הנקראות ביותר

"מכל 10 מתווכים שמתחילים לעבוד, רק שניים שורדים"

לוחות האינטרנט לא הרגו את המקצוע: יותר מ-3,000 איש צובאים בכל שנה על משרד המשפטים כדי לקבל רישיון לעבוד כמתווכים, וככל שמחירי הדירות עולים, המספר גדל ■ מה מקבל מתווך תמורת האגרה המבטיחה לו את הרישיון, והאם באמת חשוב שעסקאות יסגרו דרך מתווך מורשה?

סוכנות תיווך. "יש הרבה אנשים שעובדים בלי רישיון"  / צילום: איל יצהר
סוכנות תיווך. "יש הרבה אנשים שעובדים בלי רישיון" / צילום: איל יצהר

לצד עליית מחירי הדירות, עוד נתון רושם עלייה משמעותית בישראל: מספר המתווכים.

נתוני רשם המתווכים במשרד המשפטים אודות מספר המתווכים שנוספו לתחום בכל שנה מאז 2007, מעיד על שוק רווי בפעילות, ועל אלפי מתווכים שנוספים לשוק מדי שנה בשנה.

על פי הנתונים, מ-2007 ועד 2015 (כולל) ניתנו רישיונות ל-30,663 מתווכים, ויותר מ-3,000 מתווכים נוספו בכל שנה. נכון להיום רשומים בארץ 19,441 מתווכים בעלי רישיון, והמשמעות היא שלא מעט מתווכים שהוציאו רישיון תיווך במרוצת השנים אינם עוסקים במקצוע, או שלא חידשו את הרישיון וממשיכים לעבוד כמתווכים, בלי רישיון.

"מקבל רישיון ואז מתחיל ללמוד"

"הנתונים שמעידים כמה מתווכים מקבלים רישיון מידי שנה לצד כמה מתווכים אכן פעילים מדגישים מציאות כאובה", מסביר איציק לוי, יו"ר לשכת המתווכים בירושלים ויו"ר ארגון מתווכי ישראל שהוקם רק לאחרונה כעמותה רשומה.

לוי, מתווך הפעיל בתחום 27 שנים, מסביר שחלק מתדמיתו הרעועה של המתווך בישראל נובעת מהיעדר הכשרה ומכך שכדי להתחיל לעסוק במקצוע אין צורך בשום דבר מלבד כסף לשלם על המבחן והרישיון: "למרות שיש ניסיונות להקשות על המבחנים לקבלת הרישיון, המבחנים עדיין קלים ובין 70% ל-80% ממי שניגש אליהם - עובר. זה אולי המקצוע היחיד שאתה מקבל רישיון ורק אחר כך מתחיל ללמוד אותו.

"זה שעברת המבחן וקיבלת רישיון לא אומר שאתה מבין במקצוע, לא אומר שאתה יודע לתת שירות נכון ללקוחות.

"בבדיקה שעשינו בלשכה הסתבר לנו שמתוך 10 מתווכים שמתחילים לעבוד ומקבלים רישיון רק שניים מצליחים לשרוד את השנה הראשונה, ושמונה נופלים בדרך. הבעיה היא שעובד בשנה הראשונה לעבודה, אין לו הניסיון הדרוש והרבה פעמים לא יודעים מספיק ועוקפים מימין ומשמאל והתוצאה היא שם רע לכל הענף. זה הפער בין המספרים, בין עשרות האלפים שמקבלים רישיון לבין אלו שעובדים ורשומים".

לוי מעלה שוב את הבעיה הידועה בענף, העובדה שאין למתווכים ארגון אחד יציג. "אנחנו רוצים שיהיה לנו כוח לבוא לרשם המתווכים ולמשרד המשפטים כדי לשנות את חוקי המשחק. למשל, אנחנו חושבים שכמו במקצועות אחרים גם בתיווך צריך לעשות סטאז' בתקופה הראשונה במקצוע. אני חושב שיש בעיה שכל אותם מתווכים שהוכשרו לעבוד במקצוע לפני 15 שנה, ויש להם רישיון, הם לא עברו מעולם הדרכה מסודרת.

"אני חושב שצריך לקבוע שחידוש רישיון יותנה בכך שמתווך יעבור שני קורסים ושלוש השתלמויות בשנה כדי לחדש. זה קיים במקצועות אחרים וחשוב שיהיה גם בתיווך.

"כתבנו מכתבים והצענו הצעות לשרי המשפטים בשנים האחרונות ולצערי לא סופרים אותנו. אפילו לשאלה מי זה מתווך אין תשובה היום.

"בדיקה אחרת שעשינו בלשכה בנוגע לאנשים שמחזיקים ברישיון תיווך העלתה שלמשל ל-60% מנהגי המוניות באילת יש רישיון תיווך. יש לא מעט גורמים שפרשו ממקצועות אחרים או פנסיונרים שעושים רישיון תיווך ואני לא יודע אם אפשר לקרוא להם מתוכים באמת".

