"המיסוי בשוק ההון לא גבוה. לא להטיל מס על שכר דירה"

העסקים הקטנים והבינוניים במשק מופלים מזה זמן רב לרעה לעומת החברות הגדולות וגם לעומת השכירים. בתחילת החודש פורסם דוח של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, במסגרתו נאמר כי "כיום יותר מ-99% מהעסקים בישראל הינם עסקים קטנים ובינוניים, הנחשבים לעסקים בהם עד 100 מועסקים. עסקים אלו מעסיקים מעל ל-60% מהמועסקים במגזר העסקי ומייצרים קצת יותר ממחצית מהתוצר של המגזר העסקי. כך שעסקים קטנים ובינוניים הם עיקר המגזר העסקי בישראל ומהווים את הבסיס לכלכלה של המשק"... 

אף על פי כן, נכתב בדוח, "כוחם ויכולתם של העסקים הקטנים והבינוניים להשפיע על המדיניות, על הרגולציה ועל הפוליטיקה במדינה, קטן ביחס לכוחם של העסקים הגדולים וכן יכולתם להתמודד עם דרישות בירוקרטיות-אדמיניסטרטיביות קטנה יותר. סיבות אלו, כמו גם חסמי ידע ומימון גורמים לכך שהפריון של העסקים הקטנים והבינוניים נמוך יותר משל הגדולים"... 

בשיחה עם "גלובס" מתייחסת רעיה קידר להתפתחויות האחרונות בתחומים הקשורים לעסקים הקטנים והבינוניים ולשאלה האם משהו הולך להשתנות בקרוב. קידר הינה רואת חשבון עם תואר שני במשפטים, חברה בהנהלת מועצת עמק חפר, יו"ר הוועדה לעסקים קטנים ובינוניים בעמק חפר, חברת ועדת מרחב תל אביב בלשכת רואי החשבון, יו"ר ועדת ההשתלמויות בלשכה, דירקטורית בבית גינס וחברת ועד מנהל בעמותת כן (לקידום נשים בתחום הפוליטי). 

קידר, שכיהנה בתפקיד בכיר בחברת ארנסט אנד יאנג, החליטה לפרוש ולהקים משרד עצמאי לפני כ-3 שנים. בשנתיים האחרונות היא מפתחת, בין השאר, במשרד שלה את תחום העסקים הקטנים והבינוניים. "יש בזה הרבה מאוד סיפוק כי אם תומכים בעסק צעיר ורואים אותו מצליח זה מאוד מספק", היא אומרת. 

- אז מה קורה בעולם העסקים הקטנים? 

"מדובר בתחום שעלה לכותרות בחודשים האחרונים, והוא מאוד מאוד חשוב למשק. לאחרונה פיתחתי מאוד במשרד את תחום העסקים הקטנים והבינוניים כי זה נושא שמרתק אותי ויש בו המון סיפוק. בנושא הזה כל פעם מופיע איזה פוליטיקאי אחר שמנסה כביכול לעשות משהו או להעביר חוק ולשנות אבל כמעט תמיד משגרים לאוויר הצהרות והודעות פופוליסטיות ובפועל אין עדיין שינויים משמעותיים בשטח". 

- לא מזמן הכריזו על קרן חדשה לתמיכה בעסקים קטנים..

 "נכון. אבל הקרן הזאת לא אידאלית למרות שעשו בה שדרוגים לאחרונה". 

- מה זה אידיאלי בעינייך? 

"הריבית שמקבלים דרך הקרן היא ריבית שוק. היתרון הוא שיש ערבות בגובה של כ-70% ואז יותר קל לקבל את ההלוואה. צריך לפחות לסבסד את הריבית ולהגדיל עוד את הסכומים שנותנים לעסקים. מעבירים חוקים כשכמעט כל העלות שלהם נופלת על המעסיקים, במקום שביטוח לאומי יממן את זה. עצמאי משלם הרבה יותר משכיר, יש לו הרבה יותר חובות, ובסופו של יום יש לו הרבה פחות זכויות. למשל, עד היום אין דמי אבטלה לעצמאיים". 

- זה בגלל שלעסקים הקטנים אין מספיק כוח לעומת החברות הגדולות.. 

"כנראה שאתה צודק. העסקים הקטנים צריכים לאחד כוחות, להתאגד ולפעול בכוח מאוחד. אז יהיה להם הרבה יותר כוח מול הכנסת, מול שאר המוסדות הממשלתיים, מול הבנקים ובכלל. בכל אופן המצב היום לא טוב ויש עסקים קטנים רבים מאוד שמתקשים לשרוד". 

לצמצם ביורוקרטיה, להעביר תשלומים יותר מהר 

- מה אפשר עוד לעשות כדי לעזור לעסקים קטנים? 

"מה שקורה היום, מהתחושה האישית שלי, זה שיש הרבה אנשים שנפלטים מוקדם יחסית משוק העבודה. הם נאלצו להקים את העסק כי אין להם אלטרנטיבות. בנוסף, אנשים רבים מעוניינים לממש את עצמם ולהביא את כישרונם המקצועי לידי ביטוי באמצעות עסק שהם מקימים. מדובר באנשים שהם לא אנשי עסקים ואין להם ידע מעמיק בתחום של איך צריך לנהל עסק. כיום יש את מעו"ף שהחליף את מט"י (מרכז טיפוח יזמות). זאת מסגרת שנותנת ערך, הם מעבירים קורסים ומעניקים ליווי פיננסי במחירים מסובסדים על ידי משר הכלכלה". 

- השאלה אם זה עוזר.. 

"אני שומעת מאנשים שהם קיבלו כלים מעניינים, למשל בתחומי שיווק ומכירות וניהול עסקי וכספי. אבל זה עדיין לא משנה את המהות, את הבסיס. היום עצמאי לא מקבל את המינימום לעומת ההטבות שמקבל שכיר. דבר נוסף הוא שעסקים קטנים מקבלים את התשלומים שמגיעים להם בפיגור מאוד גדול, שוטף פלוס פלוס פלוס..". 

- הממשלה החליטה לשנות את זה.. 

"נכון. אבל צריך לקוות שזה יעבור ויבוצע באמת. למדינה הרי אין בעיית תשלומים. לא חסר לה כסף. היו צריכים לעשות את זה כבר ממזמן. עוד כשל גדול בטיפול בעסקים קטנים זה הביורוקרטיה. אין למישהו היום סיכוי אמיתי לקבל רישיון עסק לפני שהוא מתחיל לפעול, וזה גם תלוי במדינה. המדינה צריכה לקבל החלטה להקל את הביורוקרטיה הגדולה שעומדת בדרכו של עסק חדש". 

- זה לא תלוי בעיקר במועצה המקומית? 

"לא ממש. חלק מסויים, אך מרבית הבירוקרטיה אינה תלויה בה. המועצה הרבה פעמים מעכבת אישורים כי היא מחכה לאישורים ממוסדות המדינה כמו משרד הבריאות, מכבי אש, חברת חשמל וכדומה. היא איננה רשאית לתת רישיון עסק מבלי שגופים אלו נתנו אישורים. מדובר בשינוי לא מורכב וללא צורך למקור תקציבי. רק צריך להחליט ולעשות, לייעל את המנגנון. אראל מרגלית מנסה להעביר חקיקה שבכל רשות מקומית יהיה מישהו שיתמוך ויעזור לעסקים קטנים. אני מאוד מקווה שזה יעבור. זה חשוב. אצלנו במועצת עמק חפר אנו מקדמים פתיחת מחלקה לליווי וסיוע לעסקים קטנים בינוניים עוד בשנה הקרובה. בנוסף, אנחנו מקדמים תוכנית שבמסגרתה יעבירו מנטורים, כלומר אנשי עסקים בכירים שהצליחו, יחנכו עסקים צעירים. יש לנו כבר 15 מנטורים שהתנדבו. זה מיזם ללא עלות ויש בו הרבה נתינה שמעשירה את שני הצדדים". 

"לא להטיל מס על הכנסות משכר דירה" 

- מה קורה היום בתחום המיסוי? מה היית משנה בתחום המיסוי בארץ? יש הסוחרים בשוק ההון מתלוננים שהמיסוי גבוה ויש השוואות לתחום הנדל"ן.. 

"אני לא חושבת שהמיסוי בשוק ההון גבוה. לדעתי את המס על עבודה אפשר ורצוי להפחית. אם המדינה תעלה את המס על שכירות, זה יגולגל לשוכרים, ואז בסוף השוכרים, שרובם סטודנטים וצעירים, ישלמו את זה. אם היום הצעירים לא יכולים לשכור דירה אז המצב רק יחמיר. האדם הממוצע גם ישלם מס גבוה על עבודה וגם ישלם יותר על שכר דירה בגלל מסים". 

"לדעתי, השיקול העיקרי בהחלטה היכן להשקיע אינם שיקולי מס דווקא, אלא יש הרבה מאוד שיקולים אחרים, שכוללים סיכון, תשואה , הזדמנויות וידע. אם המדינה רוצה להקל, לדעתי לא צריך לעשות את זה במס על הבורסה". 

- אז איפה צריך להקל? 

"במס על עבודה, מס חברות, על עסקים קטנים בתחילת דרכם, השקעות זרות בישראל. אני בטוחה שיש כספים בתקציב המדינה שאפשר להסיט אותם לשימושים טובים יותר לכלכלה. בלשכת רואי החשבון לחצנו להוסיף עובדים לרשות המסים, כי יש שם בעיה אמיתית, חסר להם כוח אדם והעובדה שזה לא מקודם במהירות היא תמוהה כי אם יוסיפו להם תקנים המדינה מיד תרוויח תוספת הכנסות". 

- זה מנוגד להגיון הכי בסיסי.. 

"נכון. אם זה היה עסק הוא פשוט היה מגייס עובדים שהיו מביאים מיד עוד הכנסה. זה גם ביורוקרטיה. גם הבנקים טובעים בביורוקרטיה". 

- למה את מתכוונת? 

"היום יש הרבה יותר טפסים שבעלי עסקים וגם בעלי הון צריכים למלא בבנק. זה מוגזם לגמרי ונובע בין השאר בגלל הפעילות של ארצות הברית בתחום ההון השחור". 

- האמריקאים מנסים לשים יד על הרבה מאוד הון שחור ולא מדווח וזה משפיע על כל העולם. 

"נכון. פעם אנשים רצו להיות אזרחי ארצות הברית והיום אנשים מנסים לצאת מהאזרחות הזאת בגלל שחובת הדיווח שם מטורפת. אפילו אם אין בעיה, רק הנושא של הדיווחים והחפירה בהיסטוריה מעיק". 

- מה קורה בתחום של הלבנת הון? 

"מספטמבר 2015 יש חובה על רואי חשבון ועורכי דין במקרים מסוימים למלא טפסים על הלקוח, רמת הדיווחים הרבה יותר גבוהה, הדיווחים של הבנקים ברמה יותר גבוהה. וגם הנושא של גילוי מרצון שאפשר לאנשים לבוא בשנתיים האחרונות ולדווח על ההכנסות ולשלם מס ולישון בשקט בלילה היה הצלחה והגדיל את ההכנסות של המדינה". 

קידר, כאמור, וחברת ועד מנהל בעמותת כן לקידום נשים בתחום הפוליטי. "בתחומים של התנדבות יש הרבה מאוד נשים אבל בתחומים של קבלת החלטות, תפקידים בכירים בשירות הציבורי או בחברות עסקיות לא רואים הרבה נשים". 

- למה? 

"זה מורכב משילוב של מספר גורמים. גם העובדה כי נשים רבות נמנעות מלהיכנס לזירה הפוליטית שהיא זירה תובענית וכוחנית, והתמודדות בבחירות שזהו תהליך לא פשוט בכל מובן. נדרשים גם משאבי זמן רבים, שלאשה שעדין ברוב המקרים אחראית על הילדים והבית קשה למצוא. מנגד, פעמים רבות בעת בחירת חברי קבוצה על ידי ההנהגה או נבחרים, עדין ישנה נטייה מסוימת להתחבר לגברים, אם כי אנחנו מתחילים לראות שינוי, והכרה בערך ובחשיבות הנשים בהנהגה המוניציפאלית והארצית. לנשים יש תכונות רבות אשר מביאות ערך חשוב, משלים ומאזן להנהגות השונות.

אני מאמינה ששינוי זה אף ילך ויגדל ונמשיך לראות יותר ויותר נשים משתלבות בזירה הפוליטית. לצערי, אצלינו בעמק חפר מתוך כ-46 חברי מועצה רק ישנן רק 4 נשים, שאני אחת מהן. ואף מדובר בירידה לעומת קדנציה קודמת בה נבחרו 6 נשים".