דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

רפואה VIP: "גלובס" חושף את יומני הפגישות של שלושת מנהלי בתי החולים הגדולים בישראל

עידן עופר, איתן ורטהיימר, מיכאל שטראוס, אודי אנג'ל, קרנית פלוג, נחמיה שטרסלר, בן כספית, עמוס רגב - רשימה חלקית ■ אמנות הקשרים של מנהלי איכילוב, שיבא ורמב"ם

פרופ' זאב רוטשטיין, פרופ' גבי ברבש ופרופ' רפי ביאר / צילומים: יוסי כהן, תמר מצפי, אלון רון
פרופ' זאב רוטשטיין, פרופ' גבי ברבש ופרופ' רפי ביאר / צילומים: יוסי כהן, תמר מצפי, אלון רון

את הרפואה הפרטית הטובה בעולם, את זה יודעים העשירים והמשפיעים, אפשר לקבל דווקא בבית חולים ציבורי. קוראים לזה רפואה VIP, והמנהלים של בתי החולים הגדולים מאזור המרכז מעולם לא הסתירו את זה. כשהמדינה חוסכת בכסף, הם הסבירו במידה רבה של צדק, אל תתפלאו שאנחנו נדרשים להתייחס אחרת למי שמממן את מגדלי האשפוז המרשימים ואת הציוד הרפואי המתקדם.

"אני לקחתי גם את סמי עופר וגם את תד אריסון על כיסא גלגלים מבדיקה לבדיקה", סיפר פעם ל"הארץ" המנכ"ל לשעבר של איכילוב, פרופ' גבי ברבש. גם פרופ' זאב רוטשטיין, עד לאחרונה המנהל הדומיננטי של שיבא, כתב לאחר מותו של מייסד טבע, אלי הורביץ ז"ל, כי הוא נוהג ללוות "באופן אישי" את המאושפזים במקרים דומים.

אבל היום אנחנו חושפים עד כמה רפואת ה-VIP ממוסדת ומושרשת, איך היא מחוברת לא רק לבעלי הון אלא גם לרגולטורים, אנשי ציבור ותקשורת - מי שאמורים לשמש שומרי סף ולמגר את התופעה הזו. נראה גם איך מנהלי בתי החולים ניסו באמצעות מערכת הקשרים הזו להשפיע בין היתר על ועדת גרמן להתיר להם לבצע ניתוחים פרטיים (שר"פ), ואיך המגלומניה של תל השומר הגיעה עד לאדמת אפריקה, מזרח אירופה והמזרח הרחוק, בלי שלמשרד הבריאות יש בכלל מושג.

בין קרנית פלוג לחיים כץ

תכירו את יומן הפגישות של פרופ' ברבש. את היומן שלו, כמו זה של מנכ"ל רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, וזה של פרופ' רוטשטיין שניהל את שיבא, דרשנו עוד בשנה שעברה באמצעות עורכי הדין אלעד מן ויובל יועז המייצגים את התנועה הצרכנית "ה.צ.ל.ח.ה", במסגרת חוק חופש המידע. התעניינו במיוחד בתקופה שבין יוני 2013 לדצמבר 2014, הזמן שבו ישבה ועדת גרמן ועסקה בכמה מהנושאים הרגישים ביותר עבור בתי החולים. זה לא הלך כל כך מהר כי רוטשטיין סירב בתוקף לבקשה, מה שגרר עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בת"א ובסופה פשרה (ראו הרחבה בעניין). היומנים, עינכם הרואות, בידינו.

אצל ברבש הכל כתוב, הכל מסומן ומודגש. "עידן עופר מגיע", "אודי אנג'ל ואשתו מגיעים לבדיקת סקר מנהלים", "המיליארדרית רות פרסול מגיעה לסקר מנהלים", "איתן ורטהיימר אצלי", "שרי אריסון אצלה", או קפיצה בשמונה בבוקר - לבית של מיכאל שטראוס. איש עסקים שלא נזכיר את שמו בשל צנעת הפרט עובר ניתוח, ולפי היומן של ברבש אפשר לדעת שהמנתח הוא ד"ר ניר לובצקי, מנהל היחידה לניתוחי כבד. ממתי אפשר לדעת מראש מי המנתח בבית חולים ציבורי? אם אתם אנשים מספיק חשובים, כנראה שהכל אפשרי.

העניין הוא שזה ממש לא רק אנשי עסקים עם פוטנציאל לתרומות של מיליונים. היומן של ברבש כולל גם רגולטורים ונבחרי ציבור, בין היתר כאלה שאמורים לפקח עליו ולדאוג לרפואה טובה ושוויונית עבור כולנו. ברבש יודע למשל, מתי בדיוק מגיעה נגידת בנק ישראל, פרופ' קרנית פלוג, לבדיקת סקר מנהלים. הוא יודע גם מתי מגיע לניתוח בכיר במשרד הבריאות (השם המלא שמור במערכת - ש"נ) שנמצא בממשק ישיר עם איכילוב.

 

גבי ברבש / צלם: תמר מצפי
 גבי ברבש / צלם: תמר מצפי

הכל כתוב, הכל מסומן ומודגש. פרופ' גבי ברבש

מכירים את שר הרווחה חיים כץ? אז כשכץ שימש יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת הוא הגיע לאיכילוב לפגוש רופא מומחה, ולפי היומן של ברבש, כץ אמור היה להחנות את רכבו בכיכר שצמודה לבניין האשפוז. אם אתם תגיעו לאיכילוב ברכב תיאלצו להיפרד מעשרות שקלים כי לא תהיה לכם חניה מלבד החניון הפרטי של מרכז ויצמן הצמוד. כץ, אגב, אמר לנו כי הוא אינו זוכר את הביקור המסוים הזה, אבל ברבש דווקא זכר וסבר כי העניין פרטי מדי.

לפי היומן של ברבש, גם החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, מגיעה לסקר מנהלים ולפגישות אישיות איתו, אבל מה שמעניין הוא שבאותם ימים ממש ברבש נפגש במקביל ובכמה הזדמנויות גם עם בעלה של החשבת, ד"ר אנדי בויאנג'ו - מקורבו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ומי שניהל לפני למעלה מעשור את חברת "נתיב אל המזרח" שליברמן הקים בעבר.

ברבש מסביר כי בויאנג'ו ניהל בעבר הרחוק מרפאת שיניים באיכילוב והגיע לפגישות עמו כחבר ותיק וכמי שמבקש להתייעץ בעניינים רפואיים - לא יותר. גם מיכל עבאדי החשבת הכללית או אודי אנג'ל הם חברים ותיקים, הוא מסביר, אך את הנגידה פרופ' פלוג הוא כלל אינו מכיר אישית, לדבריו. "אולי מישהו חשב שאני צריך להכיר אותה ולכן דאג להכניס לי את זה ליומן". ככלל, ברבש לא רואה חשיבות גדולה בפרסום היומנים: "זו מציצנות לשמה, ללא שום ערך ציבורי".

היומן של ברבש חושף עד כמה טיפוח הקשרים הפך אצלו לאמנות. הוא מסמן לעצמו מתי מגיע לארץ נדבן גדול או מתי בדיוק לצלצל אליו במהלך ביקורו. לא רק את מיכאל שטראוס הוא מבקר בביתו הפרטי, אלא גם רגולטורים כמו סמנכ"ל התקצוב של משרד הבריאות, יאיר אסרף, או אנשי תקשורת כמו נחמיה שטרסלר מ"הארץ".

הוא מגיע לחתונות ולבר מצוות של האנשים הנכונים, וכדרכו של עולם - להרבה מאוד הלוויות וניחומי אבלים. מפעם לפעם הוא נפגש בלשכתו גם עם עורכי דין בכירים כמו דורי קלגסבלד, דב וייסגלס, רם כספי או פיני רובין. בארסנל אנשי העסקים שנכללים ביומן הפגישות שלו אפשר למצוא את דניאלה ודניאל שטיינמץ, מייסד צ'ק פוינט מריוס נכט, צביקה בירנבוים, "המיליארדר השקט" מגיאורגיה מיכאל מירלשוילי, רמי אונגר, סמי סגול, טייקון הנשק והנדל"ן אהרון פרנקל, דיוויד פדרמן ועוד.

למעשה, ברבש מוצא אפילו זמן לפגוש סטאז'ר מתחיל לרפואה מבילינסון, משום שקוראים לו תום בן דב, הבן של אילן בן דב. ברבש הסביר לנו כי הוא מכיר את בן דב הצעיר כעשור שנים מאז שאביו תרם סכום נכבד להקמת מעבדות מחקר באיכילוב, והוא מלווה אותו מאז כמנטור. "זו מערכת יחסים הדדית ששני הצדדים מעוניינים בה", מסביר גורם שמכיר את הדברים מקרוב מאוד. "לרוב, גם האח"מ שמגיע לבדיקה דואג להודיע לקודקוד בבית החולים כדי שיחכו לו 'לקפה של הבוקר', וגם המנהל ינסה לדעת מראש איזה דמויות בולטות צפויות להגיע. זו מערכת מתוזמנת היטב שפועלת באופן דומה בכל המרכזים הרפואיים המובילים".

רוטשטיין טורס

היומנים של פרופ' זאב רוטשטיין מרתקים לא פחות, ולא בגלל אנשי העסקים שמככבים בהם (ישי דוידי, יעקב גבע, אלי דוידאי, נעם לניר, סמי סגול ועוד). מהיומנים שלו עולה כי לא הספיקה להנהלת שיבא הכוויה שספגה מאז הפרויקט המשותף עם ירדנה עובדיה להקמת בי"ח בגינאה המשוונית בעשור הקודם: רוטשטיין קיים עשרות פגישות הנוגעות לפרויקטים שהוא ואנשיו הובילו בגאנה, פרו, קונגו, קרואטיה, רוסיה, גיאורגיה, סין ועוד. בחלק ניכר מהפגישות משתתף גם פרופ' מוטי שני, נשיא תאגיד הבריאות של שיבא ומנכ"ל ביה"ח לשעבר, ולעתים מגיעים גם רופאים ונציגים של חברות עסקיות. בהנהלת ביה"ח סירבו להעביר לבקשת "גלובס" פירוט של הפרויקטים בהם הם מעורבים בעולם, וטענו כי הדברים נעשו באישור משרד הבריאות ואף בעידודו.

ואולם, במשרד הבריאות הבהירו ל"גלובס" כי רק פרויקט אחד בסין זכה לאישור המשרד, ולאור פניית העיתון המשרד יערוך בירור מול הנהלת שיבא בנוגע ליתר הפרויקטים. שיבא, נזכיר, הוא בית חולים ממשלתי שעובדיו ומנהליו הם עובדי מדינה, ועל כן מכירה של ידע רפואי לגורם שלישי, בוודאי מחוץ לגבולות המדינה, מצריכה אישורים מיוחדים.

רוטשטיין טס לגאנה במחלקת עסקים, ובשנה אחת הגיע ליעדים מעניינים לא פחות: ברזיל, ניו אורלינס, לאוס, אתונה, קרואטיה, פלורידה, ניו יורק, פריז, אמסטרדם, ברלין, וינה, סנט מוריץ, מונטה קרלו ועוד. כל הטיסות, לפי היומן, היו בתפקיד. מה הוא עשה באותן נסיעות? ביומן אין כול פירוט. הביקורים במדינות מערביות נועדו לרוב לצורך גיוס תרומות, אבל הנסיעות למדינות עולם שלישי קשורות כנראה לפרויקטים המעורפלים של רוטשטיין ושיבא. ביאר וברבש, אגב, טסו פחות - אבל בדרך כלל לא טרחו לציין ביומן אפילו את היעד.

פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: אוריה תדמור
 פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: אוריה תדמור

טס לגאנה, ברזיל, ניו אורלינס, מונטה קרלו ועוד.  פרופ' זאב רוטשטיין 

במקביל לפגישות התכופות שעוסקות בפרויקטים בינלאומיים, רוטשטיין מרכז מאמץ ברעיון שלו להתנתק מחברת החשמל ולהתחבר לספק אנרגיה פרטי. הוא מקיים פגישות בנושא עם בכירי חברת החשמל, אנשי החשבת הכללית במשרד האוצר שמסרבים למהלך עצמאי שאינו כולל את יתר בתי החולים הממשלתיים, וגם עם אנשי תקשורת כמו מתן חודורוב שראיין אותו בעניין לערוץ 10.

באותה עת נפגש רוטשטיין פעמיים גם עם הלל קוברינסקי, מי ששימש יועצו הקרוב ואיש סודו של שר האוצר דאז, יאיר לפיד. ביומן לא ציינו את נושא הפגישות, אולם בסמוך לכך רוטשטיין נפגש על פי היומן גם עם אחותו של קוברינסקי, לימור פוקר - המועסקת מאז נובמבר 2013 בתחנת הכוח הפרטית "דוראד" שבבעלות אדלטק. פוקר נהגה לטוס במסוק של אדלטק שחנה בהאנגר מיוחד שהוצב בסמוך למנחת בשיבא, ולאחר חשיפת "גלובס" (27.1.14) בעניין נמסרה לביה"ח הוראה לפנות משם את ההאנגר ואת המסוק. גם נושא הפגישה בעניינה לא צוין ביומן.

אלמנט נוסף שחוזר על עצמו ביומנים של רוטשטיין הוא ההיקף הרב של פעילות פרטית שהוא מבצע במהלך שעות העבודה מדי כמה שבועות ולעתים מדי כמה ימים. ביומן לא מצוין באיזה פעילות פרטית רוטשטיין עוסק, אולם ידוע כי הוא מייעץ בתשלום בין היתר לחברת הביטוח מנורה ולסוכנות הביטוח מדנס. מהיומן של רוטשטיין עולה תמונה של אדם ריכוזי ודקדקן מאוד, שמעורב בכל תחום עד רמת השיפוץ הדרוש בחדר של סגן מנהל מחלקה.

היומן של פרופ' רפי ביאר מרמב"ם הרבה פחות זוהר. ביאר מקפיד לסגור בעקביות את הלו"ז של ימי שלישי מהבוקר ועד הצהריים לטובת צנתורי לב שהוא מבצע בעצמו בביה"ח. אם בכל זאת נוברים היטב ביומן, ביאר נפגש מספר פעמים עם רות רפפורט, אלמנתו של איל ההון היהודי-שוויצרי ברוס רפפורט ז"ל, שתרם מהונו לטובת הקמת בית חולים לילדים. הוא נפגש עמה בביתה שבקיסריה ובמקומות נוספים, וכך גם עם בתה עירית רפפורט, שעובדת כבכירה במשרד הלובינג "פוליסי" של בוריס קרסני. על פי היומן, רפפורט הבת מעורבת מאוד בנעשה, לפחות בכל הקשור לביה"ח לילדים, ובחלק מהמקרים נכתב כי הפגישה שעורך פרופ' ביאר עם גורמים מסוימים היא "לבקשת עירית רפפורט". 

ביאר נפגש לעתים קרובות גם עם איתן ורטהיימר, בין היתר במסעדת "רוטשילד 1" בת"א. הוא נפגש גם עם אייל עופר, בנו של סמי עופר ז"ל, ועם יועצו של יאיר לפיד, הלל קוברינסקי. על פי הערכות, ביאר נפגש עם קוברינסקי כדי לנסות לשכנע את שר האוצר דאז, יאיר לפיד, לרכך את החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שהתנגדה לתוכנית של רמב"ם להקים מגדל למטרות מחקר ורפואה שיהיה בבעלות פרטית, אף שמדובר בקרקע ממשלתית. את פרשת המגדל חשפו לראשונה סטלה קורין ליבר ומשה ליכטמן ב"גלובס" (22.12.13).

הפגישות עם בכירי התקשורת

ברוכים הבאים למסעדת קלואליס בר"ג. כאן, בחדר פרטי שנסגר במיוחד עבורם, נפגשו מספר פעמים שלושת הפרופסורים יחד עם איש העסקים איתן ורטהיימר שמשמש גם יו"ר מועצת הנאמנים של רמב"ם, ועם מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, גליה מאור, בתפקידה כיו"ר חוג הידידים של שיבא. באותם ימים, בין יוני 2013 ליוני 2014, יושבת ועדת גרמן שאמורה להכריע בין היתר האם להתיר לבתי החולים הציבוריים לספק שירותי רפואה פרטיים, כפי שדורשים השלושה.

המנהלים מרמב"ם, איכילוב ושיבא נפגשים ביניהם שוב ושוב, וברוב המקרים יחד עם יועצים אסטרטגיים של "גיתם". הפגישות מתקיימות לעתים מספר פעמים ביום, אפילו בימי שישי. מי שילם על הייעוץ הזה? חוגי הידידים, כמובן. כש"גלובס" חשף בזמן אמת את ההתקשרות עם גיתם, ביאר ורוטשטיין הכחישו נמרצות ורק ברבש הודה - אבל טען שאנשי גיתם בסך הכול סייעו להם בהכנת מצגת. היומנים, לעומת זאת, חושפים קשר אינטנסיבי בהרבה.

בכל אותה תקופה נראה כי גם קצב המפגשים עם אנשי תקשורת בכירים הלך וגבר. מנהלי בתי החולים הגדולים תמיד תחזקו קשרים טובים עם עורכים ראשיים ועם המו"לים שלהם, אבל נדמה כי סביב סוגיית השר"פ היה מי שביקש להדק את הקשר הזה. לפי היומנים, רוטשטיין נפגש בין היתר עם עורך "ישראל היום" עמוס רגב (ארוחת צהריים בקפה איטליה), עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון, עורכי "דה מרקר" סמי פרץ ואיתן אבריאל, ועם יו"ר זכיינית ערוץ 2 "קשת", דרורית ורטהיים. זו האחרונה הייתה פעילה בעבר בחוג הידידים של שיבא, ואף אירחה באחוזה שלה את ערב הגאלה של ביה"ח בשנת 2010.

ברבש, המקורב מאוד למוזי ורטהיים, אביה של דרורית (הוא אף מייעץ בתשלום לקוקה-קולה ישראל שבבעלותו), נפגש מצידו עם יו"ר חברת החדשות של ערוץ 2, תמי רווה, עם יו"ר "ידיעות טכנולוגיות" מקבוצת ידיעות אחרונות, שילה דה-בר, ואפילו הגיע לביתו של נחמיה שטרסלר, הפרשן הכלכלי של ערוץ 2 ו"הארץ".

לא כל הפגישות עם אנשי תקשורת הן פגישות רשמיות: במקרה אחד שעולה מן היומן, רוטשטיין פגש בלשכתו את עיתונאי "מעריב" בן כספית שהגיע עם בן משפחה נוסף לעניין פרטי, כאשר בפגישה השתתפו גם שני רופאים (הדברים אושרו עם כספית - ש"נ). כספית כתב בעבר מספר פעמים בשבחו של רוטשטיין, תקף בחריפות את הפרסומים השונים נגדו והדגיש כי אין לו קשר מיוחד עם מנהל ביה"ח ושהוא לא חייב לו כלום. עמדתו נגד הפקידות הבכירה והביורוקרטיה שפוגעת לכאורה ביכולות הניהול, צריך לומר, עקבית גם ללא המקרה של רוטשטיין.

בן כספית / צלם: איל יצהר
 בן כספית / צלם: איל יצהר

עניין פרטי. העיתונאי בן כספית 

פרופ' ברבש: "מציצנות לשמה"

באיכילוב ובשיבא התחלפו בינתיים המנכ"לים, אבל כל זמן שנציגים בכירים של ההון, השלטון והעיתון זקוקים לטיפול רפואי טוב ולדאגה הדדית לאינטרסים, תרשו לנו לנחש שהשיטה הזו תימשך - בטח כשהמדינה מקמצת במשאבים ושולחת את מנהלי בתי החולים שלה לקבץ נדבות בארץ ובחו"ל. לכל היותר, את היומן האלקטרוני יחליף הפנקס הקטן של פעם, אותו יהיה לנו הרבה יותר קשה למצוא.

מנכ"ל איכילוב לשעבר, פרופ' גבי ברבש, מסר בתגובה לכתבה: "פרסום תוכן היומנים הוא מציצנות לשמה, ללא שום ערך ציבורי".

מהנהלת רמב"ם נמסר: "היומן של פרופ' ביאר גלוי, אין סודות. הפגישות שהוזכרו קשורות כולן לתורמים שאכן סייעו להקמת מבנים חיוניים חדשים ברמב"ם, לרווחת תושבי הצפון - בי"ח תת-קרקעי ממוגן, בי"ח לילדים ומגדל מחקר חדש שאנו מקווים שיוקם בקרוב".

פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנכ"ל שיבא וכיום מנכ"ל הדסה, בחר שלא להגיב.

מבקשה לחופש המידע עד לבית המשפט

בבקשה שהגישה עבורנו אשתקד התנועה הצרכנית "ה.צ.ל.ח.ה" במסגרת חוק חופש המידע, התבקשו המנהלים של רמב"ם, שיבא ואיכילוב למסור את יומני הפגישות שלהם מינואר 2013 עד דצמבר 2014 - תקופה סוערת למדי במערכת הבריאות ובבתי החולים הממשלתיים בפרט, לאור עבודתה האינטנסיבית של ועדת גרמן והשאיפות של ראשי בתי החולים הגדולים לשכנע את חברי הוועדה להתיר להם לספק שירותי רפואה פרטיים (שר"פ).

ברמב"ם הסכימו מיד, אבל הודיעו כי לפני ינואר 2014 לא היה למנכ"ל פרופ' רפי ביאר יומן דיגיטלי, ולכן ימסרו את היומנים מינואר 2014 ועד אוגוסט 2015. פרופ' גבי ברבש, המנכ"ל דאז של איכילוב, מסר כי גם הוא מוכן להעביר את יומניו, אבל העדיף להמתין לתשובתו של מנכ"ל שיבא באותם ימים, פרופ' זאב רוטשטיין. האחרון התנגד באופן גורף לבקשה בטענה כי הדבר עלול לפגוע בתורמים, בעובדים, בחברות מסחריות ובמטופלים שמבקשים לשמור על אנונימיות. "יכולתו של מנהל בית חולים לקיים פגישות דיסקרטיות עם כל אחד מהגורמים הללו הינה קריטית לתפקודו השוטף והיעיל של בית החולים", מסרו אז בשיבא.

ההתנגדות של רוטשטיין גררה עתירה מנהלית שהוגשה על ידי היועץ המשפטי של "ה.צ.ל.ח.ה", עו"ד אלעד מן, יחד עם עו"ד יובל יועז. עוד לפני שהתקיים דיון בעניין, כנראה הרבה בזכות עמדת הפרקליטות שגרסה כי אין מנוס ממסירת היומנים, הסכימו ראשי שיבא לפשרה שלפיה יימסרו היומנים מיוני 2013 עד דצמבר 2014 - כלומר שנה וחצי במקום שנתיים. לבתי החולים ניתנה הזכות, על פי חוק חופש המידע, להשחיר קטעים מסוימים ביומנים בגין צנעת הפרט, והם אכן עשו זאת פעמים ספורות בלבד.

"צריך לזכור שאנחנו נמצאים במציאות שבה מתגבשת ההכרה שדיווחים על לוחות זמנים של נבחרי ופקידי ציבור ומעקב על האופן שבו הם מקצים את זמנם, הוא מידע ציבורי בעל ערך משמעותי", מסביר עו"ד מן. "הדבר הזה התחיל עם חשיפת לוחות הזמנים של שרים והשתרש באמצעות הנחיות מתאימות של משרד המשפטים. נדמה שהיה נחסך זמן רב ומשאבים לא מעטים אם בתי החולים היו מכירים בחובתם למסור את המידע ומונעים את הצורך להגיע לבית המשפט. דרשו מאיתנו סכומים לא מבוטלים של אלפי שקלים כדי לקבל את היומנים, ואולי אם הייתה חשיפה יזומה ומתמשכת של המידע הזה, כמו במקרה של מנכ"ל איכילוב הנוכחי, פרופ' רוני גמזו, שהצהיר שיפרסם את יומנו באופן שוטף וגם מסר נתונים לבקשתנו - ההוצאות והטרחה היו נחסכות והציבור היה מרוויח גילוי רב ומיידי יותר", הוא הוסיף.

אולי השקיפות הזו שאנו מבקשים תביא ליצירת "יומן ב'"? הדברים המעניינים באמת לא ייכנסו למחשב?

"תמיד קיים חשש שאילוץ למסירת וחשיפת מידע יביא את מי שאחראי עליו או שהמידע נוגע לו לנהל רישומים 'סודיים' או יומנים לא רשמיים. בפועל, קשה מאוד להתנהל כך ויש דרכים לחשוף את המקרים בהם מנסים להעלים מידע מהציבור. יש לנו היום מספר דרכים אפקטיביות לבדוק האם מידע מושמט בכוונה או לא נכלל מראש ברישומים, והאם יש חלקים בלוח הזמנים או ברישומים שנוגעים לפגישות שמנסים להסתיר מאיתנו.

"בסופו של דבר, ניתן בהחלט לומר שההתעקשות על חשיפת היומנים הצדיקה את עצמה. הפרסום שלכם חשף מידע משמעותי לציבור, ואפילו כזה שמצריך עריכת בירורים ובדיקות על ידי הרשויות השונות, ובהן משרדי הבריאות והאוצר. מעיון ביומנים עולה חשש שהדברים לא תמיד מבוצעים בהתאם לשיקולים ענייניים, ושנושאים שונים מקודמים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם מינהל תקין או אפילו עם הוראות החוק והרשויות המפקחות והממונות. הנגשת המידע הזה רלוונטית וחשובה לא רק לציבור, אלא גם לרשויות הפיקוח והחקירה שלא היו מודעות אליו בהכרח, וכעת יכולות גם הן לעשות בו שימוש מושכל כדי לבדוק האם דרושה התערבות שלהן בנושאים שונים העולים מהמידע שנחשף".

 

יומני היקר גזירים
 יומני היקר גזירים

יומני היקר גזיר
 יומני היקר גזיר

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות