"כבר בינואר ידעה רשות ני"ע ש-USG בבור שחור ולא הזהירה"

דוח ראשוני של המפרקת: חשד להונאת פונזי ■ לקוחות USG קפיטל זועמים על רשות ני"ע: "אזהרה הייתה מונעת הפסדים במיליונים"

שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

"אם הייתי יודע על בדיקת רשות ני"ע בינואר בחברת USG קפיטל ועל התוצאות שלה, שהראו שהחברה בקריסה ומשתמשת בכספי לקוחות לצרכיה, הייתי מבקש להוציא את הכסף מהחברה מיד. אני מכיר משקיעים שהשקיעו שם כספים אחרי ינואר, וכבר אז היה ידוע לרשות ני"ע שהחברה היא בור שחור" - כך אמר אתמול (ד') ל"גלובס" ח', היי-טקיסט בן 39 ממרכז הארץ, שהשקיע כחצי מיליון שקל בזירת האלגו-טריידינג (מסחר רובוטי בני"ע באמצעות אלגוריתם ממוחשב, ללא התערבות יד אדם) באמצעות USG קפיטל שבבעלות אברהם סיני, ולא יודע מה יעלה בגורל כספו. "אני בהלם מהתנהלות רשות ני"ע שאמורה להגן על כספי הציבור. ברגע שהיא יודעת מה קורה בחברה ולא יוצאת באזהרה ספציפית לציבור שהייתה מונעת הפסדים של מיליוני שקלים ללקוחות החברה - היא לא מבצעת את תפקידה".

הביקורת החריפה על רשות ני"ע נאמרים על רקע דוח חמור שהגישה שלשום (ג') לביהמ"ש המפרקת הזמנית שמונתה לניהול USG קפיטל, עו"ד חנית נוב, ממשרד נוב-קסנר. המפרקת מונתה לתפקיד לאחר שהחברה הגישה לפני כשבועיים בקשה לפירוק בעקבות גירעונות נטענים בהיקף של 7 מיליון שקל. כבר בדוח הראשוני, מתארת המפרקת תמונת מצב עגומה על חשדות למעין הונאת פונזי שעלו ברשות ני"ע כבר בינואר השנה, וכן על התנהלות תמוהה בחברה, הפסדים כבדים ושימוש לא ראוי בכספי משקיעים.

 

המפרקת מציינת בדוח כי ממצאי הביקורת של הרשות מינואר העלו כי כספי ההשקעות של לקוחות החברה הועברו לחשבון הבנק של החברה, ללא שבוצעה כל הפרדה בין כספי החברה לבין כספי הלקוחות, ואלו התערבבו, באופן שכספי המשקיעים והלקוחות החדשים בחברה שימשו להשבת כספים ותשלומים ללקוחות קודמים בחברה, ובאופן שכספי לקוחות החברה שימשו למימון הוצאותיה השוטפות בסכום של למעלה מ-250 אלף דולר בחודש.

עוד לפי ממצאי הרשות, נכון לסוף 2015 מצבה הכספי של החברה היה בכי רע, כאשר לחברה הייתה יתרת מזומן של כ-6 מיליון שקל וחובות כלפי לקוחות בסך של כ-16 מיליון שקל - כך שלמעשה החברה הייתה בגירעון של כ-10 מיליון שקל. "כעבור כחמישה חודשים בלבד, ערב בקשת הפירוק, היתרה בחשבון הבנק של החברה עמדה על שקלים בודדים בלבד, כאשר כחודש לפני כן לא כובדו בקשות של לקוחות למשוך את כספיהם", כותבת המפרקת בדוח החריף.

