ברוב מוחלט אושר הסדר החוב השני בחברת הנדל"ן הכושלת סקורפיו של בני שטיינמץ. החברה פעלה בחודשים האחרונים בניסיון לגבש עקרונות הסדר חוב אפשרי חדש, לאחר שבתחילת חודש נובמבר האחרון דחו המחזיקים את ההסדר שהציע להם שטיינמץ, בסיומו של מו"מ ארוך שנוהל בין הצדדים במשך יותר משנה.
אחד השיפורים העיקריים הנכללים בהצעת ההסדר החדשה כולל צמצום של אחוזים בודדים בתספורת יתרת החוב כלפיהם, והגדלת יתרת החוב החדשה למחזיקים מ-160 ל-168 מיליון שקל, וזאת תחת יתרת חוב נוכחית של 240 מיליון שקל, כלומר תספורת של 72 מיליון שקל.
ערבות משטיינמץ
עוד התחייבה סקורפיו לבצע תשלומים שוטפים של ריבית ההסדר מדי חצי שנה, ותשלומים שנתיים של לפחות 20 מיליון שקל בגין קרן ההסדר עד סוף 2019, אז היא מתחייבת לפרוע לפחות 40 מיליון שקל, ועד סוף יוני 2020 לפרוע את יתרת קרן ההסדר.
שטיינמץ מצדו הציע להעניק ערבות "ביחס לביצוע כל התשלומים, הן ריבית ההסדר והן קרן ההסדר, על פי לוח הסילוקין שנקבע", ולהפוך את חובות החברה כלפיו לנחותים ביחס למחזיקים, כולל חובות חדשים שייווצרו עד גמר פירעון חוב האג"ח במלואו.
מצבה של סקורפיו רחוק מלהיות מזהיר כבר תקופה ארוכה, והידרדרות הנוספת במצבה הגיעה ב-2014, בעקבות המתיחות שנוצרה בין אוקראינה לרוסיה, וערערה את פעילות החברה במדינות אלה. עקב כך, בדוחותיה הכספיים של הקבוצה מופיעה כבר זמן רב הערת "עסק חי".
להסדר החוב הראשון שלה נדרשה סקורפיו כבר ב-2011 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפגע בצורה קשה בפעילות הנדל"ן במזרח אירופה. בהסדר ההוא, שהיקפו עמד על 570 מיליון שקל, הזרים שטיינמץ כ-100 מיליון דולר לקופת החברה תמורת פריסת החוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
