כפי שנחשף ב"גלובס": אסותא לקראת ויתור על השר"פ באשדוד

המדינה צפויה לשלם פיצוי של כ-370 מיליון שקל ולאפשר לבית החולים לפתוח יחידות רפואיות יוקרתיות שלא נכללו בתנאי המכרז

אסותא באשדוד / צילום: בן יוסטר
אסותא באשדוד / צילום: בן יוסטר

למרות ההכחשות הנמרצות מצד ראשי אסותא לחשיפת "גלובס" מחודש פברואר האחרון בדבר ההסכמה העקרונית של הרשת ושל בעלת השליטה בה, קופת חולים מכבי, לוותר על שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) בבית החולים הציבורי שמקימה אסותא באשדוד, תמורת עשרות מיליוני שקלים בשנה מצד המדינה ופתיחה של יחידות רפואיות רווחיות - גורמים המקורבים למשא-ומתן מאשרים כי נרשמה פריצת דרך לקראת הסכם שכזה.

על-פי המתווה העקרוני שגובש, אסותא תקבל מהמדינה כ-74 מיליון שקל בשנה, וזאת למשך 5 שנים, כך שבסך-הכול יעמוד הפיצוי החד-פעמי לרשת על סך של כ-370 מיליון שקל.

בנוסף, בית החולים באשדוד, שצפוי להיפתח במהלך שנת 2017, יזכה לשורה של רישיונות שלא נכללו בתנאי המכרז להפעלת בית החולים, מה שיאפשר פתיחה של יחידות רפואיות רווחיות כמו יחידת צנתורים, מכון יוקרתי לסרטן עם מכשירי הקרנה ויחידה להפריה חוץ-גופית (IVF).

מדובר ביחידות שנחשבות לרווחיות וכאלה שיכולות לאזן במידה מסוימות את המחלקות ההפסדיות שייפתחו בבית החולים כמו פנימיות וגריאטריה, ובנוסף גם להקל על מלאכת הגיוס של הרופאים - מלאכה שאמורה הייתה להיות קלה בהרבה באמצעות ההבטחה לשר"פ שמאפשר לרופאים להרוויח הרבה יותר ובלי לנדוד בין קליניקות ובתי חולים פרטיים.

הוויתור הצפוי על השר"פ באשדוד אמור להביא לאנחת רווחה מסוימת בבתי החולים ברזילי באשקלון וקפלן ברחובות, ועם זאת הפתיחה הצפויה של יחידות רפואיות שלא נכללו במסגרת התנאים המקוריים מוסיפה במידת מה דאגה חדשה - בעיקר בכל הקשור לחשש מפני "גניבת רופאים".

הכספים שמובטחים לאסותא כפיצוי אמורים לשמש בעיקר לצורך תשלום מענקים חד-פעמיים לרופאים שיסכימו לעבור לבית החולים החדש - עובדה נוספת שצפויה להטריד את המתחרים.

למרות הצורך הברור בהקמת בית החולים באשדוד שאמור לשרת את 250 אלף תושבי העיר ועוד עשרות אלפים מהמושבים והקיבוצים הסמוכים, במשרדי הבריאות והאוצר התנגדו ליוזמה במשך שנים. למעשה, גם אחרי שעבר בכנסת החוק להקמת בית החולים עוד בשנת 2002, המדינה הקפיאה את יישומו באמצעות חוק ההסדרים פעם אחר פעם. רק לחץ ציבורי ממושך, שכלל קמפיין אגרסיבי נגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, הביא לפרסום המכרז בשנת 2009.

במכרז התמודדו תחילה מספר גופים, ובהם גם מכון מור של שירותי בריאות כללית, אולם במהרה נותרה בהתמודדות רק אסותא. כדי לתמרץ את היזם הפרטי להקים ולהפעיל בית חולים ציבורי, ניאותה המדינה להבטיח תשלום חד-פעמי של 527 מיליון שקל במספר פעימות, וזאת בתוספת "סוכריה": היתר להפעלת שר"פ בהיקף של 25% מהפעילות.

הביקורת כנגד ההיתר הזה הושמעה כבר מהרגע הראשון הן על-ידי בתי החולים בדרום ובמרכז והן על-ידי ארגונים חברתיים, אבל התפנית המשמעותית נרשמה במסגרת המלצות ועדת גרמן ביוני 2014: הוועדה המליצה לאסור על הכנסת שר"פ בבתי חולים ציבוריים וקבעה כי לאור היתר השר"פ שניתן לאסותא אשדוד במסגרת תנאי המכרז, יש לנהל משא-ומתן בעניין במטרה להגיע להסכמה משותפת. במשרדי האוצר והבריאות הבינו כי השארת היתר השר"פ באשדוד יוביל לסחרור שכר בכל בתי החולים במרכז ובדרום, וכי יש לעשות כל מאמץ לבטל אותו.

לפחות על פניו, דווקא הוויתור הצפוי על השר"פ באשדוד אמור לשרת את מי שמאמין ביכולת של גופים פרטיים לספק שירותים ציבוריים באופן יעיל ואיכותי. הוויתור הזה יאפשר לראשונה השוואה בין מספר מודלים של בתי חולים ציבוריים: בית חולים בבעלות ממשלתית (שיבא, רמב"ם ועוד), בית חולים בבעלות קופת חולים (בילינסון, קפלן ועוד), בית חולים בבעלות עמותה ציבורית (הדסה, שערי צדק ועוד) וכעת גם בית חולים בבעלות גוף פרטי (אסותא).

יו"ר אסותא, פרופ' שוקי שמר, כבר הבטיח בעבר בשיחה עם "גלובס" כי זמני ההמתנה בחדר המיון החדש באשדוד יהיו קצרים באופן משמעותי מאלה המקובלים כיום בבתי החולים.

גורמים בכירים באסותא ביקשו להבהיר היום (ב') כי התנאים עדיין לא בשלו להסכם המדובר.

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988