מנהל רשות המסים: "מסמכי פנמה הם מקור מידע מצוין"

משה אשר מבטיח לעשות שימוש מועיל במסמכים שהודלפו: "נעבור על הכול ונצליב מול המידע המוכר לנו; אני מניח שחלק לא מבוטל יהיו מקרים שאין לנו לגביהם דיווחים"

משה אשר / צילום: אוריה תדמור
משה אשר / צילום: אוריה תדמור

"מסמכי פנמה הם מקור מידע מצוין מבחינתנו", אומר מנהל רשות המסים, משה אשר, בשיחה עם "גלובס". "אנחנו בודקים את המידע שפורסם רשימה-רשימה. נעבור על הכול ונצליב מול המידע המוכר לנו".

בתקשורת הבינלאומית דווח היום (ב') כי רשויות המס באוסטרליה החלו לבדוק מידע הנוגע לאזרחים אוסטרליים המופיע במסמכים, שפורסמו אמש על-ידי קואליציה של 100 גופי תקשורת.

המסמכים, שמקורם בהדלפה מפירמת עורכי הדין מוסק-פונסקה, נוגעים לפעילות של 214 אלף חברות אוף-שור הרשומות במקלטי מס שונים ונשלטות על-ידי יחידים מ-200 מדינות. לפי הערכות, מאגר המידע, המשתרע על פני 11.5 מיליון קבצים, כולל פרטים על כמה מאות חברות שנשלטות על-ידי יחידים מישראל, החייבים בתשלום מס לרשות המסים.

 

- להערכתכם, האם תגלו אנשים שלא ידעתם עליהם?

"נבדוק מול הדיווחים בארץ. מהניסיון אפשר לומר שבחלק מהמקרים יש לנו דיווחים, אבל אני מניח שחלק לא מבוטל יהיו מקרים שאין לנו לגביהם דיווחים. יחידים ישראלים יכולים להקים חברות במקלטי מס, במדינות אוף-שור, ולפעול באמצעותן. זה לגיטימי כל עוד הם מדווחים. צריך לבדוק איך הם דיווחו בדוחות האישיים בהצהרות ההון".

- צריך לדווח על עצם הקמת התאגיד?

"על עצם הקמת התאגיד אין דרישה לדווח. אפשר להקים תאגיד אפילו באינטרנט. לגבי העברת כספים לתאגיד, במושב החורף האחרון של הכנסת העברנו חקיקה שמי שמעביר לחו"ל מעל חצי מיליון שקל בשנה צריך לדווח על כך. אבל מעבר לכך, יש חובת דיווח על כל הכנסה שהתקבלה בחו"ל, כולל באמצעות תאגידים שרשומים בחו"ל".

- יש למסמכים שפורסמו באינטרנט ערך ראייתי?

"צריך לראות את מסמכי המקור. ככל שהמסמכים הם אותנטיים - נניח מיילים ורשימות בנקאיות - אז ללקוח יהיה קשה יותר לטעון שזה לא הוא".

ה-OECD מנסה לסגור פרצות

ה-OECD הכריז בשנה שעברה על תוכנית להאחדת עקרונות בחקיקות המס המדינתיות במטרה לסגור פרצות שאפשרו לתאגידים בינלאומיים לחמוק מתשלום מסים. לפי הערכות הארגון, הממשלות בעולם מפסידות מדי שנה 100-240 מיליארד דולר של הכנסות ממסים בגלל תכנוני מס של תאגידים בינלאומיים שמבוססים על העברת פעילויות למקלטי מס. מסמכי פנמה מתייחסים בעיקר ליחידים בעלי הון, שעל פעילותם ידוע הרבה פחות מאשר על תאגידים.

- זה נכון שמדינות מתקשות להתמודד עם מקלטי המס?

"זה נכון, אבל יש כל מיני דרכים לטפל בדברים האלה, יש מדינות שמנסחות אמנות להחלפת אינפורמציה עם אותם מקלטי מס, אבל צריך להבין שבסופו של דבר חשבונות הבנקים ברובם לא נמצאים במקלטי המס אלא במדינות הלגיטימיות. אם הבנק עושה את העבודה שלו כמו שצריך, הוא צריך להגיע לבעל הזכות שביושר בחשבון (Beneficial owner), כלומר לאותו יחיד ישראלי או הולנדי. כשמחליפים אינפורמציה, אז היא מתייחסת לנהנה הסופי בחשבון הבנק".

רשות המסים הצליחה בשנה שעברה לשים יד על שתי רשימות הכוללות את שמותיהם של אלפי ישראלים שהחזיקו חשבונות בבנק UBS השווייצרי. עד כה הוגשו 4 כתבי אישום בעקבות החשיפה, אך תרומתה העיקרית הייתה בהגברת ההרתעה: 4,400 יחידים השלימו מתחילת 2015 הליכי גילוי מרצון שבמסגרתם חשפו את חשבונותיהם תמורת חסינות מהליכים פליליים. הון בהיקף 16 מיליארד שקל התווסף בעקבות כך לבסיס המס.

רשות המסים קיבלה לאחרונה רשימה נוספת של בעלי חשבונות מבנק שווייצרי ומנהלת משא-ומתן מתקדם לקבלת רשימה מבנק שלישי. ברשות מצפים לקבל מידע רב באמצעות האמנה הרב-צדדית להחלפת מידע שישראל הצטרפה אליה בעקבות חקיקה שאושרה בחוק ההסדרים האחרון. בנוסף, הרשות שכרה לאחרונה חברה פרטית המתמחה בכריית מידע באתרי אינטרנט.

צרו איתנו קשר *5988