ח"כ פולקמן: לחץ מסיבי של בעלי עניין נגד הרפורמה במכון התקנים

זה קרה שוב אתמול (ב'), זה יקרה כנראה גם מחר (ד'): בעלי עניין בכנסת ישראל יתכופפו שוב בפני כוחות גדולים מהם כמו ההסתדרות והתאחדות התעשיינים, וימצאו נימוקי-שמיכת פוך משכנעים-אנושיים-ציבוריים לכאורה כדי לדחות, למסמס, להרדים ולהעלים שוב ושוב כל חקיקה לשינוי אמיתי במכון התקנים.

מכון התקנים הוא ארגון עתיק, מיושן, כבד ושתדלני, שכל ייעודו מאז הוקם הוא לשמור על אינטרסים שאינם ציבוריים. לפעמים אפילו מנוגדים להם. תאגיד שהוא מושא רב שנים לתחקירים, תוכניות, רפורמות, הצעות חוק ודוחות של מבקר המדינה.

"מכון התקנים מגלגל את עלויות הבדיקה הנוספות והנכבדות על הצרכנים... פועל כמונופול בתחום ללא בקרה ופיקוח מספיקים... יישום מדיניות התקינה בישראל אינו תואם את רוח החוק שנועד להסיר חסמי יבוא, להגביר את התחרותיות במשק ולאפשר שילובה של ישראל בשווקים הבינלאומיים", כתב עליו מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח מסוף אוקטובר 2014.

שרים, חברי כנסת, יו"רי הסתדרות ונשיאי תעשיינים מתחלפים - ומכון התקנים ממשיך לתקוע מקלות בגלגלים של הורדת מחירי מוצרים ואישור יבוא מקביל, מעכב סחורה מיובאת ועוד ועוד. ההשפעה המאורגנת והמאוחדת של התעשיינים בשיתוף פעולה של ההסתדרות עם פעילות המכון ממשיכה להכתיב כל השנים וגם היום את זהות יושב הראש, המנכ"ל וכמובן חברי הוועד הפועל - שם מיוצגים כל האינטרסים בסל אחד. אף שבאופן רשמי חלוקת הג'ובים הבכירים היא בין השר הממונה להתאחדות התעשיינים, הרי בפועל ההתאחדות היא בעלת המילה, סוגרת עסקאות עם ההסתדרות. מוצאים שם נאה ומקובל שיכהן כיו"ר, למשל היו"ר הנוכחי הח"כ לשעבר במרצ רן כהן, ולמנכ"ל בוחרים בחיפוי איזושהי ועדת מכרזים או איתור מנכ"ל שבעיקר לא יזיק ולא יפריע. למשל, המנכ"ל הנוכחי, שמכהן מאמצע השנה שעברה, אלי שטיין. אגב, מיד עם מינויו עתר איגוד לשכות המסחר בראשות אוריאל לין לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבטל את המינוי, שהוגדר "הצנחה" שמתנוסס מעליה "דגל שחור של אי חוקיות". הטענה היא שההליכים שהביאו לבחירתו התאפיינו ב"שיקולים זרים, פגיעה בעקרון השוויון, היעדר שקיפות, קבלת החלטות שלא מבוססות על תשתית עובדתית והתנהלות שמנ וגדת לסדרי מינהל ושלטון תקינים".

מינויים של אנשי שלומנו

התעשיינים, עם מאות המנהלים והעובדים במכון, בסיוע מסיבי של ההסתדרות ולאורך שנים רבות גם בסיוע ישיר או עקיף של הפקידות הבכירה במשרד התמ"ס-הכלכלה, ממנים את אנשי שלומם, לא רק שיעשו ויאמרו את שמתאים לבעלי העניין, אלא גם ימצאו דרך לעבור עוד שר, עוד כנסת ועוד קדנציה. באותה דרך גויס למשל באחרונה על ידי המכון, אבל ככל הנראה במימון התאחדות התעשיינים, כוכב חדש כאמצעי שכנוע נגד כל שינוי במכון התקנים. זהו גרישה דויטש, שאך סיים את תקופת הצינון שלו מהתפקיד שבו כיהן שנים רבות - הממונה על התקינה במשרד הכלכלה. זהו אותו דויטש שבתפקידו הקודם דווקא פעל והוביל את הרפורמה של משרד הכלכלה, בימי נפתלי בנט, שתעשה סדר חדש במונופול התקנים, צמצום הפריסה המסיבית של המכון, הטלת אחריות גוברת על היבואן ועוד.

