיליון שקל. 

מנגד הצהיר עו"ד מטרי כי לחברה יש בית אריזה בעין-יהב, בחכירה לעוד 12 שנה; נכס נוסף, בונדד באשדוד, שמושכר עד שנת 2038; וקיימים סכומים כסף לגבייה מלקוחות לגבייה, בהיקף כולל של כמיליון שקל בארץ וכ-800 אלף שקל בחו"ל.

בנוסף, יש לחברה פרויקט מחקר ופיתוח פעיל, ולבנק יש ערבויות על בית ברעננה וקרקע חקלאית. עוד הצהיר מטרי כי קיימת גם ערבות אישית של הבעלים, המוגבלת עד 5 מיליון שקל. 

בהתאם לתוכנית ההפעלה ימומשו כספים שמגיעים לחברה מלקוחותיה.

ההחלטה ניתנה במסגרת הליך כינוס נכסים לחברת אגרקסקו כרמל, שהגיש הבנק הבינלאומי, ובמסגרתה עתר למנות כונס נכסים לאכיפת השיעבודים שניתנו לו נוכח אי-פירעון חוב בסך של כ-20 מיליון שקל. בבקשה צוין כי החברה הודתה בפני הבנק כי היא חדלת פירעון.

בראשית החודש מינה שופט בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, את עו"ד מטרי ככונס נכסים זמני, אשר הגיש אתמול את תוכנית ההפעלה כאמור.

עם אישור תוכנית ההפעלה, דחה השופט אורנשטיין את בקשת החקלאים להקפאת הליכים ולמינוי נאמן לחברה. בבקשה נטען כי הליך הקפאת הליכים הוא דרך המלך, ולא באמצעות הליך של כינוס נכסים כבקשת הבנק. בבקשה וכן בדיון טען בא-כוח החקלאים כי הליך הכינוס לא יבטיח טענות מצד צדדי ג', בהם רשויות המס וחנ"י, באשר לעסקי ונכסי החברה.

"לא אכחד שאכן יש יתרונות בהליך של הסדר נושים והקפאת הליכים על פני ההליך של כינוס נכסים, לרבות כינוס נכסים מפעיל לאור הוראות סעיף 350 לחוק החברות, המקנות לבית המשפט את הזכות למנוע מנושים, נותני שירותים, בעלי נכסים ואחרים מלמנוע את המשך ההפעלה ולממש בדרך מיטבית את נכסי החברה", כתב השופט בהחלטתו לאשר את תוכנית ההפעלה, אך הוסיף: "עם זאת, אין הליך הסדר הנושים מהווה את הדרך הבלעדית בהליכי חדלות פירעון, וזכותו של נושה מובטח לנקוט בהליך של כינוס נכסים, כמו שנעשה במקרה שלפניי. הלכות רבות הן כאשר מתבקש כינוס נכסים מפעיל, ובית המשפט מקנה לכונס הנכסים הזמני סמכויות להפעיל את נכסי החברה או מי מהם ותוך פיקוח של בית המשפט על ההפעלה".

אורנשטיין ציין כי הוא סבור שיש בתוכנית ההפעלה של החברה "אפשרות כדי להשיא את קופת הנשייה בצד המשך העסקת חלק ניכר מהעובדים ותוך גיבוי בנקאי, ומשכך היא חלופה ראויה. לא כל שכן, חלופה עדיפה מאשר כינוס למימוש בלבד ולא בדרך של כינוס מפעיל. לא כל שכן, כאשר מדובר בכינוס מפעיל, התמורה שמתקבלת בדרך-כלל ממכירת נכסי החברה גבוהה מזו שמתקבלת במימוש ללא הפעלה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988