מתווך ותיק נוסף אומר שהמקצוע קשה בהרבה ממה שנראה. "יש המון אנשים שעושים רישיון ולא עוסקים בתחום, ויש גם מי שעוסק בתחום ולא משלם האגרה", מספר דרור אלוני, זכיין אנגלו סכסון בחיפה, העוסק בתיווך כבר 27 שנה, "האבסורד הוא ש-27 שנים אני במקצוע ומעולם אף אחד לא ביקש ממני לראות רישיון תיווך. יש אולי עו"ד אחד שביקש בהסכם שחתמנו לראות שיש לי רישיון. הציבור הרחב לא מבקש דבר כזה בכלל.

"בגלל זה אני מעריך שיש הרבה שעובדים בלי רישיון וזה מטריד אותי. אני שומע הרבה סיפורים לא טובים, והרבה פעמים שואל את הלקוחות אם ביקשו רישיון ואנשים עונים כמעט תמיד שלא. במקביל, יש גם לא מעט אנשים שמנסים את המקצוע, חושבים שזה כסף קל, אבל שנכנסים רואים שיש הרבה עבודה קשה ולא קל להצליח".

"הציבור מודע"

באשר לטענות שמעלים גורמים אחרים שקשורים לענף התיווך, על כך שהפער בין המספרים קשור גם למתווכים שפועלים ללא רישיון תיווך, אומר לוי: "אני לא חושב שיש מי שעובד בלי רישיון תקף בשנים האחרונות כי הציבור הרבה יותר מודע לזה שחייבים רישיון בתוקף. המודעות עלתה לתחום ואנשים גם מכירים כבר את הנושאים של הזמנת שירותי תיווך וגם הנושא של היותו של המתווך גורם יעיל בעסקה".

אין תמורה לאגרה

בעוד סוגיית רישיון התיווך היא חשובה, לחלק מהמתווכים בטן מלאה על רשם המתווכים בכל הנוגע לאגרה אותה הם צריכים לשלם כל שנה כדי לחדש את הרישיון. מדובר בסכום בן כמה מאות שקלים אותו נדרש כל מתווך לשלם כדי לחדש את הרישיון, שבדומה למגמת ההתייקרות במשק גם הוא טיפס בשנים האחרונות מ-400 שקלים בשנת 2007 ועד 487 שקל בשנת 2015. מדובר בהתייקרות של 87 שקל, עלייה של כ-21.7% בתשע שנים.

לשאלה מה מקבל המתווך בעבור הסכום השיבו לנו במשרד המשפטים כי: "האגרה השנתית אותה משלם מדי שנה מתווך בעל רישיון הינה בגין רישום בפנקס וניהולו".

שחר פרגמניקוב, בעל משרד התיווך לה פרזדנטה הפועל בתחום כשש שנים ועוסק בתיווך נדל"ן מסחרי באזור חולון, בת ים וראשון לציון, מתקשה להבין מדוע נדרשים המתווכים לשלם מאות שקלים בכל שנה בלי לקבל תמורה הולמת: "אני מתווך מ-2010. קורס תיווך עולה 2,000 שקל, המבחן עלה לי 700 שקל ואם עוברים את המבחן, משלמים 900 שקל אגרה חד פעמית ועוד אגרה קבועה לרישיון. סכום לא מבוטל כדי להיות רשום כמתווך.

"מה נותנים במשרד המשפטים למתווכים? התמורה לאגרה הזו צריכה להיות גם בכלים משפטיים, אולי להפנות לכנסים או לייעוץ משפטי.

"על זה הייתי שמח לשלם אגרה. אבל אנחנו לא מקבלים תמורה בעבור האגרה הזו. אני מקבל פעם בשנה את נוסח החוק המעודכן, דרישה לתשלום ואת התעודה. זה לא צריך לעלות יותר מ-100 שקל. לא ברור לאן הכסף הזה הולך. אין לי בעיה לשלם אבל גם לקבל תמורה".

לגבי קביעת גובה האגרה נמסר ממשרד המשפטים כי, "גובה האגרה נקבע בהתאם לשינוי מדד ולסכומים שהתקבלו ממשרד האוצר, וזאת בהתאם לתקנה 12 לתקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1997".

גם לוי מתקשה להבין לאן הולכים כספי האגרה: "האגרה היא כמה מיליונים טובים והכסף הזה לא משמש את המתווכים ונראה שלא עושים איתו שום דבר. לא לאכיפה ולא לשום דבר אחר. אין פיקוח ואין בקרה. זה נכנס לקופת המדינה ולא נעשה עם זה כלום".

אלוני מצדו מדגיש שאין לו טענות על האגרה אבל היה שמח לראות את הכסף שמשלמים כל שנה הולך להגברת ההסברה והפיקוח על התחום: "אין לי טענה על האגרה, אני משלם והולך קדימה. אני מעריך שיש מנגנון שלם שהאגרה צריכה לממן, אבל הייתי מצפה שתהיה יותר מודעות בציבור על ידי פרסום יזום שיכול להיעשות על ידי משרד המשפטים, שהלקוחות ידעו לבקש רישיון, שיעלו את רף המקצועיות של המתווכים על ידי השתלמויות וגם שהמדינה תפעיל מפקחים שיבדקו רשיונות במשרדי תיווך".

