האם תזכיר חוק שמקדמת שקד יהפוך את חיי החייבים לסיוט?

(עדכון) - לפי הצעת שקד, שהוצגה כהטבה, המדינה תהיה מנועה מגביית חוב אחרי 3 שנים ■ עורכי דין: "החוק ירע מצבם של החייבים, שולל מהם אחת משתי הגנות שקיבלו מהעליון"

איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב
איילת שקד בכנס לשכת עוה"ד / צילום: ערן דולב

האם תזכיר החוק שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד בנוגע לגביית חובות מאזרחים על-ידי רשויות ממשלתיות ומקומיות משפר את מצב האזרחים - או מרע את מצבם? תלוי את מי שואלים. שקד הפיצה הבוקר (א') הודעה לעיתונות, לפיה תזכיר החוק המדובר שהופץ היום מהווה הטבה לאזרחים, ולפיו רשויות ממשלתיות ומקומיות לא יוכלו לגבות חובות מאזרחים, אם חלפו שלוש שנים מאז שהחוב הפך לחלוט.

"הסיבה להחלת דיני ההתיישנות על גביית החובות הייתה החשש שהרשויות לא יפעלו לגבות את חובו של האזרח (גבייה אקטיבית), ובמקום זאת ימתינו זמן ממושך עד שהאזרח יזדקק לשירותיהן, ואז ידרשו את פירעון החוב כתנאי למתן השירות (גבייה פאסיבית). אלא שבעניין זה קיימת מזה שנים הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אשר נותנת מענה טוב יותר לבעיה ומקצרת את התקופה ל-3 שנים (למעט בנסיבות חריגות), ולפיכך אין עוד צורך בהחלת דיני ההתיישנות על גביית התשלומים", נאמר בהודעת שרת המשפטים. 

לדברי שקד, מלבד ההטבה עם האזרח, קיצור תקופת ההתיישנות מיטיב גם עם האינטרס הציבורי, בכך שרשויות ימהרו לגבות את החובות הציבוריים באופן מהיר יותר. נוסף על כך, נוכח הגמישות החלה על דיני השיהוי, יהיה בכוחם לתת מענה טוב יותר במקרים בהם קיימת הצדקה להאריך את משך התקופה העומד לרשות לגביית חובות, או להעדיף גבייה פאסיבית על פני גבייה אקטיבית. 

 

לדברי שרת המשפטים, תיקון החוק גם ישים קץ לבעיות הפרשנות באשר להתיישנות החלה. זאת, נוכח גישה הרואה בחובות מס חלוטים משום "פסק דין", כאשר התיישנות על פסק דין עומדת על 25 שנים. 

עם הגשת הצעת החוק הוסיפה ואמרה שקד כי "תזכיר החוק שהפצתי היום ממשיך את המגמה שלי להתיר קשיים ביורוקרטיים מיותרים ולהקל על האזרח ככל ניתן, בלי לפגוע באינטרס הציבורי. אין סיבה שרשות ממשלתית או מקומית תשהה את גביית חובותיה לתקופה כה ארוכה. דבר שכזה מבזבז כספי ציבור לשווא וגורם לעוגמת-נפש לאזרחים שכעבור תקופה כה ארוכה נדרשים להיזכר בחוב ישן. התיקון ימנע את העוול ויטיב הן עם האזרח והן עם המדינה". 

ואולם, מתברר כי התמונה הפסטורלית שמציירת שקד בנוגע למשמעות תזכיר החוק לגביית חובות מאזרחים על-ידי רשויות ממשלתיות ומקומיות אינה מקובלת על חלק מהעוסקים בנושא בשטח. עורכי הדין משה מזרחי ועמית קריגל ממשרד משה מזרחי, נח, קריגל, המייצגים חייבים רבים, אומרים כי למעשה תזכיר החוק, אם יעבור בחקיקה בכנסת, יביא להרעת מצבם של האזרחים, הואיל והוא שולל את אחת משתי ההגנות שכבר נתן בית המשפט העליון לחייבים מפני גביית חובות ישנים.

"באפריל 2015 פסקו 7 שופטים של בית המשפט העליון כי בעת גביית חובות של רשויות מאזרחים יחולו הן דיני ההתיישנות והן דיני השיהוי (פסק דין סלומון נגד עיריית חיפה). הצעת החוק שמקדמת השרה שקד אומרת שדיני ההתיישנות לא יחולו אלא דיני השיהוי בלבד", אומרים מזרחי וקריגל. "כלומר, הצעת החוק מעבירה את האזרחים משדה של דיני ההתיישנות, שהוא שדה של שחור-לבן, שבחלוף התקופה של 7 שנים לא ניתן לגבות יותר את החוב מהם - לשדה גמיש שבו כל מקרה ייבחן לגופו, וייתכנו מקרים שבהם גם חוב של עשרות שנים ייגבה על-ידי הרשויות".

עורכי הדין מזרחי וקריגל מציינים כי כל האמירות שמופיעות בתזכיר החוק נדחו אחת לאחת על-ידי בית המשפט העליון. "בעצם שרת המשפטים מקדמת הצעה שעומדת בניגוד למה שכתב בית המשפט העליון. זהו חוק שמייצר הסדר משפטי שונה לחלוטין מההסדר שראה לנגד עיניו העליון, וכשקוראים את תזכיר החוק, ברור לגמרי שהאינטרס של מי שכתב אותו הוא אינטרס הגבייה של הרשויות ולא האינטרס של החייבים". 

מלשכת שרת המשפטים נמסר: "מי שיקרא את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה הרלוונטית (7.1002), יבין מיד שיוזמת שרת המשפטים מטיבה עם האזרח בצורה משמעותית. ההנחיה מבהירה כי החריגה מדיני השיהוי תהיה במקרים מיוחדים מאוד, כמו העובדה שהחייב שוהה בחו"ל, לא ניתן היה למצאו על אף שננקטו פעולות סבירות למצאו, קיימת מניעה משפטית, מתנהלים בין הצדדים הליכי גישור או בוררות ודוגמאות דומות. תמיד אפשר לנסות למצוא מה רע, והאמת היא שבמקרה זה - הטענה אף אינה נכונה".