הנקראות ביותר

הפרטת תעש: קריאה לרשות ההגבלים לבחון את המכירה לאלביט

גורמים המעורבים בתהליך טוענים כי אם המו"מ יצלח - אלביט תגדיל משמעותית את כוח השוק שלה ותהיה מונופול בשוק הנשק

תעש מערכות / צילום: יח"צ
תעש מערכות / צילום: יח"צ

על רקע ויכוחים פנימיים במשרד האוצר בנוגע לאופן ההפרטה הצפוי של התעשייה הצבאית (תעש מערכות), קוראים גורמים שמעורבים בתהליך לבצע בדיקה מקיפה של רשות ההגבלים העסקיים על השלכות המכירה של החברה לאלביט מערכות. אלביט מערכות היא החברה היחידה שמתמודדת כעת על רכישת תעש מערכות מהמדינה, זאת לאחר שבחודשים האחרונים פרשו 4 חברות שהגיעו אל הישורת האחרונה במרוץ לרכישת החברה הביטחונית.

לפי הערכות, בעוד כשבועיים עתיד להיפתח משא ומתן רשמי בין צוות של רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר לבין צוות של אלביט מערכות, כשעל סדר היום הסוגיה המרכזית: המחיר שאלביט תשלם למדינה בתמורה לתעש. בצוות המו"מ של האוצר חברים מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב; ראש אגף התקציבים, אמיר לוי; והיועץ המשפטי של האוצר, אסי מסינג.

גורמים שמעורבים בתהליך אמרו כי על פי המתווה שנקבע מראש להפרטת החברה, רק לאחר השלב של השגת סיכומים עם הרוכש וסגירת העסקה תובא הסוגיה לבחינת רשות ההגבלים העסקיים, והיא תתבקש לחוות את דעתה על ההשלכות של המהלך. לדברי אותם גורמים, על רשות החברות הממשלתיות לערב כבר בשלב זה את רשות ההגבלים, וזאת מאחר שאלביט מערכות היא מתמודדת יחידה לרכישת תעש. לטענתם, אם המו"מ של אלביט מערכות עם המדינה יצלח - החברה הפרטית-ציבורית שבשליטת מיקי פדרמן תגדיל משמעותית את כוח השוק שלה ותהיה מונופול בשוק הנשק.

ברשות החברות הממשלתיות שומרים בשבועות האחרונים על פרופיל תקשורתי נמוך בכל הקשור לתהליך המכירה של התעשייה הצבאית, כאשר ברקע נמצאות המחלוקות העמוקות בין אגף התקציבים ורשות החברות שתומכים במכירת תעש לאלביט מערכות, לעומת אגף החשבת הכללית שמתנגדת למהלך במתכונתו הנוכחית. עיקר המחלוקת הוא על הסכום שעשויה אלביט מערכות לשלם למדינה בתמורה לתעש. על פי טענות של גורמים המעורבים בתהליך, מנהל רשות החברות יוגב יסתפק במכירת החברה לאלביט בתמורה לסכום של כ-1.5 מיליארד שקל, בעוד שהחשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, סבורה כי על המדינה לגבות מאלביט מחיר גבוה יותר של כ-2-2.2 מיליארד שקל.

גם באלביט מערכות מקפידים על שתיקה מוחלטת בכל הקשור למו"מ המתקיים בינה לבין המדינה על הפרטת החברה. להערכת גורמים שמעורים בתהליך, המו"מ בין הצדדים יימשך מספר שבועות, וגם אם יבשיל לכדי עסקה היא תאושר רק בעוד מספר חודשים.

ביום שאחרי ההפרטה

מחיר המינימום שנקבע לתעש במסגרת הליך המכירה שלה הוא 1.1 מיליארד שקל, ובדיונים פנימיים במשרד האוצר אמר בעבר יוגב כי "כל גרוש שיינתן מעל מחיר המינימום שנקבע - יהיה רווח של המדינה". בהזדמנויות אחרות דחה יוגב טענות לפיהן "המדינה עשויה למצוא את עצמה מוכרת את תעש לאלביט מערכות במחיר של נזיד עדשים". גורמים שתומכים במכירת תעש לאלביט מערכות סבורים כי כל מחיר מעל מחיר המינימום שנקבע במסגרת ההליך עדיף על פני המצב שהתקבע במשך שנים ארוכות כאשר תעש דיממה ואילצה את המדינה להזרים לה מיליארדי שקלים מכספי הציבור כדי לאפשר את התפעול השוטף של החברה ולשלם משכורות לעובדים.

סוגיה אחרת שמחלחלת אל השיח בין הגורמים המעורבים בתהליך ההפרטה, היא המעמד של אלביט מערכות ביום שאחרי ההפרטה והאופן שבו משרד הביטחון יתנהל מול אלביט מערכות מורחבת שמחזיקה גם ביכולות ייצור בלעדיות של מערכות לחימה. שאלות על מעמדה האפשרי החדש של אלביט מערכות הועלו במסגרת דיונים פנימיים גם על ידי החשבת הכללית, והיא אף הניחה על שולחן ועדת המכרזים של רשות החברות מכתב מפורט שבו הביעה את הסתייגויותיה.

גורמים המצדדים בעמדת החשבת הכללית טענו כי משרד הביטחון לא בחן את השלכות המיזוג של שתי החברות הביטחוניות על תוכניות הרכש שלו לשנים הבאות, כמו גם את התנהלותו אל מול ספק מרכזי ועתיר כוח. זאת, בין השאר, כשחלק ניכר מהרכש של משרד הביטחון נעשה מחברות ביטחוניות תוך קבלת פטור ממכרז. במצב כזה משרד הביטחון יתמודד מול שלוש חברות ביטחוניות מרכזיות - אלביט מערכות המורחבת, התעשייה האווירית ורפאל מערכות לחימה מתקדמות.

המבקר עוקב

בתוך כך, גם מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא, עוקב אחר תהליך המכירה, ולפי ההערכות הוא צפוי לפרסם דוח ביקורת על אופן ההפרטה של תעש. המבקר כבר התערב בעבר בנושא, עת דרש ממשרדי האוצר והביטחון הסברים אודות התהליך בעקבות תלונה שנשלחה אליו על ניהול הפרטת החברה. חלק מהגורמים שמעורבים בהפרטת תעש לא שללו אפשרות שהבדיקה של המבקר תעסוק בין השאר בשאלה כיצד תהליך זה מגיע אל הישורת האחרונה עם אלביט מערכות כמתמודדת יחידה, ובגורמים שהובילו לפרישתן של 4 קבוצות וחברות מהמרוץ. גורם המקורב לנושא טען כי לפחות בחלק מן המקרים חברות העדיפו לפרוש מהמרוץ בנימוק שמחיר המינימום שנקבע לתעש גבוה מדי.

נציין, כי היקף צבר ההזמנות של תעש ל-3 השנים הקרובות הוא כ-7.5 מיליארד שקל, ובשנת 2015 היא מכרה בהיקף של כ 2.9 מיליארד שקל.

ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה כי "במסגרת הבדיקה שעורך משרד מבקר המדינה לגבי הפרטת תעש נבדק גם משרד הביטחון. הבדיקה עוסקת גם בהשלכות הצפויות לתעשייה הביטחונית לאחר מכירת החברה, ובהן כמובן גם ההשלכות הכלכליות. כידוע, ב-6.1.2016 נשלח מכתב ממבקר המדינה לשר הביטחון ולשר האוצר ובו הם מתבקשים לבחון את התהליכים בנושא ההפרטה. זאת, נוכח טענות שהגיעו למשרד המבקר ומידע שהחל להצטבר במהלך ביצוע הביקורת. הבדיקה בוחנת בין השאר גם את נסיבות הפרישה של החברות שהתמודדו על רכישת תעש. עפ"י המתחייב, כל גורם מבוקר שמשרד מבקר המדינה פונה אליו ממציא את כל המידע הנדרש. כך כמובן גם לגבי משרד האוצר".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "במסגרת תהליך ההפרטה, אותו מובילה רשות החברות, משרד הביטחון דואג לאורך כל הדרך על שמירה והבטחת האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. ככלל, בהליך הרכש השוטף, מתמודד המשרד מול התעשיות הביטחוניות, כשלכל אחת בתחומה התמקצעות ומומחיות בלעדית בקו מוצרים אותו היא מספקת (כגון כיפת ברזל, מכ"מים וכיו"ב). למשרד הביטחון ישנם כלים אפקטיביים ביותר הדרושים לשם התמודדות עם ספקים מהסוג הזה. יודגש שגם אחרי מיזוג אפשרי של תעש עם אלביט, היקף הרכש של המשרד מול התעשיות העיקריות יתחלק בצורה מאוזנת מבלי שלאף אחת מהתעשיות יהיה היקף פעילות חריג מול המשרד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות