"לניגריה יש בעיה של תזרים מזומנים - והם עומדים לטפל בה"

הצרות שנפלו על הכלכלה הגדולה באפריקה - הצניחה העולמית במחיר הנפט יחד עם חילופי שלטון ותקציב תקוע - משפיעות גם על חברות ישראליות ובראשן שיכון ובינוי, אבל ד"ר איו סלמי מקרן דואט, שמתמחה ביבשת השחורה, דווקא אופטימי לגבי המצב במדינה

ד"ר סלמי. "ארגון בוקו חראם לא מהווה בעיה גדולה" / צילום: יח"צ
ד"ר סלמי. "ארגון בוקו חראם לא מהווה בעיה גדולה" / צילום: יח"צ

מניית שיכון ובינוי , זרוע התשתיות והנדל"ן שבשליטת שרי אריסון, נפלה בכ-25% בשנה האחרונה. הסיבה העיקרית לצניחה הזאת במניית החברה הוא המשבר שעובר על ניגריה, שכלכלתה נפגעה קשות בשל צניחת מחירי הנפט בעולם. בתחילת החודש הואצה עוד יותר הנפילה במניית שיכון ובינוי (שו"ב) על רקע פרסומים כי ניגריה מבקשת "סיוע חירום" מהבנק העולמי, אם כי מאז התאוששה המניה במקצת.

נפילת מחירי הנפט ביחד עם חילופי השלטון בניגריה והעיכוב באישור תקציב חדש הביאו לעצירה בהשקעות ובפרויקטים של תשתיות ברחבי המדינה הענקית. מול המשבר בכלכלת המדינה האפריקאית נותרו לחברה הבת של שו"ב, SBI, חובות פתוחים של כ-100 מיליון דולר בגין פרויקטים של תשתיות שהיא מבצעת בניגריה, כאשר צבר הפרויקטים שלה במדינה עומד על כ-1.7 מיליארד דולר.

כדי לנסות להפיג מעט את החששות סביב המתרחש במדינה הזמינה לאחרונה לשכת המסחר ישראל-אפריקה את ד"ר איו סלמי (Ayo Salami) לארץ. סלמי, שהגיע לכאן בתחילת השבוע, הוא שותף בדואט גרופ (DUET Group) - קבוצת קרנות המנהלת נכסים בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר וממוקמת בלונדון - ומכהן כמנהל ההשקעות הראשי בקרנות של הקבוצה המתמחות בשווקים באפריקה, תחום בו הוא עוסק כבר כ-20 שנה.

ניגריה, אגב, היא לא צרה פרטית של שו"ב. פועלות בה עוד חברות ישראליות, כשבין הבולטות בהן ניתן למנות את קבוצת אשטרום ואלקטרה הציבוריות. מלבדן פועלות במדינה עוד למעלה מ-200 חברות ישראליות שמתמחות בתחומי החקלאות, תשתיות ובנייה, אבטחה, מים, ניהול פסולת ועוד.

"65% מהכנסות המדינה - מנפט"

בשיחה עם "גלובס" מעריך סלמי כי המשבר בניגריה הוא זמני. "אני מאוד אופטימי. נכון, מחירי הנפט נפלו ויש לזה השפעה גדולה על הכנסות הממשלה, אבל הנפט הוא רק כ-10% מהכלכלה. הכלכלה הניגרית מורכבת מחקלאות, מסחר, נדל"ן, טלקום ועוד. אם כי ההכנסות מהנפט מהוות כ-65% מכלל הכנסות הממשלה".

- אז בכל זאת יש כאן בעיה גדולה.

"אולי בטווח הקצר. השנה המטרה של הממשלה היא להגיע ל-30% הכנסות מפעילות הנפט והשאר מפעילויות אחרות. הבעיה העיקרית של ניגריה היא שיעורי גביית המסים ביחס לתוצר. בישראל זה כ-30% מהתוצר ואילו בניגריה זה כ-8%. יש כ-500 אלף חברות בניגריה שלא משלמות מסים ולכן הממשלה צריכה להעמיק את גביית המסים, והם יעשו את זה. בנוסף, מס ערך מוסף בניגריה הוא רק 5% כך שאם הם יעלו אותו ל-10% אתה מקבל עוד 4 מיליארד דולר בהכנסות".

- בדרך לא צפויה פשיטת רגל של ניגריה?

"ממש לא. יחס החוב לתוצר הוא רק 13% לעומת כ-60% בישראל. החוב של ניגריה הוא כ-65 מיליארד דולר מתוכו כ-55 מיליארד דולר בתוך המדינה. אין להם בעיה לגייס כסף אם הם רוצים. יש למדינה הרבה מאוד נכסים. יש בעיה של תזרים מזומנים בטווח הקצר והם יטפלו בזה. הממשלה הניגרית לא צריכה אפילו את עזרת ה-IMF (קרן המטבע הבינלאומית) כי הם יכולים לגייס את הכסף בשוק המקומי".

- ומה אם מחיר הנפט יישאר סביב 30 דולר לחבית?

"זו לא בעיה לדעתי. יתרות המט"ח של ניגריה גבוהות. הם רק צריכים ליישם את השינויים בכלכלה. כרגע אפילו לא מדברים על העלאת המע"מ אלא על העמקת גביית המסים מחברות ואנשים פרטיים שלא שילמו עד היום. והממשלה החדשה תעסוק בזה ללא ספק".

- היא לא תהיה ממשלה מושחתת?

"לדעתי לא. למנהיג שנבחר בבחירות האחרונות יש מספיק כסף והוא ידוע כאחד שנלחם בשחיתות ויכול ליישם רפורמות בכלכלה".

- ומה לגבי הטרור במדינה? זה לא מטריד?

"ארגון בוקו חראם לא מהווה בעיה גדולה כי הוא פוגע רק בשלושה מחוזות שוליים בניגריה, שבהם מתגוררים רק כ-8% מהאוכלוסייה. הם לא ייצאו לעולם מהמחוזות האלה, שנמצאים בצפון-מזרח המדינה. יושבים שם בעיקר אנשים משבט הקנולי ואפשר לזהות אותם כך שאם הם ינסו להתקרב למרכז המדינה או לבירה יזהו אותם מיד ויעצרו אותם".

"הזדמנות במניית שיכון ובינוי"

גם בני דקל, אנליסט מסחר באגוד ברוקראז', מעריך בראיון ל"גלובס" שבעיותיה של ניגריה לא חמורות כפי שהדבר משתקף מהידיעות בתקשורת, ולדבריו אם ניגריה תפנה לבנק העולמי או למוסד בינלאומי אחר זה יהיה רק כדי לגוון את מקורות האשראי. "הריבית בניגריה על הלוואות היום היא מעל 11% וממקור חיצוני היא יכולה להיות בריבית של 1% עד 2% כך שהמהלך הזה מובן", הוא אומר.

- אז הבהלה סביב מה שקורה במדינה היא מוגזמת?

"שוק ההון הגזים בתגובה שלו. אין ספק שהסיכון בניגריה עלה משמעותית בגלל כמה גורמים: התחלפה הממשלה, מחיר הנפט נפל, הממשלה עדיין לא אישרה תקציב. כלומר, נוצר מצב שכמעט שנה אין ממשלה עם תקציב פעיל ולכן כל הפרויקטים כמעט נעצרו, וזה בא כמובן לידי ביטוי גם אצל שיכון ובינוי, שהפעילות שלה שם הואטה בצורה משמעותית.

"עם זאת, כל עוד לא קרה משהו דרמטי כמו פשיטת רגל של ממשלת ניגריה, אז כשהממשלה תאשר את התקציב - וזה צפוי להיות במהלך מארס הקרוב - כנראה שכל הפרויקטים יתניעו מחדש. מנגד, יכול להיות שיהיו עוד עיכובים לא צפויים, זה תמיד יכול לקרות בנסיבות כאלה ואחרות, אבל ברמת סבירות גבוהה הפקק ישתחרר בחודש הבא. אגב, התקציב החדש אמור לשקף גידול של כ-20% בהשקעות בתשתיות, וזה משקף מצב טוב יחסית בניגריה ולא מצב של החמרה או פשיטת רגל".

- ומה לגבי מניית שיכון ובינוי?

"השוק הגיב בצורה מוגזמת בחודשים האחרונים אם מסתכלים על פרופיל הסיכון של שיכון ובינוי והחשיפה שלו לניגריה. תמחרו את הסיכון גבוה מדי. במחיר הנוכחי של המניה נוצרה לדעתי הזדמנות".

מניית שיכון ובינוי איבדה 25% בשנה האחרונה
 מניית שיכון ובינוי איבדה 25% בשנה האחרונה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988