לפני כחודשיים הגיעה לדיון בוועדת הכנסת הצעת חוק מכון התקנים. זו לא הצעת החוק הראשונה בעניין בהיסטוריה של הכנסת, אבל היו תקוות שהפעם זה יהיה אחרת ולו רק בגלל התנועה הציבורית לחיסול חסמים והורדת יוקר המחיה. את ההצעה הגיש ח"כ כולנו רועי פולקמן, חתמו עליה בהתלהבות גם חברי כנסת מסיעות שונות מימין ושמאל, כולל חברים בסיעה שאליה התפקד לא מכבר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, המחנה הציוני, ובראשם יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת איתן כבל.

הצעת החוק, שאושרה קודם לכן בוועדת שרים לחקיקה ועברה בקריאה טרומית, מבקשת לטפל בסמכויות הבלעדיות והמונופוליסטיות של המכון המוקנות בחוק, באישור ומתן תקן ישראלי לכל מוצרי היבוא, וזה קורה גם כאשר מכוני תקנים מוכרים ומקובלים בעולם כולו, באיחוד האירופי ובארה"ב, כבר בדקו ונתנו תקן איכות מחייב. על פי הצעת החוק תסמיך המדינה, באמצעות הרשות הלאומית להסמכת מעבדות או על הארגון הבינלאומי להסמכת מעבדות, מעבדות נוספות שיוכלו לבצע בדיקות ולהעניק היתרי תקן למוצרים.

בדברי ההסבר להצעה מצוטט המבקר מאותו דוח 2014: "העדר מדיניות אחידה בתחום הייבוא ואסדרת התחום משפיעה באופן ישיר על יוקר המחיה. מדיניות משרדי הממשלה בכל הנוגע לפתיחת שוק יבוא הטובין לישראל אינה אחידה ואינה מתואמת, התעשיינים והיצואנים משתפים פעולה לייצוג עמדותיהם מול משרדי הממשלה ונבחרי הציבור בכנסת וציבור הצרכנים נמצא בעמדת נחיתות בייצוג עמדותיהם". עוד נכתב בדברי ההסבר כי "מטרת חוק זה ליצור תחרות בענף התקינה ועל ידי כך להפחית את הנטל הרגולטורי, אשר משית עלויות רבות על המגזר העסקי... צעד זה צפוי להביא לחיסכון בעלויות של היצרנים והיבואנים במשק הישראלי, שיתורגמו לירידה במחיר שמשלם הצרכן הסופי".

מתווכחים ודוחים

ומה קרה מאז? מתווכחים ודוחים. יש אומרים שהוויכוח הוא על אגו - האם תידון ההצעה בוועדת הרפורמות בראשות ח"כ כולנו אלי כהן או בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ המחנה הציוני איתן כבל. אבל יש הטוענים שמאחורי תירוץ האגו עומדים האינטרסים הכבדים. פולקמן, אגב, חבר בשתי הוועדות ומקפיד לומר שהוא מכיר, מוקיר מכבד ומעריך את שני יושבי הראש. אבל...

"חשבתי שאפשר להגיע להסכמות גם בוועדת הכלכלה אלא שבחודש האחרון החלה התערבות מאוד מסיבית גם של ההסתדרות, גורמים בכירים בהסתדרות וגם של גורמים בכירים ביותר בהתאחדות התעשיינים", אומר פולקמן. מדובר בשיחות טלפון אינטנסיביות, משר האוצר ופקידי האוצר, ומשרד הכלכלה, ועד חברי כנסת מסיעות שונות. במקביל, גם מכון התקנים, שהוא תאגיד סטטוטורי, שכר חברת לובינג לעצמו, והם עוברים חבר כנסת אחר חבר כנסת בוועדת הכלכלה, מכל המפלגות - קואליציה ואופוזיציה - כדי לשכנע אותם קודם כל שיעמדו על זה שהנושא יגיע לוועדת הכלכלה ורק אליה, ואחרי כן לדחות את הרפורמה, ואם לא לבטל אותה לחלוטין אז לפחות למרוח את הדיונים ולהקצין את המחלוקות כדי לעכב מי יודע עד מתי".

אז?

"לכן אנחנו חושבים שנכון לטובת העניין להעביר את הדיון לוועדה שיש בה רוב לקואליציה, היא ועדת הרפורמות. גם שר האוצר משה כחלון וגם אני מאוד מעריכים ומאוד סומכים על ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה שדורש שהדיון יהיה אצלו, אבל ראינו שמתחילה בעיה עם חברי הכנסת. ראינו התערבות ולחץ מסיבי וחריג של בעלי עניין נגד הרפורמה... לכן נעמוד על זה, באופן חד-משמעי ובהתאם להסכם הקואליציוני, שחוק הרפורמה במכון התקנים יטופל רק בוועדת הרפורמות".

אתמול, יום ב', התפוצץ הדיון בוועדת הכנסת. מחר, יום ד', דיון נוסף.