תמונת המצב הזאת שמתארת המפרקת מקוממת משקיעים שאינם מבינים מדוע חיכתה הרשות עד שהחברה תגיש בעצמה בקשה לפירוק ולא הזהירה את המשקיעים מפני ירידת כל כספם לתהום. המשקיע, ח', מספר ל"גלובס" מדוע בחר להשקיע את כספו באמצעות USG קפיטל וכיצד שכנע גם בני-משפחה להיכנס לשם, כך שגם להם נגמרו הפסדים כבדים. "לצערי, למרות שהצלחתי לחסוך כספים, לא הצלחתי להגיע להון עצמי מספק כדי לרכוש דירה. עד לפני שנה וחצי הייתי עסוק בסטארט שפתחתי ולא צלח, וכל החסכונות שלי ישבו בפיקדונות ללא ריבית, כאשר מנגד עלות המחייה המשיכה להאמיר - אז חיפשתי פתרונות לכסף", מספר ח'. "בהתחלה חיפשתי פתרונות קונבנציונליים, כמו 'פסגות' ואחרים, אבל התשואות שם היו מתחת למדדים באופן קבוע - אז חיפשתי פתרון יותר רווחי, והתחלתי לשמוע על זירת ה'אלגו-טריידינג'. למדתי את החומר כמו שצריך, ניתחתי את ההיצע בשוק, רציתי חברה שקיימת בשוק מספיק זמן, חברה שנמצאת בארץ ואני לא צריך להעביר את הכספים שלי לחו"ל, ורציתי גם לשמוע חוות דעת של אנשים.

"בסופו של תהליך הבירור שלי מצאתי את USG קפיטל. יצרתי איתם קשר והצטרפתי אליהם באוקטובר 2015. השקעתי 500 אלף שקל בזירת האלגו-טריידינג דרכם. התחלתי במניה של 200 אלף שקל, ולאחר כחודש וחצי שראיתי שהתוצאות טובות, שאין הפסדים, החלטתי להכניס עוד כסף". לדברי ח', בשלב זה התחילו בחברה לכוון אותו לגייס חברים ומשפחה כמשקיעים נוספים, תוך שהוצע לו בתמורה הפחתה בעמלות. "שכנעתי שני אחים שלי להשקיע כסף באמצעות החברה", מספר ח'. "הם (נציגי החברה - א'ל"ו) פיתו אותנו, הובילו אותי לכיוון של לחפש מקורות כסף נוספים כדי להוריד את העמלות, וגם התשואות שראיתי, שהיו בסדר, לא מדהימות, הובילו אותי לשם, אז אמרתי 'יאללה'. דיברתי עם האחים שלי בארוחת שישי, ומשם זה התגלגל כך ששני האחים שלי הוסיפו כל אחד 100 אלף שקל. בסופו של דבר המשפחה שלי השקיעה בסך-הכול 700 אלף שקל".

"תנועות לא הגיוניות"

בשלב הזה, מספר ח', התחילו להידלק הנורות האדומות. "האחים שלי נכנסו לחברה בדצמבר, ובתחילת ינואר פתאום ראיתי כמה תנועות לא הגיוניות בתיק שלי, שיצרו פוזיציות של הפסד של 5%. כל הרווחים שנוצרו בחודשיים נמחקו במחי יד, ברגע אחד", קובל ח'. "יצרתי קשר עם החברה ושאלתי מה קרה, ונאמר לי שהרובוט (התוכנה המנהלת את ההשקעה - א'ל"ו) הגיע למסקנה שצריך לסגור את הפוזיציות, שהן היו מסוכנות. זה הדליק לי נורה אדומה, אבל עדיין לא הייתי בנזקים, ולכן החלטתי לעקוב יותר צמוד אחרי מה שקורה, אבל עוד לא ביקשתי להוציא את הכסף. פתאום, ב-19 בינואר מתקשר אלי נציג של החברה, בשיחה לילית, כשהמשרדים סגורים, ומודיע לי שרשות ני"ע סגרה לכל החברות את המסחר באלגו-טריידינג והם חייבים לסגור לכל הלקוחות של החברה את הפוזיציות הפתוחות במיידי.

"אמרתי לו שהחשבון כרגע בהפסד, ואני לא מוכן לזה שהחברה תעביר אלי את ההפסד שלה, ושאני רוצה את כל הכספים שלי במיידי החוצה. הוא אמר שהוא יבדוק מה קורה, ואז הוא עשה משהו מאוד מאוד מוזר, שאני לא מבין אותו עד היום - הוא אמר לי 'דיברתי עם כמה אנשים בחברה ונחזיר לך את הכסף'; ואז ראיתי שכשהוא סגר את החשבון, המאזן שלי היה בהפסד בהתאם לפוזיציה בסגירה, אבל שנייה אחר-כך הוא הכניס פוזיציה שמכסה לי את ההפסד הזה. פתאום שורה חדשה של רווח. לא הבנתי איך הוא עשה את זה. זה היה לי מאוד מוזר, אבל הייתי עסוק בעבודה. לאחר שבועיים התפניתי לבדוק את זה וראיתי שהיתרה בחשבון שלי עומדת על כ-96 אלף דולר, שזה סכום ההשקעה שלי פחות או יותר, ומרגע זה התחלתי לסחור באופן עצמאי בחשבון".

- למה לא הוצאת את הכסף באותו רגע? כבר הרגשת שמשהו מוזר קורה.

ח': "יכולתי להוציא את הכסף, אבל הבנתי שהחברה עדיין פעילה, אז לא הוצאתי. מסוף ינואר עד אפריל סחרתי באופן עצמאי ועשיתי תשואות של 10%. מאפריל הייתי ב'טירוף' של עבודה שוב, ולכן החשבון עמד סטטי ואפילו לא פתחתי את החשבון כדי להסתכל מה קורה. פתאום החודש הוגשה בקשת הפירוק של החברה, ומרגע שהם הגישו את בקשת הפירוק, החשבון שלי קפוא.

"היום אני מבין שגם אם הייתי מבקש את הכסף בחזרה, לא הייתי מקבל אותו. אני מכיר אנשים שביקשו לפני שלושה חודשים ויותר להוציא את הכסף ובחברה משכו אותם תקופה, עד שהפסיקו לענות להם בכלל. אנחנו סבורים שיש פה הונאת פונזי, ולכן אנחנו לא היינו מקבלים את כספינו בכל מקרה; אבל אני עדיין לא מיואש מקבלת הכסף - כולי תקווה שאראה את כספי בחזרה. מדובר במרבית החסכונות שלי".

"שיקרו, רימו, גנבו"

ח' מסביר כי לכל אורך הדרך סמך על מיצגים של החברה, לפיהם היא פועלת באישור רשות ני"ע. לדבריו, "בתחילת הדרך ראיתי שלחברה יש אישור 'זירות סוחר' מהרשות. כשהתעניינתי בסוף דצמבר בחברה, ראיתי את המסמך הזה באתר שלה. מעבר לכך, באתר רשות ני"ע מצאתי מסמך שתאריכו מאפריל 2016, שבו עדיין מצוין כי יש אישור זירות מסחר לחברה. ח' מפנה אצבע מאשימה לעבר הרשות: "ישנה אחריות לגוף הציבורי המפקח על מוסדות פיננסיים בארץ. המצג שאני ראיתי, לפי והרשות עומדת מאחורי USG קפיטל, הוא שגרם לי מלכתחילה להשקיע בחברה. הם היחידים שנכנסו ל'שורט-ליסט' שלי".

משקיע נוסף ששוחח עם "גלובס" הבוקר - ב', פקיד במשרד ממשלתי - תוקף גם הוא את התנהלות USG קפיטל מולו, ומעלה אף הוא את התהייה היכן הייתה רשות ני"ע מינואר ועד היום. "השקעתי בחברה 100 אלף שקלים במארס אשתקד, אבל המילה 'השקעה' היא לא המילה המתאימה למה שהוצע לי. החברה הייתה אמורה לתת לי פלטפורמה למסחר בלבד. הכסף היה אמור להיות מוחזק במקום סגור, בלי קשר להוצאות החברה ולמה שיש לה, אבל בדיעבד אנחנו מגלים היום שזה לא היה כך. אם הייתי חושש, אפילו באחוז אחד, שיכול להיות מצב, שאם החברה תיפול, אני אפול אתה - לא הייתי שם שקל אחד. למעשה שיקרו אותי, רימו אותי, גנבו אותי", אומר ב'.

לדברי ב', הוא הגיע ל- USG קפיטל בעקבות פרסומות שלה שהציגו מצג מטעה. "היו לחברה פרסומות בעיתונות הכלכלית שאומרות 'הכסף שלך עומד בבנק, אתה לא מרוויח שום דבר, בוא תסחור במט"ח'. אני רציתי לסחור במט"ח, לא בחברה. נציג של החברה ישב אצלי בבית ואמר לי שהם מספקים פלטפורמה למסחר, לא יותר ולא פחות. אף אחד לא אמר לי שהחברה משתמשת בכספי לצרכיה, אבל זה מה שמתברר היום".

- מתי הגשת שהאדמה רועדת?

ב': "בינואר האחרון, כשפורסמה הכתבה ב'גלובס' על תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה בגין פעילות המסחר של בזירת האלגו-טריידינג. התקשרתי אליהם והם אמרו לי 'אין לך ממה לחשוש, אנחנו מעבירים את החשבונות של אנשים למסחר אחר, במקום הרובוט'. לא ידעתי אז שרשות ני"ע כבר עשתה בדיקה בחברה וגילתה שהחברה בקשיים. הרשות ידעה מינואר שיש אי-סדרים, ואני שואל למה היא לא הזהירה אותנו. למה היא לא אמרה לנו שהכסף שלנו לא נמצא במקום מסודר? מכל מה ששמענו, הבנו שרק באלגו-טריידינג יש בעיה, אבל הכספים שלנו עדיין שם. לא שמענו שהחברה מערבבת את כספי הלקוחות והחברה, או שכספינו בסכנה או שיש בעיות בהנהלה".

ב' מיואש מהמחשבה שלא יראה את כספו. "זה כואב. אנחנו אנשים פשוטים, אין לנו הרבה כסף, רצינו להרוויח כמה גרושים ונפלנו בפח. זה עוול גדול. הפסדנו את כל כספנו", הוא אומר.

בימים אלה, במקביל להליך הפירוק של חברת USG קפיטל שמתנהל בבית המשפט, החליטו המשקיעים שהשקיעו מיליונים רבים ב-USG קפיטל להתאגד יחד ולצבור כוח כדי לנסות להציל את כספם.

27 משקיעים בחברה כבר התארגנו כקבוצה, במטרה להילחם ברוע הגזירה, כאשר את ניהול הקבוצה לקח על עצמו ארז תורג'מן. לדבריו של תורג'מן, "התאגדנו כ-30 איש מנפגעי USG קפיטל, במטרה משותפת להגדיל את הכוח הראייתי ולייעל ולפקס את המאמצים".

רשות ני"ע: "פעלנו כראוי, ביהמ"ש אסר לפרסם את פרטי הבדיקה"

בסביבת רשות ני"ע דוחים את הביקורת של משקיעים USG קפיטל המופנית כלפיה ועל כך שלא הזהירה אותם על מצבה העגום של החברה והחשדות להונאת פונזי, למרות שידעה על כך כבר בינואר השנה. בפועל, אומרים, פעלה הרשות להפסקת פעילות החברה מיד לאחר שערכה בדיקה ראשונית בחברה בינואר השנה שהעלתה חששות לאי סדרים, אך ביהמ"ש הכריע כי החברה יכולה להמשיך לפעול.

גורם שמכיר את התיק טוען כי הרשות פעלה כראוי, כאשר בדקה את החברה ברגע שעלו חשדות נגדה ומיד הוציאה צו להפסקת פעילות האלגו-טריידינג של החברה, ואולם, לדבריו, הרשות אינה יכולה לסגור כל חברה שעולים נגדה חשדות ברגע שעולים החשדות.

"הרשות צריכה לפעול לבדיקת החשדות וכך עשתה. היא לא יכולה להיות בריון בשכונה ומיד לסגור את העסק. במקרה הזה, הרשות הודיעה על הפסקת הפעילות, אך ביהמ"ש סבר אחרת, העניק לחברה צו איסור פרסום על פרטי הבדיקה של הרשות, ואף צו המתיר לה להמשיך לפעול. הרשות ביקשה לחשוף את המידע לציבור כדי להגן עליו, אך ביהמ"ש הותיר את צו איסור הפרסום על כנו. קל לבוא בטענות בדיעבד, אך הרשות פרסמה שורה של אזהרות לציבור מפני השקעות לא מפוקחות, שחלק מהציבור התעלם מהן, כנראה. אנשים אוהבים לקחת סיכונים".

מרשות ני"ע בראשות שמואל האוזר נמסר: "הרשות עצרה את פעילות ניהול התיקים של USG קפיטל במהירות ובמסגרת סמכויותיה על-פי חוק. הרשות שבה ומפנה את הציבור לאזהרותיה בדבר הסיכונים הכרוכים בהשקעות לא מפוקחות, לרבות הסיכון כי הפעילות כולה או חלקה תהיה בלתי-חוקית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988