מחקר: חופשת לידה לאבות דווקא תועיל למשק

הצעת החוק המבקשת להבטיח חופשת לידה לאבות בישראל עוררה התנגדות בקרב מעסיקים על רקע החשש לפגיעה כלכלית, אלא שלפי מחקר של חטיבת הייעוץ האסטרטגי של פירמית הייעוץ וראיית החשבון הבינ"ל בייקר טילי, המתפרסם כאן לראשונה, התועלת מחופשת לידה לאבות גבוהה בהרבה מהעלות הישירה ועשויה להגיע ל-4 מיליארד שקל בשנה, אם יהיה יישום מוצלח של החקיקה.

שלשום (ג') אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק שהובילה ח"כ תמר זנדברג שלפיה אבות יזכו לחופשת לידה. בהצעה המקורית דובר על 8 ימים - 3 ימי חופשה בתשלום ו-5 ימי מחלה על חשבון המעסיק, אך לאחר פשרה אושרה הצעה שלפיה יינתנו לאבות 6 ימי חופשה, שמתוכם 3 ימי חופשה ו-3 ימי מחלה (שניים מהם בתשלום). מטרת ההצעה היא למנוע את המצב הקיים שבו מיד לאחר הלידה האב חוזר לעבודתו ואילו האם נותרת לטפל בתינוק לבדה.

בעקבות הגשת ההצעה נשמעו קולות שהביעו חשש כי חוק כזה יוביל לפגיעה לא פשוטה במעסיקים, במיוחד בעסקים קטנים ובינוניים שבהם אחוז הגברים גבוה באופן משמעותי מזה של נשים. אבל הניתוח של בייקר טילי, המבוסס על מודל ניתוח כדאיות שבוצע עבור הפרלמנט האירופי לפני כמה שנים, מציע נקודת מבט אחרת.

לדברי יקי ברנס, ראש החטיבה לייעוץ האסטרטגי בבייקר טילי, ישראל לא ממציאה בחוק הזה את הגלגל ומהלכים דומים ואף דרמטיים יותר, שנתנו ימי חופשת לידה נרחבים בהרבה, כבר יושמו לפני כמה שנים במדינות מערביות שונות כמו שבדיה וגרמניה. "בניתוח שלנו בחנו את הכדאיות של חופשת הלידה לאבות על פי מודל שנבנה עבור האיחוד האירופי ובחן את כדאיות המהלך, וקיבלנו הערכות מאקרו חיוביות מאוד - גם מבחינה חברתית וגם מבחינה כלכלית", אומר ברנס. "מדובר במודל אמין יחסית מאחר שעברו כמה שנים מאז החקיקה באירופה, ותחזיות המודל צפו את שהתרחש ואף היו שמרניות ביחס למציאות".

לפי ברנס, לאחר יישומה המוצלח של חופשת לידה על פני כמה שנים, הראה מחקר מקיף שבוצע בשבדיה בשנת 2014, כי ההשלכות של מתן חופשת לידה לגברים במדינה היו צמצום כמעט מוחלט בפערים המגדריים בשוק התעסוקה השבדי, עד כדי 90% שוויון בכל הפרמטרים התעסוקתיים. לדבריו, במחקר נוסף שהתבצע בנורבגיה שנה לאחר מכן, ב-2015, התגלו ממצאים דומים - חופשת הלידה לאבות החזירה והכניסה יותר אימהות לעבודה ולמעגל העבודה לאחר הלידה, דבר שהביא לעלייה במספר המשפחות בעלות הכנסה כפולה, והתרומה לכלכלה הנורבגית מוערכת ב-2%-3% מהתמ"ג הנורבגי. בגרמניה, שבה זכאים הגברים לחופשת לידה באורך 14 ימים, משרד הכלכלה הגרמני מצא שחופשת הלידה לגברים, שנחקקה באיחור יחסי, תרמה לצמצום פערים מגדריים כמו פערי שכר ממוצע לשכירות ולשכירים, פערי אבטלה בין נשים וגברים ופערים בין מספר הגברים העצמאים לעצמאיות. התרומה הכוללת לכלכלה עלתה מעל הציפיות הראשוניות.

לדברי ברנס, "כאשר אנחנו מציבים נתונים איכותיים וכמותיים של המשק הישראלי במודל, אנחנו מקבלים ניקוד איכות גבוה מאוד. על פי המודל, העלות הצפויה של חופשת לידה בת 5 ימים (שהרי שלושה מהשמונה הם בתשלום) לנתוני 2015, היא כ-215 מיליון שקל. ההחזר למשק והתועלת העיקרית שנזקפת לחופשת הלידה לאבות קשורה בהשפעה שלה על צמצום פערים חברתיים וכלכליים בין גברים ונשים, ובראשם עליית שיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, שיכול להגיע לעלייה של עד 1% בשנה. כימות של ההשלכה הזאת אל מול המספרים של עלות ישירה חשוב מאוד כדי לתת תמונה כוללת ומאוזנת יותר של ההשלכות הכלכליות".

המודל האירופי העמיד את העלות הישירה אל מול ההחזר הפוטנציאלי שהוא מדד, בין השאר, ע"י עלייה פוטנציאלית של 1% בכוח העבודה הנשי בשנה, בשנים הראשונות לאחר החקיקה. ערכו של 1% צמיחה בכוח העבודה הנשי בישראל (על פי שיעורן מסך כוח העבודה, על בסיס משכורת שכירה ממוצעת שנתית) שווה ערך כיום ל-4.8 מיליארד שקל בשנה, פי 22 מהעלות הישירה.

"למרות רמת הוודאות הגבוהה של המודל האירופי, מאחר שחופשת הלידה לאבות הצפויה בישראל קצרה בכ-43% מאורכה של החופשה האירופית (8 ימים מול 14 יום), הורדנו את ציפיות הצמיחה בניתוח שלנו, ובכל זאת, גם במקרה של עלייה מתונה של 0.5% בכוח העבודה הנשי, ההחזר למשק - סביב יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה - גבוה יותר מההשקעה הישירה בחופשת לידה לאבות, וזאת בלי לחזות את השפעתם של כלל השינויים האחרים שינבעו מהחקיקה", אומר ברנס.

גם לכמה ימים יש השלכות חברתיות

ולמי שתהה כיצד חופשה קצרה כל כך יכולה לשנות את יחסי הכוחות ולתרום לצמצום הפערים המגדריים המגדריים בשוק התעסוקה, לברנס יש כמה תשובות. ראשית, הוא אומר, מחקר שבדק את השלכות חופשת הלידה לאבות במדינות כמו דנמרק ואנגליה מצא שאבות שיצאו לחופשת לידה לקחו חלק פעיל יותר בגידול הילד בפעילויות כמו האכלה, הלבשה, מקלחת ומשחק והם השקיעו פרק זמן רב יותר בגידול גם בתום חופשת הלידה, באחוזים גבוהים ומשמעותיים יותר מאלה של אבות שלא יצאו לחופשת לידה. השקעת זמן רב יותר מצד אבות תורמת הן בטווח הזמן הקצר והן בטווח הארוך לכך שנשים יוכלו להתפנות לעיסוקים אחרים ובהם שמירה על קשר עם מקום העבודה, לקוחות וכן לעיסוקים פרטיים התורמים למצבן הנפשי והפסיכולוגי.

"מעבר לכך, עצם העיגון בחוק של חופשת לידה לאבות מעלה את רמת המודעות של המעסיקים, ושל שוק העבודה והחברה בכלל לחובתם ולנחיצותם של אבות בגידול ילדיהם - תחום שנתפס במדינות ללא חופשת לידה לאבות כנשי לחלוטין", אומר ברנס. "במדינות שבהן חופשת לידה לאבות נחקקה ויושמה, החלו תהליכים משמעותיים נוספים ומשלימים של השתתפות פעילה יותר של אבות בגידול ילדיהם ובמשק הבית, דבר שתרם לצמצום פערים מגדריים בשוק העבודה.

ולבסוף, אומר ברנס, מחקרים מצאו שאמהות שקיבלו סיוע מבן זוגן בתקופה שלאחר הלידה סבלו פחות מדיכאון שלאחר לידה ודיווחו על רמת אושר גבוהה יותר, דבר שלטענת חוקרים רבים משפיע על המהירות שבה תחזור האם לשגרה, לחייה ולעבודה.

 העלות והתרומה למשק של חופשת אבות