ביהמ"ש ביטל את תוצאות הבחירות לראשות עיריית בת-ים ב-2015

השופטת: "שלומי לחיאני חצה את כל הקווים האדומים, פעל ללא עכבות לבחירת יוסי בכר, וכל האמצעים קידשו את המטרה לקדם את בחירתו"

שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי
שלומי לחיאני / צילום: תמר מצפי

ריבוי מקרים של שוחד בחירות ומתן טובות הנאה לבוחרים ולקבלנים הפועלים בעיר בת-ים, עובדי עירייה שפעלו למען ראש העיר יוסי בכר בגיוס תומכים, התערבות בוטה למען בוחרים לביטול קנסות והקלה בהליכי אכיפה ומעורבות פסולה ובולטת של ראש העיר הקודם, שלומי לחיאני, שהמשיך להציג עצמו כ"בעל הבית" בעיר אף שהורשע בפלילים והוטל עליו קלון - כל אלה עמדו במרכז החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות לבהר-שרון לבטל את תוצאות הבחירות לראשות עיריית בת-ים מינואר אשתקד.

בכר, שהוצג על-ידי לחיאני כממשיך דרכו, זכה בבחירות מול יריבו, אלי יריב (מגיש העתירה לביטול הבחירות), על חודם של 491 קולות מתוך כ-40 אלף מצביעים.

ברקע לבחירה מתגלה תמונה קשה של התנהלות פסולה, חלוקת הבטחות והקלות אסורות לבוחרים, בתמורה לתמיכה בבכר.

"לאחר שבחנתי וניתחתי את כל הפרשות והמקרים הרבים הנטענים בגוף פסק הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי המשיב עבר על האיסורים שהמחוקק מנה כליקויי בחירות", פסקה השופטת. "הכמות הכה גדולה של מקרים מצביעה על כך שמדובר היה בשיטה ודפוס התנהגות פסול. לאור כל האמור הנני נעתרת לבקשה ומורה על ביטול הבחירות".

"בעל הבית" לחיאני

ראש העיר הקודם, שלומי לחיאני, הושעה מתפקידו בשל כתב אישום חמור שהוגש נגדו, שבגינו הורשע בהמשך ב-3 עבירות של הפרת אמונים, והוטל עליו קלון.

בכר, שהיה סגנו של לחיאני, מונה בתחילת 2014 במקומו של לחיאני לראש עיר בפועל, ובהמשך נערכו הבחירות המיוחדות עקב פרישתו הכפויה של ראש העיר הפופולרי, בהן זכה בכר כאמור. 

אלי יריב, היריב הפוליטי של בכר ולחיאני, טען בעתירה שהגיש, באמצעות עו"ד בעז בן-צור, כי בכר אינו אלא "איש-קש" של לחיאני, שהוא ראש העיר בפועל. הוא תמך את טענתו במעורבות העמוקה של לחיאני בבחירות ואף במקרה בו הודה לחיאני בתכתובת וואטסאפ: "בכר זה אני".

באשר לעצם הטענה על היותו "איש-קש", בכר העיד כי "אני ולחיאני חברים 12 שנים, כך שאת לחיאני לא הסתרתי במהלך הבחירות... לחיאני לא קשור לשום דבר בניהול שלי בעירייה... לחיאני לא היה שותף בשום מעשה ממה שאתה טוען, והוא גם לא שותף בניהול העיר".

ואולם, השופטת פסקה כי היא השתכנעה שבכר היה ער לכל פעולותיו של לחיאני ושפעל בשמו, והוסיפה: "אינני מקבלת את דבריו של בכר, שהתחמק, היתמם וניסה להרחיק עצמו מפעולותיו של לחיאני. אינני מאמינה שהוא לא ידע על ההבטחות השלטוניות שלחיאני היה שותף להן, ולא היה מודע לכך שלחיאני עושה במקומו את אשר נאסר עליו לבצע בפומבי, כמתמודד בבחירות, בסמוך למועד הבחירות".

בהמשך פסקה השופטת כי "להבדיל מהבעת תמיכה במתמודד, במקרה זה מדובר בפעילות שהייתה הרבה מעבר לתמיכה פוליטית, כאשר לחיאני הציג עצמו כ'בעל הבית' בעירייה".

השופטת ציינה כי עצם מעורבותו של לחיאני היא פסולה, על רקע הרשעתו והרחקתו מן העירייה.

בין היתר עסקה השופטת בפרשה בה היו מעורבים בכר ולחיאני יחדיו, במסגרתה העניקו, ימים לפני הבחירות, הבטחה למאות בעלי עסקים בקניון בעיר, שלא תועלה הארנונה לעסקיהם בקניון, וזאת בניגוד לצו הארנונה שעמד בתוקף.

בכר הודה בעדותו כי מכתב ששלח לבעלי העסקים בעניין נועד כדי להשפיע עליהם לפני הבחירות ("רשום - כשתלכו אל הקלפי תדעו מה לשים", אמר בעדותו). השופטת פסקה כי "מדובר בליקוי בחירות חמור ובשוחד בחירות, שכן שאלת הטלת הארנונה הינה בסמכות הדרגים המקצועיים הרלוונטיים בעירייה, וראש העיר לא היה מוסמך ולא היה רשאי להבטיח זאת, בוודאי לא בסמוך למועד הבחירות, ובוודאי לא במטרה לנסות ולשכנע מצביעים לבחור בו". 

לבסוף הוסיפה השופטת כי "אני סבורה כי לא ניתן להתעלם כליל מ'טביעות האצבע' של לחיאני בפרשה זו".

יצאת צדיק, גרסת לחיאני

בפרשה אחרת נפסק כי 8 ימים בלבד לפני הבחירות, בכר משלח כתב למנהלת בית הספר "שובו" בעיר, בו הודיע לה כי אישר את פתיחת כיתה ז' בשנת הלימודים הבאה, נושא שעמד לדיון במשך שנים, והורים רבים בבית הספר ציפו לו.

"בניגוד למכתבי הסירוב הקודמים עליהם חתמו הגורמים המקצועיים במחלקת החינוך, הרי שעל מכתב ההבטחה הנ"ל חתום ראש העיר בעצמו - דבר שכשלעצמו הוא פסול ופוגע בשוויון בין המתמודדים", פסקה השופטת. "מדובר בליקוי בהליך הבחירות היורד לשורשו של עניין".

בפרשה נוספת פנה לחיאני ללורי שחרור, יו"ר ועד ההורים של בית ספר "שרת" בעיר, וביקש לרתום אותה לקמפיין של בכר, לאור נגישותה לציבור ההורים בבית הספר. לחיאני, כך נפסק, הציע עסקה לשחרור, לפיה בתמורה לביצוע שיפוץ בשירותי בית הספר - היא תתגייס לקידום בחירתו של בכר.

במסגרת פרשייה זו הובאה תכתובת הוואטסאפ בין שחרור ללחיאני: "שחרור: 'השאלה אם אתה ממשיך? אם אתה נשאר בתמונה. זה מה שחשוב לנו'; לחיאני: 'ברור'; שחרור: 'אז ברור שאנחנו איתך!'; לחיאני: 'צדיקה'".

בעניין הזה פסקה השופטת כי "התנהגותו של לחיאני, כפי שעולה מעדותה של שחרור, חצתה את כל האיסורים ואת כל הקווים האדומים. נראה כי לא היו לו כל עכבות. כל האמצעים קידשו את המטרה לקדם את בחירתו של בכר, שהוא הצהיר בכל עת כי זו למעשה מערכת בחירות שלו, וכי בחירה בבכר היא למעשה בחירה בו. דברים אלה הם פסולים לחלוטין, ויש בהם משום ליקוי בחירות חמור".

פסק הדין עוסק בעוד מקרים רבים של התערבות בוטה בפעילות התביעה העירונית מצד לשכתו של בכר כדי להקל, לעכב או לבטל הליכים משפטיים המתנהלים נגד בעלי זכות בחירה, וזאת, כפי שנפסק בחלק מן המקרים, כטובת הנאה לבוחרים.

גם כמה מעובדי העירייה עבדו למען בכר, בין היתר לאור לחצים שהפעיל לחיאני, כך נפסק.

במקרה של קבלן הפועל בעיר בשם יואב בן-יהודה, נפסק כי הוא זכה לספק עבודות עבור העירייה ללא מכרז, והן קיבל הקלה באישורי בנייה לתוספת יחידות דיור בקשר לנכס שבבעלותו. "במקרה זה הוכח כי ניתנה טובת הנאה פסולה לבן-יהודה", פסקה השופטת.