סימני חיים בשוק הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות

בשנה שעברה רשמו קופות הגמל לתגמולים גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות וצבירה נטו חיובית מצרפית של כ-1.9 מיליארד שקל - הודות לתיקון 190 לפקודת המס ■ "גלובס" ממפה את שוקי הגמל וההשתלמות ב-2015 ומסמן את הגופים שבלטו אשתקד לחיוב ולשלילה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

לאחר שנים ארוכות של עמידה יחסית במקום, 2015 הייתה שנה טובה מאוד עבור הגופים המנהלים בשוק קופות הגמל לתגמולים. זאת, לפחות בכל הקשור לצבירה נטו, שלאחר שנים רבות של שורה תחתונה שלילית עברה בשנה שעברה לטריטוריות חיוביות, עם גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות ביחס ל-2014.

האם זה מבשר על תחייתו של שוק הגמל לתגמולים, שנכנס לתרדמת חורף ארוכה - ואולי אף סופנית - עוד ב-2008? לא בטוח. כפי הנראה, הגידול החד בכספים שזרמו לשוק הגמל לתגמולים ב-2015, לצד שמירה על אותה רמה של משיכות מהקופות לתגמולים, אינו חלק מהפעילות ה"רגילה", כי אם תוצאה של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהזרימה לשוק הגמל הפקדות חד פעמיות בהיקף מצטבר של כ-1.8 מיליארד שקל, לפי הערכות גסות.

למול זאת, בשוק התאום הסיאמי - קרנות ההשתלמות - 2015 הייתה "עסקים טובים כרגיל", עבור הגופים המנהלים בשוק זה, שנהנים מגידול עקבי בעוגה המצרפית.

במה מדובר? ב-2015 נרשם גידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות - שהסתכמו בענף, לראשונה, ביותר מ-20 מיליארד שקל, וגם בשורת הצבירה נטו נרשמה עלייה, והצבירה נטו הכוללת כבר נושקת לרף 10 מיליארד שקל (9.94 מיליארד שקל).

למעשה, מדובר בהמשך של מגמה חיובית בשוק זה, לאחר שהגידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות נרשם מדי שנה מאז 2003. גם בצבירה נטו מדובר במגמה חיובית שנמשכת ב-2015 - לאחר גידול שנרשם בשוק גם בשנתיים שקדמו.

שנת 2015, שהתאפיינה בתנודתיות רבה לאחר שהחלה בתשואות חזקות ביותר ברבעון הראשון ולאחר מכן חוותה כמה חודשים קשים - הסתיימה בתשואות חיוביות עבור ציבור החוסכים, אך בטונים פחות אופטימיים מאלה שמאפיינים את המספרים של התעשייה המנהלת, בהכללה. ב-2015 רשמו קופות הגמל לתגמולים תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של כ-2.1%, בעוד שקרנות ההשתלמות הכלליות המובילות רשמו בתקופה האמורה תשואה ממוצעת דומה של כ-2.4%, ובכלל שוק קרנות ההשתלמות - כולל קרנות מפעליות, ענפיות, קטנות ומתמחות - נרשמה תשואה ענפית של כ-1.8% בממוצע.

190 סיבות לצמיחה

"ב-2015 ראינו גידול משמעותי בהפקדות החדשות לגמל - בעיקר הודות לתיקון 190 שהביא לקוחות רבים, בעיקר לקראת גיל פרישה, להעביר כספים לגמל, וזאת גם עקב סביבת הריבית הנמוכה", מסביר גורם בכיר בשוק הגמל, שמוסיף, כי "החיסכון בגמל מאפשר ליהנות ממספר יתרונות בולטים".

עוד הוא ציין ש"השקעה במסגרת קופת גמל מאפשרת ליהנות מיתרונות מס המובנים במוצר. בעת משיכת הכספים תחת תיקון 190, מנוכה מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי בלבד, במקום25% על הרווח הריאלי - כמו במכשירי השקעה אחרים. נוסף על כך, בתיקון 190 נקבע כי חוסך שנפטר לפני גיל 75, המוטבים שלו יקבלו את הכספים בפטור מלא מתשלום מס", הוסיף, והסביר בכך את הגידול הניכר בכספים שזרמו לתעשייה זו בשנה שעברה, בהמשך לכספים בהיקף צנוע ההרבה שכבר זרמו לענף ב-2015, אצל גופים שהקדימו להבין את היתרונות שבתיקון 190.

