נתניהו וכחלון נפגשו לדון על תקציב דו-שנתי; לא הושגה הסכמה

שר האוצר דרש פיצויים על הגבלת סמכויותיו בשנת התקציב השנייה ■ מדובר בדרישה שתבטיח "בנק אמצעים" שכחלון יוכל להפעיל ללא אישור הכנסת, במטרה למנוע סטיות משמעותיות בהכנסות המדינה וגירעון גדול מהצפוי

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן - הארץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון נפגשו היום (ה') כדי להחליט על הכנת תקציב דו-שנתי ל-2017-2018. כפי שהוערך בתחילה, לא הושגה הסכמה על התקציב, והשניים סיכמו להיפגש בשבוע הבא בפורום רחב יותר, שיכלול גם את נגידת בנק ישראל וצמרת האוצר.

כחלון, שכבר הבהיר שלא יתנגד להחלטה למרות שהוא מסתייג ממנה, אינו צפוי לדרוש תמורה עבור הסכמתו, זאת בניגוד לפרסומים על דיל כלשהו שבמסגרתו תקבל "כולנו" את תפקיד שר הכלכלה. לעומת זאת, הוא צפוי להתעקש להשאיר בידיו סמכויות רבות ככל האפשר לערוך שינויים בתקציב בתום השנה הראשונה. בין היתר מדובר בדרישה לשינויי חקיקה שיבטיחו "בנק אמצעים" שכחלון יוכל להפעיל ללא אישור הכנסת, במטרה למנוע סטיות משמעותיות בהכנסות המדינה וגירעון גדול מהצפוי - כמו זה שנגרם בתקציב 2011-2012. ההתעקשות של כחלון בנושא באה גם על רקע ההבנה שתקציב הדו-שנתי מגביל מאוד את חשיבות תפקידו של שר האוצר במערכת הפוליטית בשנה השנייה לביצועו, כיון שהתקציב וחוק ההסדרים הם הכלים המרכזיים שעומדים לרשותו.

בנק האמצעים של כחלון יכלול, בין היתר, סמכויות להעלאת מסים והעמקת גבייה (שכבר היום נתונות בידיו - ע"ב), דחיית הוצאות משנה לשנה והעברת תקציבים בין משרדי הממשלה וכן סמכות לחרוג מתקרת ההוצאה ("קופסה"). בהנחה והדבר אפשרי מבחינה משפטית, תקבל רשימת הסמכויות אישור מראש הכנסת וכחלון יוכל להשתמש בה לפי בחירתו אם יתעורר הצורך.

בשלב זה לא מדובר על הגדלת הרזרבה התקציבית, כפי שדורשת נגידת בנק ישראל כאמצעי ביטחון לטיפול תנודות חריפות. כחלון אינו ממהר להגדיל את הרזרבה - העומדת בשנים האחרונות על 7 מיליארד שקלים - תוך הבנה שצעד כזה יחייב קיצוצים בהוצאות הממשלה, שנמצאות כבר היום ברמה נמוכה יחסית. בנק האמצעים שמבקש כחלון יופעל אם יתברר שמתהווה סטייה של ממש בתחזית ההכנסות של המדינה ממיסים - כדי שניתן יהיה למנוע בזמן היווצרות גירעון גדול. ב-2012 נוצר כזכור גירעון כפול מהמתוכנן, בהיקף של כ-40 מיליארד שקל, מה שאילץ את הממשלה להעלות מסים ולקצץ בקצבאות הילדים במטרה למנוע השלכות על דירוג האשראי של ישראל ולהבטיח את המשך ירידת יחס החוב לתוצר.

בינתיים מתברר כי אין כל בסיס לתקוות ראש הממשלה לאישור מוקדם של תקציב המדינה בכנסת כבר בקיץ הקרוב. בהנחה שתושג הסכמה בפגישת נתניהו-כחלון, יוגש תקציב המדינה הכפול לאישור הממשלה במחצית השנייה של חודש יולי. גם לפי לוח הזמנים הזה, שמסתמן כבר היום כאופטימי, יונח תקציב המדינה על שולחן הכנסת בתחילת נובמבר ולא יאושר לפני סוף השנה. לראשונה יוצג השנה הנומרטור, או מסגרת ההתחייבויות הרב-שנתית המחייבת של המדינה - פעם ראשונה בתחילת יוני ופעם שנייה עם הנחת התקציב על שולחן הכנסת בנובמבר.

בתוך כך נודע כי הכנסות המדינה ממסים בחודש אפריל היו נמוכות ב-0.3 מיליארד שקל והגירעון נותר על 2.2% תוצר, כך עולה מנתוני ביצוע התקציב לאפריל שפרסם היום האוצר. מהנתונים עולה כי חלה האטה מסוימת בגידול בהכנסות ממסים - לקצב של 4% לעומת 5% בשנתיים האחרונות. מתחילת השנה היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך של 0.9 מיליארד שקל, זאת לעומת עודף בסך 0.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחודש אפריל נמדד בפעילותה התקציבית של הממשלה גירעון בסך 1.7 מיליארד שקל. בתקציב לשנת 2016 מתוכנן גירעון שנתי בסך 35.0 מיליארד שקל, שהם 2.9% מהתוצר.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2015-אפריל 2016) עומד על 2.2% מהתוצר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988