שפל חדש ומביש בעימות הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב

כאשר נדמה שעימות טלוויזיוני נוסף בין המתמודדים הרפובליקאים על מועמדות מפלגתם לנשיאות ארה"ב לא יכול להידרדר עוד יותר, שכבר הגענו לשפל המדרגה, שעכשיו אפשר רק לעלות מהביצה - באה הדינמיקה הקבוצתית בין המשתתפים וטופחת על פניך.

כן, העימות ה-11 במספר, שנערך אמש (ה') בדטרויט וששודר בפוקס ניוז, היה גרוע מקודמיו. כן, המתמודדים נותרו בביצה. וכן, זה היה העימות המבדר ביותר עד עתה. ולמי תודה, למי ברכה? כצפוי, בעיקר לדונלד טראמפ. אין ספק שהוא הפוליטיקאי הראשון בתולדות ארה"ב, ואולי בהיסטוריה האנושית, שהתפאר בשידור חי עם חשיפה גלובלית בגודל אבר המין שלו. בפראפרזה קלה הוא אמר: "שלי גדול מספיק; אין לי בעיות בתחום הזה".

כדאי להביא את הדברים בהקשרם, נזכיר שבעימות הקודם לעג מתמודד אחר, הסנטור מארקו רוביו מפלורידה, ל"ידיים הקטנות" של טראמפ ורמז, שכולנו יודעים שידים קטנות הן סימן לקוטן של איבר אחר. בעימות אמש העלה המנחה את נושא ההערות הפוגעניות: "סנטור רוביו, לפני שלושה שבועות אמרת, ואני מצטט: 'אני לא מנחית התקפות אישיות, בעיקר מפני שזה לא מי שאני. זה לא לכבוד המשרה שאני מתמודד עליה, ואני גם לא רוצה להביך את הילדים שלי. אבל בעימות הקודם שמת ללעג את (תרסיס) השיזוף של טראמפ. שמת ללעג שגיאות כתיב במסרונים שלו. רמזת שהוא השתין במכנסיים מאחורי הקלעים והשמעת בדיחות גסות. מה קרה"?

רוביו: "בקמפיין הזה, טראמפ שם ללעג כל אחד בהתקפות אישיות. הוא עשה זאת שוב על הבימה הזו, הערב. הוא שם ללעג אנשים בעלי מוגבלויות. הוא פגע בכל אחד מהמתמודדים בקמפיין הנוכחי והתקשורת סיקרה זאת במידה שלא תיאמן. ובכל זאת, אני מעדיף להתמקד בדיון על מדיניות... בואו נדבר על האסטרטגיה של טראמפ, האסטרטגיה שלי והאסטרגיה של האחרים על הבמה לגבי דאעש, לגבי שירותי הבריאות, ולגבי נושאים חשובים שעימם צריכה ארה"ב להתמודד".

טראמפ: "ובכן, אני תיארתי את רוביו כמשקל נוצה. או.קיי? אז אני רוצה לחזור בי. הוא באמת לא כל כך משקל נוצה.... אבל אני חייב לומר דבר אחד. הוא העליב את הידיים שלי. אף אחד לא העליב את הידיים שלי עד עתה. בחיים לא שמעתי על דבר כזה. תסתכלו על הידיים האלה. (מניף את ידיו). האם אלה ידיים קטנות? (צחוק בקהל). והוא רמז, שאם יש ידיים קטנות, משהו אחר צריך להיות קטן. אני מבטיח לכם שאין לי שם שום בעיה. אני ערב לכם".

מתברר שטראמפ לא כל כך חזר בו מזלזולו המופגן ברוביו. במקום להדביק לו את התואר משקל נוצה, הוא החל לכנותו "הבחור הקטן הזה", או "מארקו הקטן".

חילופי הדברים האלה הושמעו ב-10 הדקות הראשונות של העימות והטון לא השתפר בהמשכו. טראמפ שימש מטרה להתקפות בלתי פוסקות של שניים משלושת המתמודדים האחרים - רוביו וסנטור טד קרוז (המתמודד הרביעי, מושל מדינת אוהיו, ג'ון קייסיק, העדיף לא להתלכלך). ההתקפות האלה התמקדו בהיסטוריה העסקית של טראמפ, ובעיקר בתביעה שהגישו נגד טראמפ סטודנטים לשעבר ב"אוניברסיטה" שהוא הקים, טראמפ יוניברסיטי, שבה הובטח לגלות להם איך להצליח בעסקי נדל"ן.

הם לא למדו דבר, כמסתבר, ועתה הם תובעים לקבל חזרה את שכר הלימוד, לפחות 15 אלף דולר. טראמפ ניסה לנפנף את הנושא, אבל קרוז ורוביו לא הניחו לו, ומנחה אחת, מגין קלי - שבעימות קודם התייחס טראמפ ל"דם שנשפך ממקומות שונים בגופה" - סתרה את טענותיו באופן שיטתי ומביך. קרוז התערב: "המפלגה הרפובליקאית אינה יכולה להרשות לעצמה מועמד לנשיאות שמתמודד עם תביעה על הונאה".

טראמפ השיב אש: "הנוכל האמיתי כאן הוא רוביו. הוא לא בא לעבודה כדי להצביע בסנאט. הוא נעדר. תושבי פלורידה אינם יכולים לשאת אותו. לו הוא היה רץ למשרת לוכד כלבים עירוני, הוא לא היה נבחר".

רוביו לא טמן ידו בצלחת: "אתה מייצר את פריטי הביגוד שלך בחו"ל ואתה מייבא עובדים מחו"ל כדי שיעבדו במלון שלך בפלורידה". טראמפ נאלץ להודות שפריטי ביגוד של המותג טראמפ אכן מיוצרים בסין, לא בארה"ב, וטען שבעצם אין לו ברירה, מפני שפיחותי המטבע הסיני הופכים ייצור מוצרי טקסטיל בארה"ב לבלתי כדאי. "לא נכון", התערב רוביו. "יש מספיק יצרני בגדים בארה"ב. תיכנס לאתר שלי ותמצא את הרשימה".

נושאי חוץ הוזכרו כבדרך אגב וישראל, או הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא הועלו כלל. אך נושא אחד זכה בתהודה. טראמפ התבקש להגיב על מכתב גלוי שפרסמו 100 בכירים בממסד הביטחוני של ארה"ב, ובו אמרו, שחיילים אמריקאים יסרבו למלא פקודות של המפקד העליון טראמפ לענות עצורים או להתנקם בבני משפחות של חשודים בטרור מפני שפקודות כאלה יהיו בלתי חוקיות בעליל. "בקולי הם ישמעו", השיב טראמפ. "אני מנהיג. אף פעם לא ברחתי מההנהגה". טראמפ הגן על עמדתו, שצריך לענות חשודים בטרור בדרכים הרסניות יותר מאשר דימוי הטבעה (waterboarding) מפני ש"הטרוריסטים האלה מקצצים ראשיהם של נוצרים ושל כל מי שנקרה על דרכם ומטביעים אנשים בכלובי ברזל".

גם הדיונים המהותים בענייני פנים הוחרשו על רקע הלמות תופי המלחמה. וכך השאלה החשובה שנותרה היתה מי יהיה הרפובליקאי שיוכל להביס את הילארי קלינטון בבחירות הכלליות בנובמבר. כל מתמודד בא חמוש בסקר משלו שהראה שתהיה לו עדיפות על פני המועמדת הדמוקרטית הפוטנציאלית.

ובכן, מי ניצח, מי הפסיד? אין ספק שטראמפ יצא המפסיד הגדול. כרגיל, הוא שלט בדיון וזכה בדקות הדיבור הרבות ביותר, אך ככל שהוא הרבה לדבר הוא הצטייר באור שלילי יותר: לפעמים הוא נשמע כמו תלמיד בבית-תיכון שרב עם חבריו בהפסקה. במקום להיראות ולהישמע נשיאותי, הוא העליב את עמיתיו על הבמה פעם אחר פעם. התפארותו בגודל האיבר תעלה לו ביוקר בקמפיין הבחירות הכלליות (אם הוא יזכה במועמדות מפלגתו לנשיאות).

יתר על כן, בפעמים הבודדות שבהן התבקש להפגין בקיאות לעומק בנושאי פנים הוא פשוט לא היה מסוגל. איך תצמצם גרעון של 19 טריליון דולר? - הוא נשאל. "אסגור את משרד החינוך", הוא השיב. המנחה הראה שמדובר בחיסכון של 500 מיליארד דולר בלבד. היכן יקצץ עוד? טראמפ לא יצא טוב מהשאלה. גם רוביו לא צבר נקודות זכות רבות. החלטתו, בעימות הקודם, לרדת לרמתו של טראמפ ולהילחם נגדו בנשק הפגיעות האישיות, גזלה ממנו את דימוי היליד הטוב והחרוץ.

ואולי המפסידה הגדולה ביותר יצאה המפלגה הרפובליקאית: האם זה המיטב שמסוגלת להפיק אחת משתי המפלגות הגדולות במעצמה הגדולה בעולם?

המנצח הגדול היה קייסיק, שניסה - והצליח - להתנהג כמו "המבוגר האחראי בחדר". הוא היה היחידי שהצליח להתבטא בבהירות ובפירוט על סוגיות של מדיניות פנים וחוץ בלי להעליב אף אחד. בעייתו היא, שלא עלה בידו לרשום אפילו ניצחון אחד בכל סבבי הבחירות המקדימות עד עתה. הוא טוען, שיצליח יותר במדינת הבית שלו, אוהיו ובמדינות אחרות. נראה. גם קרוז הותיר רושם טוב. התקפותיו על טראמפ היו יעילות, בלי לרדת לרמה פוגענות אישית.

לעימות הטלוויזיוני הגועש קדמה הצגת שחרית בכיכובו של מיט רומני, שחקן ותיק, שכמעט נעלם מהבימה הציבורית בעקבות מפלתו במירוץ לנשיאות ב-2012. רומני, אחד מעמודי התווך של הממסד הרפובליקאי, גויס למאמץ הכלל-מפלגתי לבלום את טראמפ בכל מחיר, והוא עשה את שליחותו נאמנה. אך האם הוא הצליח להאט במקצת את מאוצו של טראמפ? בכלל לא בטוח. אנליסטים רבים אומרים, שכמו בלעם הוא בא לקלל ונמצא מברך, או, במילים אחרות, הוסיף שמן למדורתו של טראמפ. כנציג מובהק של הממסד, חסידי טראמפ יראו בהתקפתו ראיה נוספת ודע הם צריכים להצביע דווקא בעד נשוא סגידתם.

בנאום בסולט-לייק-סיטי, ביוטה, הזהיר רומני שלמינויו של טראמפ "יהיו השלכות עמוקות על המפלגה הרפובליקאית, ומה שיותר חשוב - על ארה"ב כולה". כדבריו: "דונאלד טראמפ הוא צבוע, נוכל... הבטחותיו חסרות ערך בדיוק כמו תואר מאוניברסיטת טראמפ. הוא מתייחס לציבור כאל פראיירים ותופס טרמפ (על הציבור) בדרך לבית הלבן".