בן-אליעזר מגיב לאישומים: זיכרוני נפגע, שכחתי אירועים שלמים

השר לשעבר כופר באישומי השוחד וטוען כי בשל מצבו הרפואי זיכרונו נפגע לדבריו, 400 אלף השקלים שקיבל מאברהם נניקשווילי לרכישת פנטהאוז ביפו אינם שוחד - אלא הייתה זו הלוואת גישור שתכנן להשיבה לנניקשווילי בהמשך

בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי
בנימין בן אליעזר / צלם: תמר מצפי

כ-5 חודשים אחרי שהוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד ועבירות נוספות, כופר היום (א') השר לשעבר בנימין (פואד) בן-אליעזר בכל האישומים נגדו וטוען כי בשל מצבו הרפואי הקשה זיכרונו נפגע, ואירועים שלמים נשתכחו ממנו.

באמצעות עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד, מסמן בן-אליעזר כבר בפתיח של כתב התשובה שהגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב את קו ההגנה המרכזי שבחר לנקוט. "בן-אליעזר סובל מטראומה גופנית ונפשית קשה, כאשר נפל למשכב בין התאריכים 1 במארס ועד 8 באפריל. תקופה זו - שבמהלכה היה פואד מצוי 8 ימים במצב של קומה ותלוי בין חיים ומוות - היוותה תקופת שבר והובילה לתהפוכות רבות בחייו של פואד, שהצריכו תקופת הסתגלות משמעותית, שבאופנים רבים לא הסתיימה גם במועד הגשת תשובה זו", טוען בן-אליעזר בן ה-80.

יתרה מכך, לטענת בן-אליעזר, מאז ועד היום ישנה הידרדרות מתמדת במצבו הבריאותי, וכיום חייו מוטלים על בלימה. "תחלואיו של בן-אליעזר פגעו לא רק בגוף, גם במישור הקוגניטיבי חלה הידרדרות משמעותית", טוענים סנגורי בן-אליעזר. לדבריהם, "זיכרונו של פואד נפגע, ואירועים שלמים נשתכחו ממנו".

שוחד במסווה של הלוואה

כתב האישום נגד בן-אליעזר כולל 5 פרשיות שונות. האישום הראשון נגד בן-אליעזר והאישום המרכזי נוגע לסכום שהוגדר כ"הלוואה" בסך 400 אלף דולר שקיבל בן-אליעזר מאברהם נניקשווילי לצורך רכישת הפנטהאוז שלו ביפו. בתמורה לאותה "הלוואה", על-פי החשד, קידם בן-אליעזר את ענייני חברת שמן שבשליטת נניקשווילי ושותפו ג'קי בן-זקן.

האחרון, לפי כתב האישום, היה זה ש"דרש" את התמורה, באמצעות טלפונים ופניות לבן-אליעזר ולאיילת אזולאי, העוזרת שלו. לפי האישום, השניים הפעילו לחצים על אנשי מועצת הנפט וכן פנו לגופים פרטיים כדי לקדם את סיכויי חברת שמן לקבלת רישיון קידוח באתר "מד אשדוד".

"בן-זקן קיבל מאזולאי מידע שלא פורסם לציבור על עמדתם של חברי המועצה, והחל לפעול בכל ערוץ אפשרי - הן באמצעות פניית באי-כוחו במכתבים לחברי המועצה, הן על-ידי הנעת אזולאי לפעולה מול חברי המועצה והן על-ידי הפעלת לחץ פסול בעצמו על חלק מחברי המועצה - והכול על-מנת שתתקבל החלטה בעד העברת זכויות רישיון הקידוח", נטען בכתב האישום.

באשר להלוואה שקיבל בן-אליעזר מננקשווילי, מואשמים השניים בכך ש"במטרה להסוות את היות המתת שוחד, חתמו בן-אליעזר וננקשווילי על הסכם הנחזה להיות הסכם הלוואה ביניהם בקשר לרכישת נכס מקרקעין - מגרש בנס-ציונה".

ואולם - המדינה טוענת כי בניגוד לתנאי הסכם ההלוואה, "ועל אף שמדובר בסכום גבוה ביותר, בן-אליעזר לא החזיר לנניקשווילי את סכום הכסף שקיבל ממנו במועדי הפירעון הקבועים בהסכם ההלוואה, ונניקשווילי לא דרש את פירעון החוב במועדי הפירעון הקבועים בהסכם ההלוואה ולא עד מועד פתיחת החקירה".

"אין דחיפות בהשבת הכספים"

בכתב התשובה שהגיש היום מספק יו"ר מפלגת העבודה לשעבר הסבר שונה לחלוטין לדברים. "במהלך אשפוזו בין 1 במארס 2011 ועד ל-8 באפריל 2011 פנה בן-אליעזר לננקשווילי וביקש את עזרתו ברכישת נכס מגורים שיהלום את צרכיו נוכח מצבו הרפואי המידרדר", טוען בן-אליעזר.

לדבריו, ננקשווילי, "מתוך דאגה חברית גרידא", הציע לבן-אליעזר כי יעניק לו את הכספים במתנה, "ואולם בן-אליעזר עמד על כך שהכספים יינתנו כהלוואת גישור עד שיקבל משכנתא". זאת, לדברי בן-אליעזר, מתוך אמונה שיקבל משכנתא עבור הדירה וישיב לננקשווילי את ההלוואה.

לדברי בן-אליעזר בהמשך, "למרות ניסיונותיו סירב הבנק להעניק לבן-אליעזר משכנתא בשל גילו ומצבו הרפואי, ולכן תכנן בן-אליעזר להשיב לננקשווילי את הכספים כשיצליח לגייס את הכסף".

לטענת בן-אליעזר, מאחר שמלכתחילה התכוון נניקשווילי להעביר את הכספים במתנה, הוא "סבר כי אין דחיפות בהשבת הכספים, והנושא לא עלה עוד לשיחה".

נזכיר כי גם נניקשוילי כופר באישומים הללו וטוען כי נתן הלוואה לחברו הקרוב, בן-אליעזר, מבלי שציפה לתמורה כלשהי.

כספים תמורת קשרים במצרים

טענות דומות מעלה בן-אליעזר באשר לכספים שקיבל מאיש העסקים רוי מוצפי, גם כן לצורך רכישת הדירה ביפו. "בן-אליעזר פנה וקיבל ממוצפי הלוואה בסך חצי מיליון שקל כדי לסייע לו ברכישת הדירה ביפו, מתוך רצון להשתקע במקום מגורים שיהלום את מצבו הרפואי. הלוואה זו ניתנה במסגרת היחסים הקרובים בין השניים ועל רקע הערכה הדדית ותו לא, ולכן לא עוגנה בחוזה ובתנאים להחזרתה", נטען.

באישום השני מואשם בן-אליעזר - שהיה בעל קשרים טובים עם צמרת השלטון במצרים בעידן חוסני מובארק - כי פנה לקונסול מצרים מספר פעמים כדי להשפיע על השלטון המצרי להעניק אשרות לעובדים של חברה העוסקת בתחום הכימיקלים לטקסטיל בבעלות מוצפי, הנאשם גם הוא בתיק. לפי החשד, מוצפי שיחד את בן-אליעזר בכ-760 אלף שקל בתמורה להפעלת קשריו החמים בצמרת המצרית.

גם כאן מכחיש בן-אליעזר את הנטען נגדו וטוען כי לאחר שמוצפי פנה אליו ועדכן אותו על הקשיים שהרשויות במצרים מערימות בקבלת אשרות, הוא הפנה אותו לעוזר בממשל המצרי, עבדאל חלים עודא, כדי שיטפל בנושא. "המשך הטיפול בסוגיה לא ידוע לבן-אליעזר", נטען בתשובה לכתב האישום.

בן-אליעזר מכחיש בנוסף באופן כללי וללא הסבר מפורט את סעיף האישום הנוגע להלבנת הון, שבו הוא מואשם בכך שבתקופה שבין תחילת 2012 לבין אמצע אותה שנה הוא החזיק סכומי מט"ח במזומן בסך של 2.1 מיליון שקל. לפי האישום, בן-אליעזר פנה למכר שלו, הבנקאי צ'רלי יהודה, אף הוא נאשם בתיק, וביקש ממנו ללכת ולהמיר את הכסף לשקלים, כדי למנוע את זיהוי הכסף עם בעליו האמיתיים.

מלבד בן-אליעזר עומדים לדין בפרשה: נניקשווילי, בן-זקן, מוצפי, אזולאי ויהודה - שכל אחד מהם מואשם על-פי חלקו במעשי השוחד והמירמה.

נזכיר כי לפני כחודש וחצי פנו פרקליטיו של בן-אליעזר ליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בבקשה להפסיק את ההליכים הפליליים נגד השר לשעבר בשל מצבו הרפואי. החלטה בנושא זה טרם התקבלה.