דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ריבית שלילית? השתגעתם?

הצמיחה בירידה. המשק בדפלציה. הבורסה על הקרשים. איך ריבית שלילית תפתור את זה בדיוק?

ביום שישי זעקו הכותרת הכלכליות: "כלכלני סיטי: 'בנק ישראל ילך בעקבות בנקים מרכזיים ברחבי העולם וינהיג ריבית שלילית תוך שלושה חודשים'". האם אנו חווים דז'ה וו? הרי בדיוק לפני שנה קבעו כלכלני HSBC נחרצות שבנק ישראל ינהיג ריבית שלילית ויחל בהקלה כמותית, כאילו דלפה לשולחנם תכנית חסויה. את התוצאות כולנו זוכרים: פיחות חד עקב ההודעה (הדולר זינק ל-4.06 בצהרי יום שישי), לאחר מכן מאומה לא קרה והשקל שב להתחזק למשך חמישה חודשים רצופים עד שבנק ישראל החל לפעול באגרסיביות ובעיקר תוך יצירתיות שהפתיעה את השחקנים.

אז מה נשתנה? בינינו לבין עצמנו - כלום. אינטרסנטים נשארים אינטרסנטים והמטרה ממשיכה לקדש את כל האמצעים. יש מספר גופים שיפיקו תועלת רבה מריבית שלילית ולשם הם מנסים לדחוף. בדיוק כמו ה"משבר" הפיננסי הנוכחי. אין שום משבר, אך מרוב שמכניסים את כולם לפאניקה בסוף עוד עלול להיווצר משבר. ריבית שלילית בישראל היא הדבר האחרון שהמשק זקוק לו בשעה זו, אולם אם כל העולם ואשתו ילחצו את בנק ישראל לפינה וישכנעו אותו שזה מה שיחליש את השקל, הוא עוד עלול לעשות את הטעות.

הכול נכון. בנק ישראל מחטיא את יעד האינפלציה פעם אחר פעם. המשק בדפלציה. השקל חזק וקרוב לשיא כל הזמנים. הצמיחה בירידה ולמעשה אם בוחנים צמיחה לנפש היא מאופסת, וכמובן, הבורסה על הקרשים. האם ריבית שלילית תפתור משהו מכל אלו? בוודאי שלא. הדפלציה היא בעיקר תוצר של ירידת מחירי הנפט, סחורות והפחתות המיסים ולא מחוסר רצון לצרוך ולהשקיע. אז אולי צריך בכלל לחשוב על שינוי היעד מ-1%-3% ל-0%-2%? הצמיחה החלשה והשקל החזק הולכים יד ביד, אך האם הפחתת הריבית תשנה את המצב? ברור שלא. אולי לטווח קצר מאוד, עקב ההפתעה, אך בהמשך - כפי שחווינו לא פעם ולא פעמיים, המצב יחזור לקדמותו. על יפן שמעתם? אומנם אי אפשר להשוות את ישראל ליפן אולם גם שם הנהיגו ריבית שלילית ותוך מספר ימים התחזק היין היפני בשמונה אחוז! ריבית שלילית תחזיר את המשקיעים לבורסה? ספק רב.

לעומת זאת, ריבית שלילית תפגע עוד יותר בחיסכון הפנסיוני של הציבור ותעורר דמורליזציה, היא תנפח שוב את בועת הנדל"ן שסוף סוף נראה כי נעשים צעדים של ממש להוציא ממנה את האוויר והיא תדרדר לחלוטין את מערכת היחסים בין בנק ישראל לאוצר. מאז כניסתו של כחלון למשרד האוצר נראית מערכת היחסים בין שני הגופים שאמורים להוביל יחדיו את המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל כמו זירת התגוששות, שלא לומר גנון. כחלון מנצל כל הזדמנות להתנגח בבנק ישראל. אינני משמש כסנגורו של הבנק אולם כששר האוצר שלי אומר שבעוד עשר שנים לא יהיו בנקים אני מודאג מכך יותר משאיפתו של אורן חזן להיות שר החינוך.

אין ספק כי הפתרון לחזרה לפסי צמיחה והחזרת האינפלציה לתוואי היעד טמון בהחלשת השק. אי אפשר להחליש את השקל באמצעות הריבית. על מנת להחליש את השקל, במיוחד לנוכח העובדה שהפעילות הספקולטיבית חזרה, יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין בנק ישראל והאוצר שיחד ייצרו סביבה בה לא ירגישו הספקולנטים נעים לעבוד ומי שבכל זאת ירצה לשחק בסביבה זו שידע מי כאן קובע את כללי המשחק.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות