המשטרה: להעמיד לדין 3 רופאים בכירים באיכילוב בגין שוחד

עפ"י החשד, פרופ' צבי רם, פרופ' שלומי קונסטנטיני וד"ר יוסי פז דרשו וקיבלו סכומי כסף גבוהים מ"תיירי מרפא" בעבור ניתוחים שביצעו בבית החולים הציבורי בו הם מועסקים, זאת בנוסף לתשלום ששולם ע"י אותם תיירים לבית החולים עצמו

בית חולים איכילוב / צלם: תמר מצפי
בית חולים איכילוב / צלם: תמר מצפי

המשטרה הודיעה היום (ג') כי היא ממליצה לפרקליטות להעמיד לדין פלילי בגין עבירות של שוחד, מירמה והפרת אמונים את פרופ' שלומי (שלמה) קונסטנטיני, פרופ' צבי רם ודוקטור יוסי (יוסף) פז, רופאים בכירים בבית החולים איכילוב. זאת, לאחר שנמצא כי שלושת המנתחים הבכירים גרפו לכיסם הפרטי ו"מתחת לשולחן" עשרות אלפי דולרים מתיירים זרים שטיפלו בהם, בנוסף על הסכומים שנדרש מהחולים לשלם לקופת בית החולים

"תיירות מרפא" היא תופעה של הגעת תושבי חוץ למדינה זרה לצורך קבלת טיפול רפואי. ישראל מהווה מוקד משיכה ל"תיירות מרפא", הן בשל הרפואה המתקדמת והן בשל צבר מומחים בעלי שם עולמי במגוון תחומים. בבתי החולים הציבוריים בישראל אימצו את "תיירות המרפא" כמקור הכנסה שנועד לאפשר רכישת ציוד ושיפור שירותים לכלל החולים בישראל, זאת תוך הבניית מנגנון תשלום סדור לבית החולים עצמו, עבור הטיפול הרפואי, חדר הניתוח, בדיקות, אשפוז וכו', המעוגן בנהלי בתי החולים ומשרד הבריאות. 

במהלך 2013 תיעדה תוכנית התחקירים "עובדה" של אילנה דיין במשך חודשים כיצד המנתחים הבכירים, קונסטנטיני, רם ופז, דרשו במסלול עוקף כסף לכאורה "מתחת לשולחן" עבור טיפול בחולים הזרים - כסף אשר אמור היה להיכנס במלואו לקופה הציבורית, במסגרת שירות "תיירות מרפא" שקיים בבית החולים ומממן את שכרם של המנתחים.

בתחקיר ששודר בדצמבר 2013 נחשף כיצד בתוך מסדרונות בית החולים, בשעות העבודה, קיבלו הרופאים במסלול מקוצר סוכנת של תיירי מרפא וביקשו תשלום של עשרות אלפי שקלים בתמורה לטיפול בהם. זאת, כאמור, בנוסף לתשלומים שדרש מהחולים הללו בית החולים באופן רשמי. 

מדובר ברופאים שהיו בכירי המנתחים באיכילוב, שנהנו ממשכורות גבוהות ביותר כעובדי ציבור, בין השאר בעבור הניתוחים שהם מבצעים בחולים זרים. 

בעקבות התחקיר המשטרה החלה לחקור את החשד כי השלושה דרשו וקיבלו סכומי כסף גבוהים מ"תיירי מרפא" בעבור ניתוחים שביצעו בבית החולים הציבורי בו הם מועסקים, זאת בנוסף לתשלום ששולם על-ידי אותם תיירים לבית החולים עצמו, אשר מגלם בתוכו את שכר המנתח.

לדברי המשטרה היום, ממצאי החקירה העלו כי בין השנים 2009-2013 הגיעו "תיירי מרפא" הזקוקים לניתוח אל הרופאים החשודים וביקשו כי הניתוח יבוצע על-ידם. 

ממצאי החקירה מצביעים על כ-40 מקרים, בהתייחס לשלושת החשודים, בהם הציעו הרופאים לבצע את הניתוח בבית החולים הציבורי בו הם מועסקים במסגרת ההסדר המקובל, כלומר, בתשלום שישולם לבית החולים, ובנוסף דרשו וקיבלו לכאורה סכום כסף נפרד אשר ישולם לכיסם באופן פרטי.

