משבר האנרגיה הגיע לתעשיית שמן הטיגון המשומש

מסעדות בארה"ב שנהגו למכור את השמן, שהיה אטרקטיבי לתעשיית הביודיזל על רקע מחיר הנפט הגבוה, צריכות כעת לשלם כדי לפנותו

שמן לטיגון. כבר לא סחורה לוהטת / צילום: בלומברג
שמן לטיגון. כבר לא סחורה לוהטת / צילום: בלומברג

המשבר בשוק הנפט התרחב גם למטבחים במסעדות ברחבי ארה"ב, כאשר השפים, שלפני כן מכרו את שמן הבישול המשומש שלהם לכל דורש, והיו רבים כאלה, צריכים כעת לשלם כדי לפנות אותו.

העלייה בשימוש בביו-דיזל, הדלק שמופק משמן צמחי ושומנים, הפכה את השמן המשומש לסחורה לוהטת כאשר מחירי הנפט היו גבוהים. היא יצרה גם תופעה של פריצות למסעדות כדי לגנוב את השמן המשומש.

אבל קריסת מחירי הנפט הגולמי גרמה לעלייה במחירי הביו-דיזל בהשוואה לדיזל הרגיל. יכולת ההפקה של בתי הזיקוק שמתמחים בהסבת שמנים לדלק גדולה בהרבה מהביקוש לדלק הביולוגי הזה, ותעשיית הביו-דיזל בארה"ב הפסידה בשנה שעברה כ-130 מיליון דולר, לפי בדיקה של כלכלן מאוניברסיטת אילינוי.

ב-2013, שמן טיגון משומש נמכר ב-36 סנט לליברה (440 גרם), לפי שירות דיווחי המחירים The Jacobsen. כעת נמכר השמן המשומש בפחות מ-20 סנט לליברה.

"בעבר שילמנו ללקוחות שלנו תמורת השמן. כעת אנחנו גובים מהם כסף תמורת הפינוי שלו", אמרה נטלי צ'קוב, מנהלת המשרד של קבוצת המחזור גרין אויל ריסייקלינג בניו-יורק, שהפסיק לאסוף שמן בישול כדי להתמקד באיסוף שומנים (גריז) במוסכים.

בשבוע שעבר החלו הליכי הפירוק של Grease Lightning, חברת איסוף שמן בישול משומש שהוקמה ב-2010, שמשאיות האיסוף המזוהמות שלה היו בעבר חיזיון נפוץ מחוץ לפאבים ומסעדות בעיר ניו-יורק. NYC Hospitality Alliance, התאחדות של מסעדות בעיר, אישרה שרוב החברות הללו כבר אינן משלמות תמורת שמן בישול משומש.

חברת יאם ברנדס, הבעלים של רשתות המזון המהיר KFC, פיצה האט וטאקו בל, מסרה ל"פייננשל טיימס": "אנחנו עובדים עם קבלנים שאוספים את שמן הטיגון המשומש שלנו והופכים אותו לביו-דיזל ולמזון לבעלי חיים. לא אנחנו משלמים להם, אלא להיפך".

בשיא הביקוש, בתי הזיקוק שילמו 3 דולרים לגלון (3.8 ליטרים) של שמן טיגון/בישול משומש, אמר ריאן פוקנר, מנכ"ל חברת וירג'יניה ביודיזל ריפיינרי, שגם לה היה עסק של איסוף שמן במדינת וירג'יניה. כאשר המחירים ירדו, "כבר אי אפשר לשלם למסעדות שום דבר", הוא אומר.

יצרני הביו-דיזל הפיקו בשנה שעברה 1.42 מיליארד גלונים, ירידה קלה מהשנתיים הקודמות, לפי מועצת הביודיזל הארצית. שמן טיגון ממוחזר סיפק 17% מהדיזל הביולוגי הזה. המקור הגדול ביותר הוא שמן סויה נקי.

יכולת ההפקה של בתי הזיקוק היא מעל 2 מיליארד גלונים בשנה. כעת לא ברור גם מה יהיה גורל הזיכוי ממס של 1 דולר לגלון לתערובות של ביו-דיזל. גם היבוא של הדלק הזה לארה"ב גדל ברבעון האחרון של 2015. "יש כאן תעשייה שהיא פשוט גדולה מדי", אמר סקוט ארווין, כלכלן באוניברסיטת אילינוי.

החוק הפדרלי מחייב את חברות הדלק למהול כמות מינימום של בין-דיזל לתוך הדיזל הרגיל שלהן. ללא החובה הזו, הביו-דיזל היה מתקשה להתקיים כעת מול הדיזל מבוסס הנפט, שמחירו צנח ב-44% בשנה האחרונה.

המחיר הסיטונאי של ביו-דיזל בחוף מפרץ מקסיקו היה 2.82 דולרים לגלון בשבוע שעבר, ואילו דיזל רגיל עלה 1.03 דולר לגלון.

שוק הדיזל הביולוגי עשוי עדיין להתאושש. הממשל החליט לאחרונה לחייב שימוש ב-1.9 מיליארד גלונים שלו לפחות השנה, כמעט פי שניים מהכמות שנקבעה בחוק משנת 2007. גם הקונגרס חידש את הזיכוי במס לשנת 2016 והחזיר אותו רטרואקטיבית לשנת 2015.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988