רוב מוחץ בסנאט לאובמה: הגדל את הסיוע הביטחוני לישראל

83 מתוך מאה חברי הסנאט האמריקאי חתמו על מכתב הקורא לנשיא ארצות-הברית ברק אובמה להגיע להסכם עם ישראל בנוגע לחבילת סיוע צבאי חדשה בהקדם האפשרי.

"לאור האתגרים הביטחוניים הדרמטיים שבפניהם עומדת ישראל, אנו מוכנים לתמוך בהסכם מוגבר וארוך-טווח, שיסייע לספק לישראל את המשאבים הדרושים לה על-מנת להגן על עצמה ולשמר את יתרונה הצבאי", צוין במכתב, שנחשף על-ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

את היוזמה הובילו לינדזי גרהאם הרפובליקאי וכריס קונס הדמוקרטי. הסנאטור טד קרוז, אחד מהמועמדים הרפובליקנים במרוץ לנשיאות ארצות-הברית, חתום אף הוא על המכתב, לצד 50 סנאטורים רפובליקנים נוספים. שמו של המועמד הדמוקרטי ברני סנדרס אינו מופיע בין 32 הדמוקרטים החתומים עליו. 

המכתב לא מציין סכום ספציפי לסיוע שיסופק לישראל. בירושלים דורשים בין 4-4.5 מיליארד דולר בשנה, במסגרת הסכם ההבנות החדש, שצפוי להיכנס לתוקפו לאחר שיפוג ההסכם הנוכחי בשנת 2018. גורמים בוושינגטון ציינו סכום של כ-3.7 מיליארד דולר.

בנוסף, המכתב קורא לבית הלבן להגביר את שיתוף-הפעולה עם ישראל בתחום מחקר ופיתוח של טילים. 

בתחילת החודש דווח כי במסגרת המשא-ומתן עם ארצות-הברית על הסיוע הביטחוני לישראל בשנים הקרובות, הועברה לבית הלבן ולפנטגון רשימה מפורטת של מערכות נשק, סוגי תחמושת וכלי טיס שהמדינה מעוניינת לכלול בהסכם.

הפגישות בין הצדדים התקיימו גם במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ומשרד הביטחון. ככל הנראה, האווירה בהן הייתה חיובית, והמשא-ומתן התקדם, עד שבשלב מסוים רמזה וושינגטון כי אין בכוונתה להגדיל משמעותית את היקף התקציב. בירושלים התאכזבו מהבשורה, ותוצאתה הישירה הייתה גרירת רגליים בכל הנוגע למשא-ומתן.

תקציב הסיוע השנתי שמעניקה ארצות-הברית לישראל נאמד ב-3.1 מיליארד דולר, המועברים מדי שנה משנת 2007. סכום זה לא כולל תוספות משמעותיות שהעבירו האמריקאים לירושלים בשלבים שונים, שמטרתם הייתה רכישת סוללות הגנה אוויריות, מחקר ופיתוח איתור מנהרות ותחומים נוספים וכן מימון מלאי החימוש שהידלדל בעקבות המבצעים ברצועת עזה.

במערכת הביטחון בישראל מקווים כי הסכם הסיוע שייחתם יהיה ל-10 שנים, כמו בהסכם הנוכחי.