ביהמ"ש לא קיבל את הסדר אולמרט; ירצה חודש מאסר נוסף

(עדכון) - לפי ההסדר אמור היה רה"מ לשעבר לרצות 6 חודשי מאסר בחופף למאסר שנגזר עליו בתיק הולילנד - ולמעשה לא לשבת בכלא אפילו יום אחד על שתי עבירות שיבוש מהלכי משפט שבהן הודה והורשע ■ ייכנס לכלא ב-15 בפברואר

אהוד אולמרט ופרקליטיו צילום:נועם מושקוביץ , וואלה!NEWS
אהוד אולמרט ופרקליטיו צילום:נועם מושקוביץ , וואלה!NEWS

יצא בזול, אבל לא קיבל פטור מוחלט: בית משפט השלום בירושלים קבע הבוקר (ד') כי העונש של 6 חודשי המאסר, שהוסכם עליו במסגרת הסדר הטיעון עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת שיבוש הליכי המשפט, לא ירוצה במלואו בחופף לעונש המאסר בפועל של שנה וחצי שנגזר עליו בגין הרשעתו בשוחד בפרשת הולילנד. 

כך, נקבע כי חודש אחד מתוך 6 החודשים הנוספים ירוצה במצטבר, כך שאולמרט ירצה בעצם חודש מאסר נוסף - וביום שני הקרוב, ב-15 בפברואר 2016, יתחיל לרצות עונש של 19 חודשי מאסר בפועל. 

בנוסף נידון אולמרט ל-4 חודשי מאסר על-תנאי למשך 36 חודשים שיימנו מיום שחרורו ממאסר וכן לקנס בסך 50 אלף שקל. 

 

"מתחם הענישה הראוי"

שופט השלום אביטל חן קובע בהכרעתו כי לא הוצגה בפני בית המשפט הנמקה משכנעת לחפיפה מלאה בין שני העונשים. "לטעמי", הוא כותב, "היה ראוי לגזור כי מחצית מהעונש בן ששת חודשי המאסר תרוצה בחופף, והשאר במצטבר, אך עם זאת חזקה עליי הוראת הפסיקה שלא להתרחק מן המוסכם בהסדר הטיעון יתר על המידה". כך שבמקום 3 חודשי מאסר נוספים, השופט מסתפק בחודש אחד נוסף. 

השופט חן ציין בגזר הדין כי מערכת היחסים הקרובה ששררה בין אולמרט לשולה זקן, במסגרתה טיפח אולמרט את זקן וקדמה כלכלית ותעסוקתית, עד לתפקידה הרם כמנהלת לשכתו, ומזכירתו, כאשת סודו וכמי שחפצה ביקרו, היוותה קרקע פוריה לביצוע עבירות השיבוש שבהן הורשע.

עוד צוין בגזר הדין כי מתחם הענישה הראוי בנסיבות העבירות שבוצעו נע בין 3 ל-9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. בהקשר זה נקבע כי הסדר הטיעון, במסגרתו הוסכם על 6 חודשי מאסר, מצוי במתחם הענישה הראוי.

ואולם, לשאלה האם יש לקבוע כי העונש ירוצה במלואו בחופף לעונשי המאסר שהוטלו על אולמרט בפרשות האחרות, השופט השיב בשלילה.

"עצם חפיפתו המלאה של העונש עם עונש המאסר בע"פ 4456/15 (פרשת הולילנד, א' ל"ו) הופכת את העונש שאותו מבקשים הצדדים מבית המשפט לגזור, לעונש המצוי עמוק מתחת לרף הענישה הראוי, ואינו מתיישב עם עיקרון ההלימה", כתב השופט, והוסיף: "מתקשה אני לקבל את הסדר הטיעון, ולפיו אדם אשר חטא בשתי עבירות שיבוש חמורות מאוד לא ירצה ולו תקופת מאסר קצרה, במצטבר, בגין עבירותיו אלה, שעה שהצדדים מסכימים שהעונש הראוי בעניינו הוא 6 חודשי מאסר בפועל. משמעותו האמתית של ההסדר היא שהנאשם לא ירצה עונש מאסר כלל בגין עבירות השיבוש, ולזאת אין בידי להסכים".

עם זאת, השופט ציין כי הואיל ופרשת הולילנד ופרשת שיבוש ההליכים הם תיקים "נפרדים אך קשורים", אין מניעה לחפוף חלק מעונש המאסר.

בנסיבות אלה, כאמור, גזר בית המשפט על אולמרט 6 חודשי מאסר בפועל, אשר 30 ימים מהם ירוצו במצבר לעונש המאסר שנגזר על אולמרט בפרשת הולילנד, והשאר בחופף; 4 חודשי מאסר על-תנאי; וקנס כספי בסך 50 אלף שקל.