עמדת המשטרה היא כי התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות קבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים על-ידי הרופאים. תיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), אשר ליוותה את התיק, לעיון והחלטה. 

החקירה החלה בינואר 2014, ובמסגרתה נחקרו עשרות מעורבים, חלקם באזהרה, נתפסו מסמכים, טופלו חומרים שהתקבלו מרשות המסים, אשר חקרה את ההיבטים הנוגעים לה בטרם החלה חקירת המשטרה, ובוצעו מגוון פעולות חקירה בהיקף נרחב. 

שלושת הבכירים מאיכילוב העדיפו שלא להגיב על הידיעה. באיכילוב דווקא הגיבו תוך מה שנראה כמו גיבוי מלא לרופאים: "מדובר ב-3 רופאים מצוינים שעסוקים מדי יום בהצלת חיי אדם ומפגינים מסירות יוצאת דופן לחולים שלנו בבית החולים ומהווים מוקד מצוינות לאומי. הנהלת בית החולים תלמד את המצב הראייתי והמשפטי ככל שיתאפשר לה, תתייעץ עם כל הגורמים הרלוונטים ותקבל את החלטותיה".

יצוין כי השלושה המשיכו לעבוד כל העת מבלי שהם מושעים מעבודתם באמצעות הליך משמעתי - זאת בניגוד לפרופ' אייל וינקלר מבית החולים שיבא, שמושעה מעבודתו כבר מעל שנה עוד לפני ההכרעה בהליך המשמעתי נגדו (להבדיל מפלילי) הנוגע לביצוע ניתוחים פרטיים בניגוד לכאורה לדין.

מאחורי מה שהמשטרה מגדירה כשוחד ומירמה לכאורה, עומד ככל הנראה האיסור שקבע בתחילת העשור הקודם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, על קשר כספי ישיר בין מטופל לרופא בבית חולים ממשלתי. רובינשטיין קבע כי בהיעדר שינוי חקיקה חל איסור מפורש לבצע ניתוחים פרטיים בבית חולים ממשלתי, לפחות כל זמן שמדובר בניתוחים שנכללים בסל הבריאות הממלכתי, וקביעתו זו נתמכה גם בהחלטה של בג"ץ.

עם השנים, בבתי החולים אימצו פרשנות עצמאית שמתירה בפועל ניתוחים פרטיים בתיירי מרפא בלבד, אף שרובינשטיין או בג"ץ לא קבעו החרגה כזו.

לפי הערכות, בחלק מהמקרים, ולא רק במקרה של איכילוב, התשלום עבר ישירות לרופא מתייר המרפא או מהסוכנות שהביאה אותו לארץ, תוך גביית תשלום נוסף על-ידי בית החולים בגין התקורות של חדר הניתוח. בכל מקרה, התעריף שנגבה מתיירי המרפא היה גבוה משמעותית מהתעריף הרגיל של משרד הבריאות אותו משלמת קופת החולים לבית החולים. 

לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2014, אין לגבות מתיירי מרפא תשלום גבוה מהתעריף של משרד הבריאות, ובנוסף חל איסור על בית החולים לשלם לרופא יותר עבור ניתוח תייר מרפא ביחס לתשלום בגין ניתוח של מטופל ישראלי. ההנחיה הזו נועדה לנטרל כמעט לחלוטין את המוטיבציה של רופאים ובתי חולים להעדיף תיירי מרפא על פני מנותחים ישראלים. 

לפני מספר חודשים חשף "גלובס" כי רשות המסים הגיעה למסקנה כי אין ראיות להעלמת מסים במקרה של שלושת הרופאים מאיכילוב, זאת על אף שתחקיר עובדה רמז על כך. הרופאים, כך התברר, הוציאו חשבוניות על כל ביקור ופעולה ולא גבו כספים "מתחת לשולחן" כפי שנרמז - אולם כאמור עצם הגבייה הישירה מהמטופלים בגין ניתוח שמתבצע בבית חולים ממשלתי היא בבחינת עבירה לכאורה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988