כך הוחרגו קבלנים ומתכננים מחוק מוסר התשלומים

אירוניה: אחרי שיזמו את חוק מוסר התשלומים, הוחרגו ממנו היזמים והמתכננים ■ מעבר לאכזבה, הם מזהירים: "כולם יפסידו. הנזק הוא לכל הדורות הבאים"

עבודות תשתית בעיר / צילום: שלומי יוסף
עבודות תשתית בעיר / צילום: שלומי יוסף

כבר זמן רב מנסים הקבלנים, כמו גם גופים אחרים במשק, לקדם הצעת חוק שתסדיר את נוהג התשלומים המתעכבים, עד שאחרי כמה אכזבות הנושא סוף סוף זכה להתקדם. נוסח הצעת חוק חדשה מציע לקבוע חובת תשלום על משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, חברות של הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות - שלא תחרוג משוטף פלוס 30 או שוטף פלוס 45.

עם זאת, ככל שהתקדמה ההצעה במסלול החקיקה, נדהמו הקבלנים והמתכננים לגלות שבעוד ההצעה המקורית היתה תקפה גם לגביהם, הנוסח שהתקדם לקראת הקריאות בכנסת החריג אותם וקבע כי תנאי התשלום לגביהם, בפרויקטים גדולים ועתירי תקציב, יעמוד על שוטף פלוס 70 וברשויות המקומיות על שוטף פלוס 90. בשבוע שעבר אישרה ועדת הכנסת את הצעת החוק לקריאה ראשונה, והקבלנים והמתכננים מתכוננים לקרב על שינוי נוסח החוק לפני שיהיה מאוחר מדי.

"הרשות מקבלת את הכסף מראש"

"הפגיעה בענף הבנייה בהצעת החוק שאושרה בוועדת השרים נולדה אך ורק בגלל שראשי הרשויות המקומיות חיפשו דרך להכשיר את אי העמידה שלהם בתנאי תשלום לקבלנים", אומר נשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק. "דווקא בעיריות מדובר בעבודות שמוזמנות רק לאחר שהוגדר עבורן תקציב והכסף מיועד למימון העבודות בלבד.

"כיום, ביותר ויותר רשויות מקומיות מדובר בכסף שהרשות מקבלת מראש, עוד בטרם עלה הדחפור הראשון על הקרקע, מאחר שהרשות חתמה לצורך זה עם הממשלה על הסכם גג שזו תכליתו. טענות העיריות, כאילו קשה להן לשלם תוך זמן סביר לקבלנים, משוללות קשר למציאות ורק כוחם הפוליטי של ראשי ערים אפשר להם להביא לשינוי החוק באופן הפוגע בענף הבנייה.

במקור, חוק מוסר התשלומים אמור היה לחייב את כל מזמיני העבודה במשק לשלם לכל סוגי הספקים שלהם בתוך 30 ימים מרגע השלמת העבודה. במשרד האוצר נעשתה בחינה מקיפה של משמעות החקיקה הזו, שבעקבותיה נקבע כי יש לדרוש מהרשויות המקומיות וחברות שלהן תשלום לספקים בתוך 45 יום.

משרד הכלכלה, המקדם את החוק, מנמק את ההחרגה בכך שבעבודות פיתוח יש הרבה שלבים שלכל אחד מהם אחראי גורם אחר. משום כך, הפיקוח על השלמתן לשביעות רצון המזמין (הרשות), דורש יותר זמן, במיוחד ברשויות קטנות שבהן כוח האדם מצומצם.

לדברי בריק, "אין סיבה להחריג בעניין זה את ענף הבנייה הציבורית, ואת תחום הקמת התשתיות, ולפגוע בקבלנים הפעילים, שכ-70% מהם, הם עסקים קטנים. האבסורד בנוסח החוק הנוכחי הוא שיש לא מעט רשויות מקומיות שבהן מתנהלים באופן מסודר ומשלמים לקבלנים בתוך חודש או חודש וחצי מרגע אישור החשבון - והחוק הזה יגרום להן לאחר בתשלום".

הדרך למשרדים הקטנים חסומה

"מוסר התשלומים הממשלתי מהווה נקודה בעייתית וכואבת במיוחד, הגורמת כיום עיוות מבני במערכת ועוול לעוסקים בתחום", אומרים באיגוד המתכננים בישראל. "באופן שבו בנויה כיום המערכת מגיעים מתכננים עד למצב של קריסה. משרדים קטנים אינם יכולים להיכנס ולהתחרות בתחום, משרדים גדולים מוצאים עצמם נושאים בעלויות המימון הממשלתיות, והתוצר הכללי שמקבלת המדינה ואזרחיה בתחום התכנון נפגע.

"אם רוצים שבתכנון יעבדו הגורמים הטובים ביותר, שהוא יהיה פתוח לתחרות ולכוחות מגוונים, רעננים וצעירים, חייבים לאפשר זאת מבחינת תנאי התשלום. המצב הקיים לא מאפשר להם לתת את התוצר המיטבי וזו פגיעה באינטרס של כולם. תכנון גרוע רע היום והוא נזק לכל הדורות הבאים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988