הנקראות ביותר

מנכ"ל קשת בראיון מיוחד לרגל מכירת "פלפלים צהובים" ל-BBC

מנכ"ל קשת, אבי ניר, בראיון ל"גלובס": "ליכולת של חברות ויוצרים ישראליים להביא סיפורים שנולדו בישראל לעולם יש ערך לא פחות מהיכולת למכור אלגוריתם ואפליקציה"

אבי ניר. "השיווק צריך להיות בקורלציה למוצר" / צילום: תמר מצפי
אבי ניר. "השיווק צריך להיות בקורלציה למוצר" / צילום: תמר מצפי

שלשום (ג') בשעה 21:00 בערב ישבו 4.7 מיליון בריטים מול מסך אחד הערוצים המרכזיים בממלכה, BBC One, וצפו בסדרה משלנו. אם תרצו לדמיין אותם אוחזים כוס תה ויושבים על ספה חומה תפוחה, זה על אחריותכם בלבד. אחרי למעלה מ-3 שנים של מאמצים מצד זכיינית ערוץ 2 קשת, הפכה "פלפלים צהובים" הישראלית לסדרה "The A Word" הבריטית, ששודרה במקדשה של הדרמה העולמית - השידור הציבורי הבריטי. "סדרה על אוטיזם שנוגעת בלבו של כל הורה", כתבה המבקרת של "הגרדיאן" הבוקר, "שווה יהיה לשוב ולצפות בשבוע הבא".

הדרמה, העוסקת בהתמודדות של משפחה שבנה אובחן על הספקטרום האוטיסטי, היא בשביל הבריטים אולי עוד דרמה מרגשת, אך בעבור הישראלים זו היסטוריה קטנה. הדימוי של הילד הקטן שאוזניות לראשו, שר ומתרוצץ עם שבשבת, מוכר לכל צופה ישראלי. זו למעשה הפעם הראשונה שב-BBC מעבדים סדרה ישראלית לגרסה מקומית - ואולי אחת הפעמים הספורות שהרשת עשתה זאת אי-פעם.

את ששת הפרקים של הסדרה תפיק השלוחה הבריטית בעצמה, עם שותפיה Fifty Fathoms Productions ו-Tiger Aspect, אך מצפייה בה אפשר לראות באופן מובהק שהגרסה הבריטית דומה לזו שיצרה קרן מרגלית עם חברת ההפקה יולי אוגוסט, בעבור ערוץ 2, בשנת 2010.

loading

מחזירים את הגירעון דרך המכירות בעולם

"זה תהליך מאוד ארוך עד שהסדרה הגיעה למסך הבריטי", אומר ל"גלובס" מנכ"ל קשת, אבי ניר, בראיון בלעדי לרגל המאורע. "דבר כזה נולד מזה שיש דבר שאתה מאמין בו ומכך שיש יצירה טובה וראויה. היינו בקשר עם כותבים בארה"ב ועצרנו שם את התהליך, כי הרגשנו שאם ניקח את זה לארה"ב, הם ישנו אותה ויהפכו את הסדרה למשהו אחר, ואמרנו 'לא'. אנחנו לא תמיד מקפידים על דיוק בשמירה על הפורמט, אבל היה משהו במהות של הסדרה - דרמה משפחתית על בעיות תקשורת שיש לילד אבל גם לכל המשפחה - ואת זה רצינו לשמור".

לדברי ניר, החיפוש אחר הבית המתאים לדרמה בבריטניה ארך שנים. "הסדרה הייתה זמן רב בערוץ 4, אבל זה לא קרה. לא מצאנו את הקרקע המשותפת להפקה, וזה עבר ל-BBC. קשת לקחה סיכון כלכלי כדי לממן את הסדרה הזאת. באנגליה, בניגוד לישראל, ה-BBC מממן את ההפקה, אבל לא את כל עלות הסדרה. קשת לקחה סיכון כלכלי מתוך אמונה שנצליח למכור את הסדרה ולמממן את הגירעון שנוצר סביב שידורה".

מיליוני שקלים השקיעה קשת בהפקה של "פלפלים צהובים" וגרסתה הבריטית עד שראתה ממנה דולר ראשון שיכסה את הבור. "אלון שטרוזמן, מנהל קשת אינטרנשיונל, ומנהלת הדרמה של קשת, קרני זיו, עבדו על הסדרה והפצתה במשך שנים - משאבים, כוח-אדם והרבה אמונה. במקביל השלוחה הבריטית של קשת מפיקה בימים אלה גרסה של 'מסודרים' עבור צ'אנל 4".

- תמיד נתתם את "פלפלים צהובים" כדוגמה לדרמת איכות לא משתלמת.

"בשוק הישראלי היא מאוד לא משתלמת. בכל הנוגע להיתכנות כלכלית, לא הייתה כלל ודאות שהיא תימכר ל-BBC, ולכן למודל של הפצה של דרמה בחו"ל אין ודאות. זו אמונה בכוח של יצירה והשקעה מאוד גדולה".

לדברי זיו, "מרגע ש'פלפלים צהובים' עלתה בקשת ב-2010 ועד היום הפסדנו הרבה מאוד כסף. כדי להחזיר את ההשקעה הזו היינו צריכים למכור את הסדרה לערוץ סאנדנס בארה"ב, ורק בזכות העסקה הזו הגירעון שלנו כוסה. אנחנו גם המפיצים של זה, ואנחנו מקווים שאם הגרסה הזאת תצליח, יהיו עוד טריטוריות שיתעניינו בפורמט. אנחנו רק בתחילת הדרך".

ניר ממשיך ומדגיש כי "לקח לנו שנתיים של עבודה מהרגע שהתחלנו לעבוד על תחום הדרמה בבריטניה עד שזה קרה. העולם של מועדון הדרמה בבריטניה הוא מועדון שנעים מאוד להיכנס אליו".

- אז השאלה המתבקשת היא האם זה עניין של יוקרה או שזה באמת ביזנס?

"קשת אינטרנשיונל זה גוף עסקי, עם מטרות עסקיות, הוא לא קם למטרות יוקרה. אין לנו שום פעולה ללא היתכנות כלכלית - בין אם לטווח קצר או לטווח ארוך, ולא תמיד אנחנו מצליחים. זה נוגע לבריטניה ולכל מדינה אחרת. אנחנו עושים את 'חטופים' להודו, 'מסודרים' בסין ובמקסיקו ו'להיות איתה' ביוון".

- יש משמעות לעלייה של הסדרה?

"אני לא רוצה להפליג בחשיבות המשמעות. היכולת של קשת להביא יצירה ישראלית לרמה טובה, היא דבר שעומד בפני עצמו. הבחירה של BBC ואיכות החומרים שלנו היא כן נקודה חשובה. אחד המסרים הכי גדולים של השנה בפסטיבל מיפ, יהיה הסדרה הזו".

- זה 180 מעלות מ"הכוכב הבא" שהצגתם לפני שנתיים.

"'הכוכב הבא' מצליחה ועולה לעונות נוספות בארגנטינה ובסין, באינדונזיה ובברזיל. המסר שלנו הוא החדשנות שלנו - בדרמה או בשעשועון. אבל כן יש הבדל בין הפוסטרים".

- משהו השתנה בדרך השיווק שלכם? אחרי "הכוכב הבא" - "רייזינג סטאר" - אמרו שנתתם את התחושה שזה הולך לשנות את עולם הריאליטי, וניפחתם בועה מוגזמת שהתנפצה. אחר-כך אמרו שזה היה יותר מדי, שהפרזתם.