בשבוע שעבר הודה והורשע אולמרט, במסגרת הסדר הטיעון, בביצוע שתי עבירות של שיבוש מהלכי משפט במהלך המשפטים שניהלה המדינה נגדו, בתיק הולילנד ובתיק טלנסקי. גורלו של עו"ד נבות תל-צור, שהיה חשוד בשיבוש ביחד עם אולמרט, טרם הוכרע. 

"אם אני לא אצא זכאי, אף אחד לא ייצא זכאי"

חקירת פרשת השיבוש נולדה בעקבות חשיפת ההקלטות של שולה זקן, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט.

בכתב האישום, שבעובדותיו הודה ראש הממשלה לשעבר, נאמר כי בין אולמרט לבין זקן, ששימשה כמנהלת לשכתו בתפקידיו השונים, שררה מערכת יחסים הדוקה, במסגרתה גם תמך אולמרט בזקן וסייע לה כלכלית.

במהלך ניהול שני המשפטים נגד אולמרט וזקן בבית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט המחוזי בתל-אביב המשיך אולמרט לתמוך כלכלית בזקן והעביר אליה סכומי כסף נכבדים, בין היתר על-מנת לסייע לה במימון שכר-טרחת עורך דין.

באישום הראשון נאמר כי במהלך חודש מאי 2011, לקראת פרשת ההגנה בתיק הולילנד, נפגשו אולמרט וזקן בבית-מלון בירושלים ושוחחו אודות עדותה הצפויה של זקן במסגרת התיק. בפגישה זו הפציר אולמרט בזקן וניסה לשכנע אותה שלא להעיד במשפט.

בין היתר אמר אולמרט לזקן, לפי האישום, כי גורלם המשפטי כרוך זה בזו, וכי אם הוא יורשע, היא בוודאי תורשע גם כן: "תזכרי דבר אחד: אם אני לא אצא זכאי, אף אחד לא ייצא זכאי", אמר, וזאת על-מנת שתפעל בעיקר לטובת האינטרסים שלו.

גם בפגישה נוספת המשיך אולמרט במאמציו להניע את זקן שלא תעיד במשפטם, תוך שהוא מנסה לעורר בה חשש מפני הצפוי לה במהלך חקירתה הנגדית. ואכן, בסופו של דבר הודיעה זקן כי היא בוחרת להימנע מלהעיד להגנתה.

באישום השני נאמר כי בשעה שפרקליטיה של זקן ניהלו מגעים להסדר טיעון בתיק הולילנד, היא נפגשה עם אולמרט בבית-מלון בירושלים. אולמרט - שהבין כי בעקבות הסדר הטיעון תוזמן זקן להעיד כעדת תביעה, וכי הדבר עלול לפגוע בו - ניסה להשפיע עליה שלא לחתום עליו. אולמרט אמר לזקן כי אין מקום בשלב זה להסדר טיעון, וכי הדבר יפגע בו ובסיכויי ההגנה בתיק.

במטרה לשכנע את זקן שלא לחתום על הסדר הטיעון, אולמרט העלה בפניה שלל נימוקים ואמר לה, בין היתר, כי "אני בדעה שכל משא-ומתן עכשיו הוא טעות. תקשיבי למה שאני אומר לך, ככל שהדבר הזה מתרחק מזמן המעשה... זה מקטין את העונש בצורה דרמטית... בינתיים יתייצב המצב, תירגעי...".

אולמרט אף הבטיח לזקן כי ידאג לפרנסתה ולפרנסת בני משפחתה ואף יחפש עבורה סנגור פרטי ויסייע במימון שכר-טרחתו.

בהמשך הזמינה זקן את אולמרט לביתה כדי להראות לו את טיוטת כתב האישום המתוקנת. במהלך אותה פגישה אולמרט המשיך במאמציו לשכנע את זקן ובני משפחתה להימנע מלחתום על הסדר הטיעון. במקביל, ביקש לוודא כי במקרה שהיא תחליט לחתום על הסדר הטיעון, כתב האישום המתוקן בו תודה לא יפגע בו, והציע לה לשם כך תיקונים אפשריים בניסוחו. בסופו של דבר הודיעה זקן לפרקליטיה כי החליטה שלא לחתום על הסדר הטיעון.

בכתב האישום נאמר כי במעשיו אלה עשה הנאשם דבר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, ועל כן מיוחסות לו עבירות של שיבוש מהלכי משפט.

נציין כי הצדדים לא הגיעו להסדר בנוגע לערעורים ההדדיים שהוגשו לבית המשפט העליון על פסקי הדין בפרשות טלנסקי, ראשונטורס ומרכז ההשקעות - ועל כן ערעורים אלה יתנהלו כסדרם. 

המדינה יוצגה בידי עורכות הדין קרן בר-מנחם ושרון משעל מפרקליטות מחוז מרכז.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988