על פי ניתוח "גלובס" לנתוני הגמל נט של האוצר, קופות הגמל לתגמולים הציגו ב-2015 צבירה נטו חיובית של כ-1.9 מיליארד שקל, וזאת לאחר רצף של תשע שנים עם צבירה נטו מצרפית שלילית בסיכום שנתי. למעשה, מאז 1999 ועד 2015 היו רק שלוש שנים עם צבירה נטו חיובית - 2004, 2005 ו-2015 - עם צבירה נטו של כ-1.2 ושל כ-3 מיליארד שקל ב-2004 וב-2005, בהתאמה.

ומה לגבי ההפקדות בכל אחת מהשנים הללו? ב-2015 הסתכמו ההפקדות לקופות הגמל לתגמולים לכ-6.46 מיליארד שקל, מעל הממוצע הרב-שנתי, ומעל לרמה שנעה בטווח של כ-4.1 עד 4.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2009 עד 2014. למעשה, ההפקדות ב-2015 בשוק הגמל לתגמולים חזרו לרמתן בשנים שעד (וכולל) 2007 - טרום תיקון 3 לחוק קופות הגמל - שהפך אותן ב-2008 לחיסכון קצבתי לפנסיה.

ומה צפוי לקרות בהמשך? בתחילת 2016 קיבל שוק הגמל לתגמולים חדשה טובה מאוד מכיוון משרד האוצר, עם טיוטת תקנות חדשה - שאם וכאשר תאושר, תאפשר גם לחברות ניהול הגמל להציג על המדף קופות גמל להשקעה שאינן חיסכון פנסיוני, ושמאפשרות לציבור לחסוך באמצעות הקופות תוך דחיית אירוע המס, שיחייב תשלום מס רווחי הון, רק למועד פדיון הקופה ולא באופן שוטף. כמו כן, הגמל להשקעה החדש, שהנו חיסכון הוני, כולל גם אופציה להטבת מס עתידית חשובה. מי שישמור את החיסכון הפרטי הזה (שנחסך מהנטו של החוסך ולא מהשכר ברוטו) לגיל פרישה, ואז ימשוך אותו כקצבה חודשית ולא בתשלום הוני, ייהנה מפטור ממס רווחי הון.

נראה שכאשר מוצר זה יותר לשיווק על-ידי חברות ניהול הגמל, הוא יתפוס נתח שוק ניכר, וזאת לאור כך שמוצר דומה שחברות הביטוח משווקות כבר כמה שנים (ללא האופציה לפטור עתידי מתשלום מס רווחי הון) כבר מנהל נכסים בהיקף מצרפי של כ-20 מיליארד שקל. הגמל להשקעה צפוי להוות חלופה אטרקטיבית במיוחד לפיקדונות בבנקים, לקרנות נאמנות ולחיסכון באמצעות חברות ניהול תיקים.

ביחס לגמל להשקעה אמר אותו גורם בכיר בענף הגמל, כי "אנחנו מעריכים שאם אכן מוצר הגמל החדש שעליו הכריז לאחרונה האוצר ייצא לפועל, הוא עשוי להפריח חיים נוספים בשוק זה, גם בשל ה'סוכריה' בכך שמי שימשוך את הכספים כקצבה יהיה פטור מתשלום מס".

מי מוביל, שוב?

כך או אחרת, מיהם הגופים המנהלים שרשמו ב-2015 צבירה נטו בגמל לתגמולים? בית ההשקעות אלטשולר שחם, שעדיין מושך אליו לקוחות בגלל התשואות שהצטיינו בעבר, וילין לפידות. כל אחד מהשניים רשם בשנה שעברה צבירה נטו של מעל למיליארד שקל. אחריהם בולט בית ההשקעות אקסלנס, עם צבירה נטו של כמעט 700 מיליון שקל, ושסוגר את השלישייה המובילה.

אחריהם, בית ההשקעות אי.בי.אי, עם פעילות הגמל וההשתלמות הקטנה בהרבה, שסיכם שנה חיובית עם צבירה נטו של כ-532 מיליון שקל בגמל לתגמולים, וגם הפניקס, ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס, ומנורה מבטחים רשמו בשנה שעברה צבירה נטו חיובית.

ומי רשמו ב-2015 צבירה נטו שלילית בגמל לתגמולים? בעיקר כלל ביטוח, שהייתה לה שנה טובה בתשואות, והראל, שהציגו צבירה נטו שלילית של כ-1.5 מיליארד שקל וכ-635 מיליון שקל, בהתאמה.

אם נשקלל את הצבירה נטו ביחס לנכסים המנוהלים הממוצעים ל-2015, נגלה כי הגוף עם הצבירה נטו הגדולה ביותר ביחס לגודלו בתחום הגמל לתגמולים היה ב-2015 בית ההשקעות אי.בי.אי (עם יחס של כ-34.4%), ואחריו ילין לפידות (15.4%) הפניקס (15.3%), אלטשולר שחם (8%), אקסלנס (6.4%) ומנורה מבטחים (1.7%). מנגד, שיעור הצבירה נטו הכי גרוע היה באנליסט (9.9% מהצבירה הממוצעת ב-2015), ואחריו כלל ביטוח (עם צבירה נטו שלילית בשיעור של 6% מהיקף הנכסים הממוצע ל-2015) איילון (מינוס 5.8%) והראל (מינוס 3.5%).

בבדיקת שורת ההעברות בין הגופים בקופות הגמל לתגמולים, ללא קרנות השתלמות וללא קופות מרכזיות לקצבה, עולה כי גם כאן יש שישה גופים שמסכמים את השנה עם חיוך (אלטשולר שחם בפסגה, ואחריו ילין לפידות, פסגות, אקסלנס אי.בי.אי ומנורה מבטחים). יתר הגופים הגדולים שבחנו סיכמו את 2015 עם העברות שליליות - ובראשם הראל, מיטב דש וכלל ביטוח הגדולים, שרשמו העברות שליליות של כ-198 מיליון שקל, 223 מיליון שקל ו-678 מיליון שקל, בהתאמה.

ומה קרה בשוק קרנות ההשתלמות? שם יש רק שתי חברות מנהלות מקרב ה-15 שבחנו, שהציגו ב-2015 צבירה נטו שלילית - מגדל, שבעבר הייתה גוף קרנות ההשתלמות הגדול במשק, והיום היא הרביעית ואנליסט.

מנגד, הגופים שהציגו את הצבירה נטו הגבוהה ביותר בקרנות ההשתלמות הם - שוב - אלטשולר שחם וילין לפידות, כשאחריהם בית ההשקעות פסגות אקסלנס ומנורה מבטחים (ללא הקרן המשותפת לה ולמהנדסים), ועוד.

לסיום, נזכיר כי לפני כחודש נודע שמיטב דש מקיים מו"מ למיזוג פעילות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של קבוצת הביטוח איילון לתוכו. ומה ייצור מיזוג כאמור על סמך נתוני 2015? גוף של כ-43 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות, מתוכם נכסים בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל בגמל לתגמולים, עם הפקדות שנתיות של כ-2.8 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות יחדיו.

יש לי מושג - תיקון 190

תיקון לפקודת מס הכנסה שבמסגרתו ניתן להפקיד סכום חד-פעמי בקופת גמל, כולל בהיקפים של מיליוני שקלים, תוך שמירה על הנזילות שלו. כלומר, על היכולת למשוך את הסכום בתשלום חד-פעמי ולא כקצבה חודשית. זאת, תוך הפחתה בתשלום מס רווחי הון, ועם הגיעו של החוסך לגיל 60, ובלבד שהוא זכאי לקצבה חודשית מזערית שכיום היקפה עומד על כ-4,450 שקל.

מה קרה
 מה קרה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988