הכל עולה: כשהמחירים עולים, עולה מספר המתווכים

בחינת מספר הרישיונות שהונפקו למתווכים מאז 2007 מגלה שככל שמחירי הדירות עלו כך עלה הביקוש למקצוע. בשנת 2007 הנפיק משרד המשפטים 2,726 רישיונות תיווך, ב-2015 עמד המספר על 3,687, זינוק של 35.2% בתוך תשע שנים. השיא, כלומר השנה שבה הונפק המספר הגדול ביותר של הרישיונות היתה 2010, אז הונפקו 4,241 רישיונות.

למה דווקא ב-2010? כנראה משום שבמהלך 2009 נרשמו עליות המחירים החדות ביותר באופן ברור. אם במהלך 2007 עלו המחירים הממוצעים ב-2.56% וב-2008 עלו המחירים בכ-10%, בשנת 2009 זינקו המחירים בלא פחות מ-19.5%. במקביל, בשנים הבאות אומנם עליות המחירים המשיכו אבל שוב בשיעור נמוך יותר מאשר ב-2009. כך, ב-2010 נרשמה עליית מחיר של 12.7%, ב-2012 עלו המחירים ב-8.5%, ב-2013 עלו המחירים בכ-6%, ב-2014 בשיעור 3.2% ובמהלך השנה האחרונה (2015) מציין המדד עלייה של כ-6% עד אוקטובר.

עם זאת, היקף המתווכים הרשומים כיום באתר משרד המשפטים כוללת כ-19.4 אלף מתווכים בעלי רישיון פעיל מה שמרמז שלא מעט ממי שקיבל רישיון בין השנים הללו לא המשיך לפעול.

איך תדעו שלמתווך שלכם יש רישיון?

בכל שנה מתבצעות עשרות אלפי עסקאות בשוק היד שנייה בישראל. חלקן מתבצעות באמצעות מתווכים המייצגים את מוכר הדירה, את קונה הדירה או את שני הצדדים גם יחד. בעוד ענף התיווך רווי במתווכים, וכל מי שמחפש דירה יודע עד כמה המתווכים להוטים לסגור עסקה, חשוב לדעת האם המתווך שהציע לכם דירה או מציע לכם סיוע במכירת הדירה הקיימת אכן מתווך רשום, בעל רישיון תקף, ולא אדם שקיבל רשיון בעבר ולא חידש אותו או נגרע מרשימת המתווכים בעקבות עבירת משמעת או מסיבה אחרת.

כדי לדעת אם המתווך רשום ניתן לעשות שני דברים. הראשון, והמובן מאליו, הוא לבקש מהמתווך להציג את תעודת התיווך ולבדוק שהיא בתוקף. הדבר השני שניתן ואף רצוי לעשות הוא להיכנס לאתר האינטרנט של משרד המשפטים ולבדוק האם המתווך רשום ברשימה המתעדכנת באופן קבוע על ידי רשם המתווכים. הרשימה כוללת את כל בעלי הרישיון בתוקף, על פי שם פרטי ושם משפחה, מספר הרישיון ועיר המגורים. אם המתווך אינו מופיע ברשימה - זה הזמן לברר מולו מדוע ולשקול את המשך ההתקדמות בעסקה אפשרית.

בדף הבית של אתר משרד המשפטים. מצד שמאל, ישנה מסגרת תחת הכותרת "איתור יחידות ועדות", ובשורת החיפוש יש לכתוב "רשם המתווכים". המערכת משלימה את המונח אוטומטית ויש ללחוץ על "מעבר לאתר היחידה".

עכשיו הגעתם לדף הראשי של רשם המתווכים שבו ניתן לקבל מידע אודות הרשם והמקצוע. מצד שמאל של המסך, יש לינק תחת הכותרת "רשימת מתווכים מורשים". לחיצה על הלינק מובילה לעמוד נוסף שבו מופיעה בין היתר המלצה של משרד המשפטים: "בטרם ביצוע עסקה יש לוודא תחילה כי המתווך רשום ברשימת המתווכים המורשים" ומתחת לשורה זו ניתן למצוא את הלינק לרשימה המלאה שנפתחת בקובץ אקסל שבו ניתן לערוך חיפוש.

עו"ד רם אפרתי, מומחה למקרקעין, מסביר כי חשוב לפעול מול מתווך עם רישיון תקף מכמה סיבות: "מתווך עם רישיון זה מתווך שעבר לימודים, בחינת הסמכה במשרד המשפטים והוציא תעודת יושר, שאין לו עבר פלילי. אם הוא ברשימה מותר לו לעשות פעולות תיווך. אם לא, כל דבר שהרוכש פעל מולו, הוא לא יהיה מחוייב לו בדבר כלומר לא יהיה חייב בדמי תיווך. מעבר לזה, זו עבירה פלילית לתווך בלי רישיון. בנוסף, חשוב שהציבור יידע שלמתווך אסור לנסח מסמכים משפטיים. זו גם עבירה".

כמות רישיונות התיווך שהוענקו

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות