סליקת אתרי ההימורים בכאל: עבודות שירות וקנסות לשני נאשמים

איש העסקים שי בן-אסולין ועו"ד דגנית באשא-שגב, שותפתו לעסקים, הורשעו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קבלת דבר במירמה וסיוע לקבלת דבר במירמה בגין סליקה של אתרי הימורים ברשת אצל חברת כאל

ויזה כאל / צלם: יחצ
ויזה כאל / צלם: יחצ

איש העסקים שי בן-אסולין ועו"ד דגנית באשא-שגב, שותפתו לעסקים, ישלמו קנס בסך 1.5 מיליון שקל לקופת המדינה, אך לא יישלחו למאסר מאחורי סורג ובריח, בעקבות מעורבותם בפרשת המירמה בחברת כאל - כך קבעה הבוקר (ה') שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, לימור מרגולין-יחידי, אשר קיבלה את הסדר הטיעון שהגישו הצדדים לבית המשפט בפרשה.

מדובר בגזר דין ראשון שניתן בפרשה לשניים מן המעורבים בה, כ-6.5 שנים מאז פורסם ב"גלובס" החלק הראשון בסדרת התחקירים על חברת ויזה כאל (מוסף G, "פורנו, הימורים ו-ויזה כאל", 27.8.2009), והחשדות למירמה ושוחד של בכירים בה.

על אסולין, איש עסקים וסטארט-אפיסט, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בסליקת אשראי באינטרנט, הוטל עונש של 5 חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי למשך 12 חודשים וקנס בסך 1.5 מיליון שקל כאמור; ועל באשא-שגב הוטלו 3.5 חודשים מאסר בפועל, שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על-תנאי למשך 12 חודשים וקנס בסך 1.5 מיליון שקל. זאת, לאחר שהורשעו על-פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קבלת דבר במירמה וסיוע לקבלת דבר במירמה בגין סליקה של אתרי הימורים ברשת אצל כאל, האסורה על-ידי ארגוני האשראי הבינלאומיים. 

 

כתב האישום בו הודו השניים מגולל גם את החשדות נגד החשודים המרכזיים בפרשה: בועז צ'צ'יק, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ויו"ר החברה-הבת; כאל אינטרנשיונל, וסטיב גרינשפן, סמנכ"ל הסחר בכאל ומנכ"ל החברה-הבת. מהאישום נגד בן-אסולין ובאשא-שגב עולה כי צ'צ'יק וגרינשפן פיתחו בשנים 2006-2010 את תחום הסליקה הבינלאומית במסחר האלקטרוני בחברה ובחברה-הבת.

בשנים אלה, נכתב, הפכו צ'צ'יק וגרינשפן את התחום למנוע הצמיחה המרכזי של חברת כאל, אך "גם הובילו את החברה לפעילות עבריינית רחבת-היקף, אשר הניבה לחברה ולהם באופן אישי רווחים כספיים משמעותיים". כאל, בן-אסולין, צ'צ'יק וגרינשפן קיבלו - לפי כתב האישום - בסיועה של באשא-שגב, את האפשרות לסלוק את אתרי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים, וקיבלו, כתוצאה מכך, עמלת סליקה שנגזרה מאותם היקפים.

לפי האישום, "תחת הנהגתם של צ'צ'יק וגרינשפן התמקדה כאל בגיוס לסליקה של אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, שפעילותם התאפיינה בסיכון עסקי גבוה - הכול כדי להגדיל באופן משמעותי ובקצב מהיר את מחזורי הסליקה הבינלאומית של כאל ואת רווחיות החברה. וזאת, תוך כדי חריגה קיצונית מהנורמות המקובלות בשוק האשראי הבינלאומי, התעלמות מהרגולציה ומתנאי רישיון הסליקה שניתן ל-כאל מארגוני האשראי הבינלאומיים".

עוד צוין באישום כי בן-אסולין ובאשא-שגב היו מבעלי חברת OT Platforms, ששימשה כנותן שירותים למאגד גרמני בשם Ritiarius, שאיגד תחתיו אתרי הימורים באינטרנט. במסגרת ההתקשרות של Ritiarius לסליקת בתי עסק בכאל - כאל, צ'צ'יק וגרינשפן, נטען באישום, הציגו בפני ארגוני האשראי הבינלאומיים מצגים כוזבים רבים והטעו אותם במכוון, במטרה לקלוט ולסלוק בתי העסק שסליקתם נאסרה על-ידי ארגוני האשראי הבינלאומיים.

"כחלק מפעילות המירמה רחבת-ההיקף קלטה לסליקה חברת כאל, בהוראתם של צ'צ'יק וגרינשפן, אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, ולשם כך הסוותה את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים. חלק גדול מאותם אתרי הימורים, הועברו לסליקה בכאל בקידוד כוזב על-ידי המאגד Ritiarius, באמצעות הנאשמים סן-אסולין ובאשא-שגב", נכתב באישום.

בדרך זו, צוין, קיבלו במירמה כאל, צ'צ'יק, גרינשפן ובן-אסולין, בסיועה של באשא-שגב, את האפשרות לסלוק את אתרי ההימורים בהיקפים של מיליארדי שקלים, וקיבלו, כתוצאה מכך, עמלת סליקה שנגזרה מאותם היקפים.

"כאל, צ'צ'יק, גרינשפן, בן-אסולין ובאשא-שגב גרמו בפעילותם העבריינית לנזק תדמיתי חמור למותגי האשראי הבינלאומיים VISA ו-Mastercard, ובמעשיהם היה כדי לחשוף את השוק הפיננסי הישראלי ושוק הסליקה לסכנות של פשע מקוון, הונאה בכרטיסי אשראי, פעילות בלתי חוקית של בתי עסק, וניצול הרשת להלבנת הון", נכתב באישום.

בגזר הדין התייחסה השופטת לנזק "התדמיתי החמור" שגרמה הפרשה למותג האשראי, והוסיפה כי המעשים בהם היו מעורבים אסולין ובאשא-שגב גרמו גם ל"נזק לתדמיתה של מדינת ישראל כמדינה שומרת חוק, חשפו את השוק הפיננסי הישראלי ושוק הסליקה לסכנות של פשע מקוון, ניצול הרשת להלבנת הון ופעילות בלתי חוקית של בתי עסק והונאה בכרטיסי אשראי".

עם זאת, השופטת מרגולין-וחידי שקלה את נסיבותיהם האישיות של אסולין ובאשא-שגב, בהם העובדה כי הודו וחסכו זמן שיפוטי יקר ואת העדתם של כ-70 עדים בבית המשפט, הביעו חרטה, השיבו כספים במסגרת הסדר הטיעון וכן את העובדה כי אין להם עבר פלילי והאירוע מבחינתם הוא "אירוע עברייני חד-פעמי". כל אלה, בין היתר, הטו את הכף לטובת הסדר הטיעון ומניעת כליאתם מאחורי סורג ובריח.

פרשת כאל נחשפה ב"גלובס" לפני מספר שנים. חקירתו של צ'ציק החלה בעקבות תלונה שהגיש בנק דיסקונט למשטרה, אחרי סדרת כתבות תחקיר שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס" באשר לחריגות בניהול הסיכונים בחברה, בעיקר בסליקה באינטרנט של אתרי הימורים, פורנו ו"תוספי מזון" (תרופות ללא מרשם).

בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה - ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר. במקביל פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים. בדיקת בנק ישראל נערכה לאחר שהועברו לבנקים הנחיות, שכללו אזהרה ביחס לכניסת ארגוני הפשע לתחום הסליקה באינטרנט.

בנק ישראל אף פנה אישית למנכ"לי הבנקים דאז - סמדר ברבר-צדיק מהבינלאומי, צבי זיו מהפועלים, אלי יונס ממזרחי-טפחות, גליה מאור מלאומי וגיורא עופר מדיסקונט - ודרש מהם לא לכבד עסקות אינטרנטיות החשודות כבלתי חוקיות. בתום הבדיקה קנס בנק ישראל את כאל ב-6 מיליון שקל.

בדצמבר 2011 פתחה יחידת לה"ב 433-יאח"ה, בסיוע כוח משימה הימורים באינטרנט בלה"ב 433-יאל"כ, בחקירה גלויה נגד חברת כאל ומנהלה לשעבר צ'צ'יק, שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת, כ.א.ל איטנרנשיונל, גרינשפן וחשודים נוספים.

בדצמבר אשתקד העבירה המשטרה את תיק החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, עם המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים.

מהחקירה עלה כי החשודים פעלו לסליקת עסקאות של אתרי הימורים באינטרנט בקידודים כוזבים הנחזים להעיד על היות בית העסק מעניק שירות שונה מהימורים, פעלו לסגירה ופתיחה מחדש של אתרי פורנו ופארמה, במטרה להסתיר את היקף ביטול העסקאות בבתי עסק אלה, וזאת תוך ביצוע עבירות הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במירמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים. העסקאות הבלתי כשרות לכאורה הגדילו את היקפי הפעילות העסקית של כאל במיליארדי שקלים, ובנוסף גרפו החשודים לכיסיהם לכאורה סכומי כסף גבוהים שמקורם בכספי עבירה.

הפרקליטות עתידה להגיש כתבי אישום נגד מעורבים נוספים בפרשה. 

את הנאשמים בתיק ייצגו עורכי הדין רותי ליטבק, מוטי לזר ורמי קרן. המדינה יוצגה בידי עורכי הדין יוחאי בן-שמואל וערן בנאי מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988