ח"כ אלי כהן: "יש לטפל באווירה האנטי-עסקית בכנסת"

ח"כ אלי כהן בראיון ל"גלובס TV" על יוזמתו לחופש בימי א': "בשורה שתשנה את מאפייני העבודה, את חיי המשפחה, ותהיה לה תרומה כלכלית חשובה"

אלי כהן / צילום: תמר מצפי
אלי כהן / צילום: תמר מצפי

בראיון ל"גלובס TV" גילה יוזם הצעת החוק לסוף שבוע ארוך, ח"כ אלי כהן (כולנו), כי הושגה כבר הסכמה עם מרבית ארגוני הגג במשק לצעד שאמור להגדיל את מספרם הזעום של ימי החופשה בישראל. כהן, העומד בראש ועדת הרפורמות של הכנסת, התייחס לרפורמות שמוביל ראש מפלגתו, שר האוצר משה כחלון, בתחום הבנקאות וטען כי מרווח האשראי של הבנקים בהלוואות למשקי בית ועסקים קטנים עומד על 9%.

נדמה כי דווקא לגבי הצעד שעורר את הכותרות הגדולות ביותר, הגבלת שכר הבכירים, כהן מרגיש פחות בנוח אך טען בראיון כי בכירי המגזר הפיננסי לא פעלו לתיקון שכרם הבלתי סביר, ומשום כך לא נותרה למחוקק ברירה אלא להתערב.

- בשנה הראשונה לכהונתכם עשיתם הרבה מהלכים, אבל נדמה שמכולם נזכור רק את המהלך של הגבלת שכר הבכירים. החלטתם להכריז מלחמה על הבכירים במערכת הפיננסית?

כהן: "זה כמה שנים, עוד לפני הקדנציה של הכנסת הנוכחית, דברו על כך ששכר הבכירים בלתי-סביר, וגבוה במיוחד במערכת הבנקאית. אני חושב שהיה להם מספיק זמן ומספיק שהות לבוא ולקבוע אמות מידות ולסדר את זה בעצמם. לכן לא הייתה ברירה בסופו של דבר, אלא לבוא ולהתערב. ככלל אני מעדיף שבמקומות שלא צריך להתערב - לא להתערב, אבל ברגע שראו שפערי השכר הם כאלה גדולים, הייתה חייבת להיות אותה מעורבות.

"אני לא רוצה להגיד לך שאני שלם עם כל הסעיפים במסגרת החוק. לדוגמה, יכול להיות שהיה צריך לבוא ולטפל בזה שהשכר העודף יהיה במסגרת הוצאות עודפות, לא מוכרות למס. אבל יש נקודה מרכזית שכולנו צריכים לזכור; המערכת הבנקאית בישראל לא יעילה. לא בכדי לא שמעת את בנק ישראל שלא התבטא נגד חוק שכר הבכירים. אין לנו ספק, שברגע ששכר הבכירים יירד - המערכת הבנקאית תהיה יעילה יותר. ברגע שהמערכת הבנקאית תהיה יעילה יותר, זה יבוא לידי ביטוי גם בעמלות, גם בריביות, וגם ביתר הדברים. ברגע שאתה בתור מנכ"ל מרוויח 800 ו-900 אלף שקל, קשה לך לבצע את צעדי ההתייעלות מול יתר המקומות שזה נדרש".

- ואתם כסיעת כולנו, נוח לכם להיתפס כמי שנלחם כיום בבכירים במשק, אג'נדה קצת סוציאליסטית, אולי קצת שלי יחימוביצ'ית כזאת? זה הדגל שרשימת כולנו נופפה בו לפני הבחירות?

"ממש לא, אנחנו מאמינים בנושא של שוק חופשי, אנחנו דוחפים לבוא ולהפחית את נטל הרגולציה בכל המקומות. כל אלה שמדברים בצד השמאלי של המפה על תקציבים לחינוך, לרווחה, לתרבות, לביטחון וכן הלאה, צריכים להבין - המקור הוא המגזר העסקי. ברגע שתהיה לנו צמיחה במשק, ברגע שתהיה פעילות של השקעות, בסוף היום גם הכנסות המדינה יגדלו, ולכן יש לנו אינטרס חשוב בכך שהמגזר העסקי יצמח. זה יהיה גם טוב לשמירה על רמת אבטלה נמוכה, ולשכר גבוה יותר בעבור העובדים".

- בוא נדבר על ועדת שטרום, שעומדת לפרסם את מסקנותיה. בעצם הבשורה הגדולה של הוועדה היא הקמת עוד 3 חברות אשראי שיהפכו לבנקים; עוד 3 בנקים קטנים. אבל אין לנו מחסור בבנקים קטנים במדינה, יש לנו בעיה עם שני בנקים גדולים, שהבנקים הקטנים לא מצליחים להתחרות בהם - אז במה הועלתם?

"אנחנו יודעים שבכל עסק קיים - ברגע שהוא מרוויח, ומרוויח יפה מאוד, נפתחים עוד עסקים לידו. כך עובד העולם הכלכלי, אבל בישראל במשך ה-30 שנה האחרונות לא נפתח אף בנק אחד. נהפוך הוא, הבנקים הלכו והתמזגו ביניהם ויצרו את אותם בנקים גדולים. אני חושב שאנחנו בתור התחלה דברנו על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. ההתפתחות של החודשיים האחרונים היא התפתחות מהותית ואמרת אותה בדבריך, להפוך - ויש הסכמה על כך עם בנק ישראל - למסלול מהיר, שחברות כרטיסי אשראי יהיו בנקים, ובשוק שיש בו חמישה בנקים ואנחנו מוסיפים בו עוד שלושה בנקים, זה גידול משמעותי. והוא יבוא לידי ביטוי בריביות ובעמלות למשקי הבית..."

- שכבר כיום נחשבות נמוכות יחסית לעולם...

"כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.1%, כשהריבית הממוצעת של כרטיסי האשראי היא 9.5%. פער מרווח ריבית של 9% הוא לא נמוך. אתה יודע כמה עולות עמלות ני"ע? אתה יודע שהבנקים משלמים לבורסה עמלות בגין פעילות ני"ע 150 מיליון שקל, וגובים מהציבור 2.3 מיליארד? זה לא נראה לי נמוך".

- בעניין היוזמה לחופש בימי א', אותנו לא צריך לשכנע שצריך עוד ימי חופש, אבל מי עוצר את הדברים האלה?

"אנחנו צריכים לבוא ולראות שהמהלך הזה יהיה גם נכון כלכלית, יהיה נכון למשק. ואני יכול להגיד לך שהנושא הזה סוכם עם לשכות המסחר, עם התאחדות המלונות, ואני חייב לציין שיש כאן הירתמות מלאה של אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות. הוא מכיר במהלך הזה.

"יש גם התייחסות עניינית מאוד של שרגא ברוש; אנחנו מנהלים דין ודברים, ולהערכתי בחודש-חודשיים הקרובים נבוא עם בשורה חשובה שתשנה מהותית את מאפייני העבודה, את חיי המשפחה, וגם תהיה לה תרומה כלכלית חשובה".