עידן עופר חושב שהוא יהפוך ל"מאמי" החברתי החדש

עופר השיג בדיוק את מה שרצה: כל החצים מופנים נגד ניר גלעד התאוותן, שיודע יפה כי הוא משמש כשכפ"ץ מושמץ ושנוא, המסתיר את המושך בחוטים והאינטרסנט הראשי - בעל השליטה ■ דעה

 עידן עופר / צילום: בלומברג
עידן עופר / צילום: בלומברג

1.

עידן עופר השיג בדיוק את מה שרצה: כל החצים מופנים נגד ניר גלעד, כל טינת הציבור מרוכזת, בשמחה לאיד, מול גלעד התאוותן, פקיד אוצר בכיר לשעבר שהפך עורו, קיבל עשרות מיליוני דולרים תמורת עבודה כושלת, ועיקר עיסוקו היה ללחוץ, לקרוץ, לאיים, להכניע ולפתות כדי להשיג את כל מבוקשו ממסדרונות השלטון.

לא סתם משדרים מקורבי עופר החדשים כאילו עופר הלונדוני, תמימה-ימימה שכמותו, הוא ששלח את גלעד הביתה אחרי שהבין את משמעות האגרסיביות שלו, כוחנותו שלא ידעה גבול, שבגלל גלעד עסקיו לא התקדמו, הרווחיות צנחה ונפגמו קשות יחסיו עם השלטונות (אגב, למי לשייך את כשלונות בטר פלייס? טאוור סמיקונדקטורס? צים? רק לגלעד? איפה היה עופר?).

עופר מוציא את גלעד התוקפני ותאב ההון החוצה כדי שיוכל "להלבין", לצחצח ולהבריק את שמו, את החברה לישראל ואת כיל קודם כול בפני הציבור כאן שהשפעתו על מקבלי ההחלטות כבר איננה ניתנת לערעור. ושנית - בגלל הערכה ששוק ההון בישראל כבר לא מחבב את יו"ר כיל גלעד, אפשר שגם לא את מנכ"ל כיל, סטפן בורגס (מה שאומר שאולי עוד יהיו מהפכות נוספות...).

2.

בכך, אם לא מהדלת אז מהחלון, מצפה עופר לממש את כל האינטרסים שלו שאינם דווקא זהים לאינטרסים של הציבור. אלה בדיוק אותם אינטרסים שניר גלעד עבד עליהם בכל כוחו: דרישה להארכת הזיכיון, קודם כול באמצעות השפעה על חברי "צוות יואל נוה" (הכלכלן הראשי באוצר שמונה לעמוד בראש ועדה שמגבשת את עמדת המדינה לקראת סוף הזיכיון של כיל ב-2030); חישוב מופחת של התמלוגים (שלאחר זכייתה המוחצת של המדינה בבוררות - עניין שדנה בו כבר חודשים החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו); הסדר נכסים נוח (גם הוא תחת סמכות החשבת הכלכלית); דרישה לתיקון חדש לחוק עידוד השקעות הון שיאפשר החזרת המענקים הנדיבים לכיל (מול שר האוצר, משה כחלון, שהרחיק עצמו מניר גלעד וסירב לפגוש אותו, ומול ראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו, זה שכיל-גלעד המרידו והסיתו נגדו את כל הנגב ממש בעיצומה של מערכת הבחירות האחרונה - וברור שהוא לא מתכוון לשכוח את זה); יש גם כמה ענייני מיסוי (למשל, בשבוע שעבר נחשף כי רשות המסים שוקלת לערער על ההסדר שהסכימה לו מול יורשי האב סמי עופר, לפיו דרישה לתשלום 940 מיליון שקל מס בגין האב - הסתיימו בפשרה של 107 אלף שקל בלבד); ועוד ועוד.

3.

אפשר שעידן עופר, שלא באמת מתעניין או מעמיק בהלכי הרוח הציבוריים ולא יודע כיצד השתנו, מעריך שאם יפעיל פנים אחרות, יהפוך להיות ה"מאמי" החברתי החדש של הנגב הצחיח, הוא יצליח לקבל בנחמדות כל מה שניר גלעד לא הצליח לקבל עם איומים (ועל זה נאמר כאן: המטומטמים כבר עזבו את הארץ).

4.

שלא תהיה טעות: גלעד הוא בהחלט לא קורבן. הוא היה מודע היטב לתפקידו בכוח. בשביל זה הובא לחברה לישראל וכיל, ובעבור זה קיבל שכר עתק יוצא דופן, חלקו מכיסו הפרטי של עופר, ללא חובת הוכחה להצלחה עסקית. גלעד נתן שירותים לעופר. עשה מה שעופר לא רצה לעשות בעצמו. גלעד ידע שהוא השכפ"ץ, קולט החצים, המוציא והמביא, המושמץ והשנוא, שיועד להסתיר מאחורי גבו את מושך החוטים והאינטרסנט הראשי, בעל הבית - השולט עידן עופר - וזה היה כדאי לו. גלעד יצא מהאוצר ורצה כסף, חלם על הרבה הרבה כסף. זה מה שקיבל - והוא היה מוכן לשלם את מלוא המחיר על זה. כמה השפלות ככה דולרים.

5.

