האם הציבור ישראלי באמת כל-כך אדיש לשחיתות פוליטית?

כשברקע שתי פרשות חדשות של השחקנים הפוליטיים הוותיקים, אריה דרעי ויצחק הרצוג, G מנפץ כמה מההערכות הרווחות באשר ליחסם של המצביעים למעשי שחיתות

יצחק הרצוג, אריה דרעי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר
יצחק הרצוג, אריה דרעי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר

איך מגיב קהל הבוחרים של מפלגה, שקם בבוקר ומגלה שפרשיית חדשה ולוהטת נקשרת בשמו של מנהיג המפלגה? האם קהל הבית של מפלגות השמאל-מרכז, שחורטות על דגלן את התמיכה בשלטון החוק, ימהר להתנער ממנהיג שעננה מרחפת מעל ראשו? הרי אלה אותם אנשים שיודעים לדרוש זאת ממנהיגיהם של מפלגות אחרות, נאורות לכאורה פחות.

ומה עם האלקטורט של מפלגה שממילא לא מפגינה אמון גדול במערכת אכיפת החוק? האם חקירה כזו רק תגרום לו לאמץ אל לבה את המנהיג ולראות בו גיבור נרדף? או שהשנים שחלפו מאז פסטיבל שאגת אריה שליווה את אריה דרעי בשנות ה-90, עשו משהו גם לנאמניה של מפלגה כמו ש"ס?

לאחרונה פורסם על חשדות כנגד שני ראשי מפלגות שנבדקים בימים אלה על-ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה, מה שמהווה הזדמנות מצוינת לברר איך מגיב קהל היעד של המפלגות השונות למעשי שחיתות. הבדיקה בעניינו של שר הפנים ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, קשורה לנכסי הנדל"ן שברשותו. זו שבעניינו של יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, המשמש גם כיו"ר האופוזיציה, מייחסת לו קבלת מימון אסור בפריימריז 2013.

אם הפרשות יבשילו לכדי חקירה פלילית רשמית, קל וחומר אם יביאו להגשת כתב אישום - תהיה להן השפעה על המפה הפוליטית, אבל עוד לפני כן, על המפלגה שבראשה הם עומדים, בין אם יישארו בה ובין אם ייאלצו לפרוש מהנהגתה.