פרשת ניסיון הסחיטה בלאומי קארד: 11 שנות מאסר לאלירן רוזנס

רוזנס, שגנב את מאגר הנתונים של חברת האשראי, הודה בסחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד ועבירות נוספות ■ בין אותן עבירות, עבירה חמורה שפרטים אודותיה נאסרו לפרסום

החשודים בפרשת לאומי קארד / צילום: ניב אהרונסון - וואלה חדשות
החשודים בפרשת לאומי קארד / צילום: ניב אהרונסון - וואלה חדשות

11 שנות מאסר בפועל, זהו העונש החמור שיוטל על אלירן רוזנס, עובד חברת לאומי קארד לשעבר, שהורשע בגניבת מאגר הנתונים של חברת האשראי לצורך ניסיון סחיטה. רוזלס הודה הבוקר (ב') בסעיפי אישום של סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד ועבירות נוספות. בין אותן עבירות, עבירה חמורה שפרטים אודותיה נאסרו לפרסום.

הרכב של 3 שופטים בראשות השופטת מרים דיסקין הרשיע את רוזנס לפי הודאתו הבוקר ובהמשך הדיון טענו פרקליטיו ונציגי הפרקליטות לעונש, וביקשו מבית המשפט לאשר את הסיכום על המאסר הממושך.

רוזנס, תושב תל-אביב בן 31, עובד לשעבר בחברה, הודה בכך שבטרם עזב את חברת האשראי, גנב את מאגר הנתונים של לאומי קארד ובו 2 מיליון מספרי כרטיסי אשראי. בתחילת נובמבר 2014 הגיע למשרדי לאומי קארד מייל אנונימי, ובו טען שולח המייל כי בידיו נתוני כרטיסי אשראי של לקוחות החברה, שיפורסמו אם לא ישולם לו כופר. בצמרת בנק לאומי התנהל דיון סוער. לפי דברים שאמר בעבר יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, היו בצמרת הבנק קולות (וברודט) ביניהם, שסברו שהפריצה כה חמורה ומסוכנת לאמון בבנק, שיש להיענות לדרישותיו של הסוחט כדי להביא לסיום הפרשה.

לאחר שהבנק התלונן למשטרה, זו החלה בחקירה סמויה, שהובילה בהמשך למעצרם של 8 חשודים, שישה מהם עובדי החברה לשעבר. משרד המשפטים מסר עם פרסום הפרשה כי מדובר באירוע הסייבר המשמעותי ביותר שנחשף בישראל בשנים האחרונות.

לפי כתב האישום שבפרטיו הודה, "רוזנס יצר חשבון דוא"ל פיקטיבי, ושלח ממנו להנהלת בנק לאומי, תכתובות דוא"ל, בהן ציין שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק (לחלק מהלקוחות יותר מכרטיס אחד - ג'מ')... רוזנס איים כי אם לא יגיעו עמו להסדר, במסגרתו ישולם לו סך של 3 מיליון דולר, יפרסם את המאגר או ימכור אותו. את התכתובות הנ"ל שיגר להנהלת הבנק תוך שימוש בתוכנת 'TOR' לגלישה אנונימית ברשת האינטרנט".

כתב האישום מפרט כי רוזנס טס לתאילנד כדי לבצע משם את מעשה הסחיטה, ככל הנראה משום שסבר כי יהיה בכך כדי להקל את הסתרת זהותו וכן כדי להקשות על תפיסתו. רוזנס נעצר באכסניה בעיר פאטיה מאוחר יותר, במסגרת מבצע משותף של משטרת ישראל ומשטרת תאילנד והוטס לישראל.

במסגרת הסתעפות אחרת של הפרשה הורשע רוזנס בשימוש בפרטי כרטיסי האשראי שגנב. בין היתר, עשה זאת באמצעות הקמת אתר אינטרנט למכירת ציוד סלולארי. באתר שבשליטתו, יחד עם שותף, ביצע פעולות של רכישה פיקטיבית של מוצרים באמצעות פרטי האשראי של הלקוחות וכך שלשל לכיסו כ-50 אלף שקל שנגנבו מעשרות לקוחות החברה.

עוד הורשע רוזנס בכך שעוד טרם גנב את המאגר המלא של לקוחות לאומי קארד, שעה שהיה עובד החברה, נהג להאזין לשיחות טלפון של לקוחות החברה עם שירות הלקוחות, במהלכן נמסרו פרטי כרטיסי אשראי, אותם גנב.

צרו איתנו קשר *5988