בשנים הראשונות שלו בחברה לישראל הצליח גלעד במרבית צעדיו והוביל את המדינה כולה באמצעות כמה שרים ופקידים בכירים, למימוש וסיפוק האינטרסים של עידן עופר. בדרך גרף עשרות מיליונים לעצמו. אבל, בשנים שאחרי (שלאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 והשפעתה על הפוליטיקאים), הפך הכוח העצום הזה למכשלה גדולה. חרב פיפיות. מצד אחד שכרון כוח ובוטות יתר של עופר באמצעות גלעד, מצד שני ציבור רחב שהחל לפקוח עיניו, ללמוד ולשאול איפה הכסף.

התוצאה התחילה בזה שפקידים שנכנעו ללחץ שלו מצאו עצמם בכותרות, שבכל פעם שגלעד הגיע למשרד האוצר (והוא היה מגיע הרבה) נמצא מי שעקב אחריו לראות לאיזה פקיד בכיר הוא נכנס והאם הם יושבים לבד (חשוד). שיא השכרון היה כשאיים יום ולילה לייבש את הפעילות בים המלח, להוציא את ההשקעות מישראל ולהעביר אותם לספרד (כשהוא יודע שזה מנוגד לתנאי הזיכיון), וכשהשבית, כאמור, את הנגב כולו במערכת הבחירות האחרונה בזמן שהסקרים צפו התחזקות ל"מחנה הציוני", וחברי הכנסת של יצחק הרצוג יצאו ובאו במפעלי כיל במטרה לאיים על נתניהו. האם אפשר שעידן עופר לא ידע על זה או שמע על זה?.

השינוי/ההארה של הציבור הביאה לכך שפוליטיקאים התחילו להקפיד לא להיראות עוד ליד גלעד. משה כחלון, מיום שנודע על מועמדותו לשר אוצר ועד היום, סירב לפגוש את גלעד - גם לא בנוכחות אחרים (למרות שהציפייה של אנשי החברה לישראל היתה שהמנכ"ל שי באב"ד שהיה בעבר מנהל בכיר בצים יוכל לסלול דרך לגלעד אצל כחלון). אריה דרעי, מי שהיה שר הכלכלה החדש שלא הבין בדיוק איך פועלים האינטרסנטים, קיבל ביקורת קשה על ניסיונות להיענות לדרישת גלעד ולהקל על המלצות ששינסקי 2 (שסדרת הוויתורים בהן, שהובלו על ידי כמה פקידים בכירים, היו שיא השיאים של הון-שלטון).

עוד שיא נרשם כאשר אמיר לוי, הממונה על אגף התקציבים, שלגלעד היה בו עד אז כוח והשפעה לאורך הרבה שנים, התנגד לדרישת עופר-גלעד להכניס את הארכת הזיכיון בהזדמנות של הדיונים בששינסקי 2 (למרות תמיכה בעייתית ותמוהה של כמה בכירים באוצר ובמשרד ראש הממשלה), וקבע: "לא נסכים בשום אופן ל'שקשוקה 2'. הפעם זה כבר לא יעבוד להם" ("גלובס", 20.8.2015). היה גם האירוע בו החשבת הכללית עבאדי-בויאנג'ו תכננה סיור במתקני כיל לקראת הכנת מצגת הנכסים, והחברה הודיעה שגלעד לא ישתתף באירוע.

עבאדי הייתה בין הבכירים הבודדים שלא נכנעו לגלעד ואף סירבו לפגוש אותו לבד. כשהתברר באחרונה שהיא התבקשה על ידי ראש הממשלה ושר האוצר להישאר בתפקיד עוד שנה, כלומר היא, שנאמנה ומוערכת גם על ידי השר וגם על ידי ראש הממשלה, גם תגבש ותחתום בעצמה את הסכם הנכסים, גם תשלים את הסדר התמלוגים לטובת המדינה וגם תהיה מעורבת בהחלטה על התנהגות המדינה לקראת סיום הזיכיון - נחתך סופית גורלו של גלעד.

6.

האמת, זה עומד על הפרק כבר מעל לשנה וחצי. "גלעד הפך לעול, לסדין אדום: מנהל כוחני של חברה ציבורית גדולה בעלת תדמית נצלנית" - זו הייתה הכותרת ב"גלובס" ביום 22.9.14. רק שאז זה היה מעט מוקדם מדי עבור עופר, לכן זמן קצר מאוד אחרי כן, בעת ביקורת קשה על שכרו של גלעד ואישור בונוס של 8 מיליון דולר מחברה פרטית של עופר - הוציא האחרון מכתב תמיכה והערכה לגלעד.

7. לזרוק את הראש של גלעד לזירה הציבורית זה קל, כי גלעד בשביל כסף כנראה מוכן לשאת הכל. אבל - האם הפנים החדשות שעוטה עופר ישנו את ההתייחסות אליו? כנראה שלא, כי זה לא הפנים, זה המעשים. האם יזכה לקבל הארכת זיכיון בלי מכרז? כנראה שגם לא. הימים השתנו, ואף פוליטיקאי שרוצה לשרוד לא יעז לעשות את זה.

לזרוק את גלעד שאיננו אהוד ונוכחותו היא נזק מצטבר, יכול להיות צעד בונה אמון. אבל זהו צעד הצהרתי. סוג של שואו שלא ישרוד אם גלעד יוחלף בתואם נחמד לשם שינוי. זה כן ישרוד אם יתורגם למעשים - קודם כול להחזיר השקעות במיליארד דולר לישראל ולנגב, בלי טריקים בחישוב התמלוגים, בלי איומים ולחצים, תוך עמידה מכובדת בסיום הזיכיון לקראת גיבוש מכרז בינלאומי, הוצאתו תוך שנה וחצי מהיום ולא להזיק להתמודדות הוגנת.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988