בדרך לדיל נוסף?

למה נתניהו נכנס ללחץ מחשיפת "גלובס" על ביטול ההפרדה המבנית בבזק

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, עשה אתמול (ד') מאמצים גדולים כדי לשכנע את התקשורת שהוא עדיין לא קיבל החלטה בנוגע לביטול ההפרדה המבנית של בזק, "ומעולם לא נערך שום דיון ספציפי בנושא".

הדבר כמובן סותר לחלוטין את רוח התגובה שלשכתו נתנה אתמול בשעות הצהריים ל"גלובס", ובה היא אמנם לא אישרה, אך גם לא הכחישה שהחלטה עקרונית בנושא התקבלה.

אז מדוע נתניהו חושש להגיד שהוא תומך במתווה ביטול ההפרדה המבנית בבזק בתמורה להתחייבות להשקעות מצדה? הרי אפילו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, אישר שזו התוכנית.

1. לא לחינם שורבב שמו של שר האוצר, משה כחלון, לתגובה שנתן אתמול נתניהו. האחרון רצה להראות שביטול ההפרדה כבר אושר ע"י כחלון כשר התקשורת ב-2012. על הדרך הוא מתעלם מכך שגלעד ארדן, השר שבא אחריו, לא היה מוכן לשמוע על כך ורצה להחמיר את הצעדים נגד בזק. אבל מה משנים הפרטים הקטנים כשהתמונה הגדולה היא שהיום כחלון ואנשי משרדו מתנגדים בתקיפות לביטול ההפרדה המבנית והיו רוצים מתווה אחר. למרות זאת, נתניהו ופילבר גמרו אומר לבטל את ההפרדה - והם יעשו הכול כדי להשיג את מבוקשם.

2. ולעצם העניין: הדיון אם כן לבטל את ההפרדה או לאו הוא בבחינת אחיזת עיניים, בעיקר משום שהוא כבר הוכרע בעדה. מה שחמור הוא שלא דנים במה שיבוא במקומה - וזו השגיאה הגדולה. רוצים לבטל? אהלן וסהלן. אבל אם קבעתם שבמקום הפרדה מבנית תבוא הפרדה חשבונאית, מדוע לא אומרים לציבור מה זה אומר?

ההפרדה החשבונאית אמורה להראות למפקח ולכולנו עד כמה המחירים שבזק נותנת למתחרות אכן משקפים עלויות פלוס רווח סביר. חשוב שבזק תהיה שקופה כדי שנוכל לראות את רווחיה בכל תחום ותחום גם לאחר ביטול ההפרדה המבנית, אבל לא פחות חשוב הוא לדרוש ממנה לשקף במדויק את פעילותה הסיטונאית. קרי - האם מערך מכירות הקווים והשירותים לחברות המתחרות הוגן או לא. יתרה מכך, זה חשוב גם לבזק כי אז היא תוכל להקטין את הרעשים התמידיים סביב רווחיותה האדירה.

3. בעיה נוספת היא שאף אחד לא יודע למה מתכוונים כשמדברים על "השקעות בתשתיות תמורת ביטול ההפרדה"? מישהו הגדיר מה זה? הרי בזק ממילא משקיעה מיליארד שקל בשנה בתשתיות - אז מה המשמעות של ה"דיל" הזה?

4. הפרסום הכניס את בזק ללחץ בעקבות התגובות של האוצר שמתנגד כאמור למהלך, וגם בגלל שפרטנר וסלקום עשויות להגיש נגדו בג"ץ. שתי החברות עומדות על כך שביטול ההפרדה בצורה ובאופן שמוביל נתניהו, מהווה מבחינתן פגיעה אנושה ביכולתן להתחרות בשוק.

משרד התקשורת, וגם נתניהו, מחויבים בתום לב, ולא ייתכן שמפקח יחליט על מהלך שמסתמך על קביעה מ-2012, מבלי להביט נכוחה על המציאות כיום בשוק התקשורת ולהתעלם מהרפורמה הסלולרית שכתשה את החברות. אי-שמיעת עמדתן לפני קבלת החלטה כה דרמטית, לא פועלת לטובת נתניהו, ובג"ץ כבר הביע מספר רב של פעמים את דעתו בסוגיות שקשורות לתום לב מצד השלטון. די אם ניזכר בעתירה של בזק לחשיפת מסמכים הנוגעים לרפורמה בשוק הקווי, וההחלטה של בג"ץ להורות למשרד התקשורת לחשוף אותם לאחר שסירב.

5. וכאן גם המקום לשאול מדוע בזק מתנגדת לשימוע ולמה היא עושה כל אשר ביכולתה על מנת שהוא לא יתקיים? הרי היא יכלה לקבל את הביטול מזמן אילו הייתה מסכימה לשימוע. אבל, שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, לא מאמין יותר להבטחות משרד התקשורת. לשיטתו, הפרדה מדורגת תאפשר לו למזג את yes ופלאפון רק בעוד כמה שנים, אם בכלל.

מבחינתו, הוא צודק. הבטיחו לו הפרדה מלאה בתמורה לרפורמה בשוק הקווי והוא מילא את חלקו בהסכם. אלא, שפרטנר וסלקום טוענות שבזק לא עשתה זאת ולכן אסור לוותר לה. לראיה, הטלפוניה שלה לא מהווה חלק מהרפורמה, וגם השלב השני של הרפורמה - דהיינו החכרת מקטעי תשתית פיסיים (שימוש בתעלות תקשורת) - עדיין תקוע בגלל התנגדותה. אז איזו הצדקה יש בביטול ההפרדה כעת?

6. ואולי ייתכן שמישהו מנסה לבשל כאן דיל נוסף - דהיינו פשרה עם בזק בנושא הטלפוניה והשלב השני של הרפורמה בתמורה לביטול ההפרדה המבנית?

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988