"פורמט כמו 'הכוכב הבא' הוא פורמט גדול, אתה לא יכול לשווק אותו 'בקטנה'. בעצם הוויתו ושמו - 'הכוכב הבא' - הוא יומרני, זה חלק מהעניין. 'אקס פקטור' לא הצליח שנה לפני זה בארה"ב, זה בגלל השיווק? השיווק צריך להיות בקורלציה למוצר, בטח כשמדובר במוצר ריאליטי ענק. אתה לא יכול לעשות את זה בקטנה. בטח כשאתה מאמין במשהו. אנחנו לא יכולים לכתוב הבהרה למטה - 'אולי במדינות שבהן יש את איידול, דה ווייס ואקס פקטור זה לא יצליח'. ומסתבר שזה ככה. העולם חיכה לזה, ובפרופורציות זה לדעתי הפורמט הישראלי הנמכר ביותר אי-פעם, והוא תוכנית מרכזית במדינות של מאות מיליוני אנשים. מספר האנשים שצפו ב'הכוכב הבא' בעולם גדול יותר ממספר האנשים שצפו בכל התוכניות שיצאו מישראל".

- אי-ההצלחה של הפורמט בארה"ב פגעה במעמד של קשת בעולם?

"זה לא עוזר, אבל אני לא חושב. ברור שעדיף להצליח, אבל זה בסדר. ביססנו את עצמנו מספיק, כדי שזה לא יפגע מדי".

- מה יוצא לצופה הישראלי מההצלחה שלכם בעולם? הוא מכיר את ערוץ 2.

"ליכולת של חברות ישראליות או של יוצרים ישראלים להביא סיפורים שנולדו בישראל לעולם יש ערך לא פחות מהיכולת למכור אלגוריתם ואפליקציה. המשמעות של ישראל בשוק התוכן העולמי לא פחותה מזו בשוק המסחר ולא בשוק הטכנולוגי".

זיו: "בגלל שקשת מתייחסת לעולמות התוכן כאל עולם שאנחנו משקיעים בו, לא בגלל הרגולציה - אותנו מעניין אם זה חזק ואם זה טוב. אנחנו מסתכלים על הערך של עולמות התוכן כמשהו שיכול להרחיב אותנו, כנראה שיש במסך הישראלי גם סדרות אחרות".

- כל דרמה צריכה לעבור את המבחן הבינלאומי?

ניר: "לפעמים כן ולפעמים לא".

זיו: "יש לפחות 3 סדרות בפיתוח שאנחנו מרגישים שיכולות להיות טובות בישראל, אבל אנחנו לא בטוחים לגביהן בעולם".

ניר: "אני לא חושב שכשיצאנו לדרך עם 'פלפלים' מישהו חשב שהיא מתאימה לעולם. אנחנו מבינים שהמפגש בין עולם התוכן לעולם הפרסום יוצר מינוס, ולכן אנחנו כחברה צריכים למצוא את הדרך למצוא את התכנים, כי השידור הישראלי שלהם כמעט בהגדרה ייגמר במינוס, אלא אם אתה עושה תכנים מאוד רזים - חדשות ועוד איזה סיטקום (בכך עוקץ אולי ניר את ערוץ 10 - ל"א). בארץ אתה לפעמים עובר דרך משלב המינוס - השידור - ועד שאתה רואה פלוס".

- תמיד זה מינוס? מה עם "סברי מרנן", למשל?

"היא גבולית ואולי קצת מרוויחה. סיטקום מצליח יכול להרוויח. רוב הדרמות מפסידות, בגלל שאתה לוקח את דקות הפרסום ואת התמורה בפרסום זו משוואה שלא מתחברת, בהגדרה".

- למעשה אתה אומר שכל תפיסת הזיכיון שלכם בנויה על יצירת סוגה עילית, מתוך הבנה שאתם חייבים לייצר.

"המודל הכלכלי הזה לא תקף יותר. למעט מקרים מאוד נדירים המודל הזה לא עולה".

זיו: "מודל שבו פעם שידרו תוכניות ריאליטי ואחריו דרמה או סיטקום לא קיים, כי אין מספיק פרסום".

ניר: "אנחנו צריכים למצוא את הדרך להחזיר את הגירעון - והדרך היא ממכירות בעולם".

"בוחרים לתאר אותנו דרך הריאליטי"

- נקודת המוצא של קשת הייתה 100% פרסום. כמה היום הפרסום בטלוויזיה הוא מההכנסות שלכם?

"הוא כבר לא 100%. אבל הוא לא רחוק".

- ולמה אתה שואף? לצמצם כמה שיותר?

"אנחנו עדיין גוף שמבוסס על פרסום בטלוויזיה, ולכן אנחנו מבינים שכמו במודלים אחרים יש גירעון, וצריך לטפל בו. אבל זה הקור ביזנס שלנו. יצירת תכנים והיכולת למכור אותם בטלוויזיה ובאינטרנט כמה שיותר".

 - עד כמה קשת אינטרנשיונל מייצר היום הכנסות משמעותיות?

"הוא מייצר הכנסות משמעותיות. הליבה היא עדיין המסך בישראל ומאקו".

- בוועדת פילבר מדובר גם על הפחתה בהשקעה בסוגה עילית וגם המעבר לרישיונות. אתם מייחלים לזה?

"ההפחתה היא לא מה שמעסיק אותנו, מה שמעסיק אותנו ובגללו באנו כאיש אחד לוועדת פילבר הוא המצב שבו יש איזון שמופר בינינו לבין הפלטפורמות האחרות, ויש איזון שמופר בינינו לבין אתרי אינטרנט עולמיים - וזה איזון שמאיים על המודלים של יצירת תוכן ישראלי - והדבר השלישי הוא היתכנות של 3 ערוצים מסחריים בנסיבות הקיימות. ולכן האישיו בוועדת פילבר לא היה לטפל בהפחתת המחויבויות".

- אתם מוטרדים מזה שייקחו את התוכן שלכם ויתנו אותו בחינם לפלטפורמות?

"אנחנו רואים שכבר היום נותנים אותו לפלטפורמות של שידור מושהה, וזה לא נעצר בזה".

- האם יש סיטואציה שבה תחשיכו את המסך שלכם?

"אמרנו דברים מאוד ברורים בוועדת פילבר והצענו הצעות".

- כמה שתשקיעו בדרמות, בסוף יגידו "קשת זה 'האח הגדול', זה ריאליטי".

"אנשים שמדברים ככה גם מתקוממים נגד הריאליטי, אבל ככה הם בוחרים לתאר אותנו. מה שאנחנו יכולים להציג זו עשייה. העשייה שלנו משולבת, הבחירה להתייחס אלינו וממה היא נובעת, היא לא מעניינת. לא תפקידי להגיד מה מקבל את הסיקור ולמה, וכשאני מסתכל על השנה האחרונה, מבחינתי השידור של 'כפולים' היה שיאה של השנה".

- יותר משי חי עוזב את בית "האח הגדול"?

"כנראה שלא, אבל זה המאורע הכי חשוב עבורנו".

זיו: "אנחנו עושים גם וגם, ובסוף אנשים מדברים על מה שהם מדברים. בסוף לקחנו את 'כפולים' ושמנו אותה קדימה וניהלנו את אחד הקמפיינים הכי גדולים שאפשר לעשות, ארגון שלם התגייס במשך חודשים ועשינו רייטינג".

ניר: "רוב הדיבור על קשת בעולם הוא בזכות 'הומלנד' ו'כפולים'. קשת בעולם מקושרת לדרמה. לא מתפקידנו לבוא בטענות למבקרים או לקהל. אנחנו עושים תוכניות טלוויזיה טובות ומגוונות. מדוע הפרספקטיבה היא כזאת? אפשר להעלות השערות. כל אחד יבחר למה הוא רוצה להתייחס".

- עולם הברודקאסט נמצא באיום מתמיד מהסטרים, וזה לא איום שקיים בארץ.

"גם הכבלים והלוויין נותנים היצע יוצא דופן של סדרות מהעולם, דרך ספורט ואירועים, לכן ההתמודדות שלנו היא גדולה. ההישג והיכולת של ערוץ 2 לשמור ואפילו לעלות ברייטינג, הם באמת יוצאי דופן. העבודה שלנו היא לשמור על הקשר עם הקהל הישראלי ולגרום לכך שהוא יבחר בנו".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות