צעדים חדשים להגברת התחרות בתחום סליקת האשראי

הפיקוח על הבנקים פרסם נוסח סופי של הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיובי ■ בין היתר, ההוראה החדשה מציבה דרישות הון מופחתות מאלו שנדרשו עד היום לסולקים, מסדירה את מערכת היחסים בין הסולק לבית העסק ומאפשרת לסולקים מכירה, השכרה ושיווק נקודות קצה לבתי העסק

חדוה בר / צילום: רון קדמי
חדוה בר / צילום: רון קדמי

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם היום (ב') את הנוסח הסופי של הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא סולקים וסליקת עסקאות בכרטיסי חיוב. לפי הבנק, ההוראה מאגדת לראשונה במסמך אחד את ההסדרה של פעילות הסליקה בישראל ומקלה בחלק מהדרישות הרגולטוריות שהוטלו עד היום על חברות כרטיסי האשראי וסולקים.

בין היתר, ההוראה החדשה מציבה דרישות הון מופחתות מאלו שנדרשו עד היום מהסולקים ומסדירה את מערכת היחסים בין הסולק לבית העסק, לרבות הפרטים והתנאים שיכללו בהסכם הסליקה ודרכי השינוי שלהם, ובהם המחיר. בנוסף, ההוראה מאפשרת לסולקים מכירה, השכרה ושיווק נקודות קצה (POS) לבתי העסק, כדי להקל על בתי העסק ולקדם את מעבר השוק הישראלי לטכנולוגיית EMV.

להבטיח הוגנות מול בתי העסק

מטרות ההוראה הן להגביר את התחרות בשוק הסליקה, בין היתר תוך הקלה על כניסה של סולקים חדשים לשוק, להבטיח הוגנות מול בתי העסק ולקדם את המעבר של שוק התשלומים לטכנולוגיות מתקדמות. הוראה זו מתווספת לטיוטות שפירסם הפיקוח בנושא הקלה של מדיניות רישוי של סולק חדש, ועדכון לקריטריונים ותנאים למבקש היתר לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בסולק.

ההוראה מבוססת, בין היתר, על הרגולציה בתחום זה בחו"ל, ומקלה חלק מהדרישות הרגולטוריות שהוטלו עד היום על חברות כרטיסי האשראי וסולקים, והיא הותאמה לרמת הסיכון של גופים אלה, אשר אינם מגייסים פיקדונות ציבור.

לפי בנק ישראל, ההוראה החדשה מאפשרת לסולק להשכיר מסופים מותאמי טכנולוגיה חדשה לגופים שעמם הוא קשור בהסכמי סליקה. הסבת השוק למסופים נועדה לקידום התחרות בתחום הסליקה, לפיתוח אמצעי תשלום מתקדמים ולצמצום פוטנציאל ההונאות בכרטיסי חיוב.

בנק ישראל מבדיל בין סולק בעל פעילות אשראי משמעותית, לבין סולק שאינו כזה. דרישות ההון העצמי מסולק שאינו בעל פעילות אשראי משמעותית ייקבעו עפ"י מחזור פעילות הסליקה. מנגנון החישוב מבוסס על מתודולוגיה שנקבעה לצורך זה לפי דרישות האיחוד האירופי. חישוב המחזור לסולק הפועל בשוק פחות משנה יעשה על בסיס מחזור חודשי ממוצע הנגזר מתכנית עסקית לשנת פעילות ראשונה.

דרישת הון מסולק בעל פעילות אשראי משמעותית תיקבע לפי הוראות מדידה והלימות (הוראות באזל), אולם תהיה נמוכה מהדרישות החלות על תאגידים בנקאיים, מתוך תפיסה לפיה רמת הסיכון המערכתי הגלום בפעילות של תאגיד שאינו מגייס פיקדונות מהציבור נמוכה יותר.

חשבון נאמנות נפרד לכספי הסליקה

ההוראה מגדירה גם את ההון העצמי המינימלי הנדרש מסולק. לפי ההוראות, סולק שיתרת חייבים בדוח כספי שנתי אחרון שלו אינה עולה על 2 מיליארד שקל, יידרש להון עצמי כדלהלן: 4% מהיקף המחזור עד 25 מיליון שקל; 2.5% מהיקף המחזור של 25-50 מיליון שקל; 1% מהיקף המחזור של 50-500 מיליון שקל; 0.5% מהמחזור של 500-1,250 מיליון שקל; 0.25% מהיקף המחזור מעל 1,250 מיליון שקל.

סולק שיתרת חייבים בדוח כספי שנתי אחרון שלו עולה על 2 מיליארד שקל יהיה כפוף לדרישות ההוןהעצמי בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין.

עם זאת, יצויין כי למפקח על הבנקים תהיה סמכות לקבוע לסולק מסוים דרישת הון גבוהה יותר, בהתחשב בפרופיל הסיכון שלו.

עוד נאמר בהוראה של בנק ישראל כי סולק קטן יימנע מעירוב כספים בסליקה עם כספים של כל אדם או גוף אחר. הכספים בסליקה יוחזקו בחשבון נאמנות נפרד לטובת בתי העסק, בתאגיד בנקאי בישראל. הכספים בסליקה יוחזקו כפיקדון בנקאי או יושקעו בנכסים בעלי משקל סיכון של 0%.

עוד נקבע כי קושי בביצוע החזר חיוב, כתוצאה מחדלות פירעון או מהונאה של בית עסק, חושף את הסולק לסיכונים שונים, לרבות סיכון אשראי, ולפיכך הסולק יקבע מדיניות למתן השירות ונהלים לאישור בתי עסק חדשים, וכן תהליכי סקירה שוטפים להערכת המצב הפיננסי והתפעולי של בתי העסק הנסלקים. תהליכי הסקירה יכללו התייחסות להיבטים כגון אירועי הונאה, רווחיות, היקף מכירות, רמת השירות של בית העסק, החזרי החיוב וכד'.

"פועלים לטובת משקי הבית"

לדברי המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "ההוראה מהווה צעד משמעותי להגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב ובתחום האשראי הקמעונאי, לטובת משקי הבית ובתי העסק הקטנים והבינוניים. ההוראה יוצרת 'מדרגה' פיקוחית חדשה בתוך הפיקוח על הבנקים, מקלה יותר לעומת הבנקים, במונחי דרישות ההון. הדרישות המקלות יקלו על כניסת סולקים חדשים לתחום הסליקה, וגם יקלו על חברות כרטיסי האשראי במתן אשראי למשקי בית ועסקים קטנים. כמו כן, ההוראה תתרום לקידום הרמה הטכנולוגית של שוק התשלומים בישראל".

ואמנם, חלק מההוראות נראה שיסייעו במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. למשל, סולק לא יתנה את מתן שירותי הסליקה בהתחייבות של בית העסק לקבלת שירותים אלו לתקופה מסוימת ולא יתנה את מתן שירותי הסליקה בקבלת ציוד הסליקה מאותו סולק. כמו כן, סולק לא יתנה את חובתו לשלם לבית העסק, בגין עסקאות בכרטיסי חיוב, בקבלת הכספים ממנפיק.

לפי התיקון בחוק, עסקאות חיוב מיידי יועברו על ידי הסולק לבית העסק לכל היותר בתוך שלושה ימיעסקים ממועד שידור העסקה. בנוסף, הסולק יחוייב לספק מסופים בתקן EMV וכמו כן עלות הציוד תיקבע בנפרד ממחיר שירותי הסליקה ולא תותנה בהיקף הסליקה (בדרך של הטבה או תוספת תשלום לעומת המחיר שסוכם מראש). מתן הציוד גם לא יותנה בהתחייבות של בית העסק לקבל את שירותי הסליקה מהסולק לתקופה מוגדרת מראש או בתשלום דמי יציאה או קנס בגינו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988