"הפרטנר" הולך: במדינות ערב מתכוננים ליום שאחרי יעלון

יעלון נחשב בעיני רבים במדינות האזור לשותף אסטרטגי אמיתי לשמירה על הסדר האזורי ■ החלפתו בליברמן, שהציע בין השאר לחסל את הניה, התקבלה בתדהמה ברמאללה ובקהיר - אך הן לא ימהרו לשבור את הכלים

משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי
משה בוגי יעלון / צילום: תמר מצפי

התגובות הראשונות שנרשמו אמש (ד') מרמאללה ומקהיר לדיווחים על מינויו הצפוי של אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון מספרות לא מעט. ספק זעזוע, ספק תדהמה נשמעו מהצד השני של הטלפון. ההשתאות באה בעקבות ההבנה ששר הביטחון הנוכחי, משה יעלון, ה"פרטנר" של מדינות ערב והרשות הפלסטינית לאינספור פעולות וצעדים, יפנה ככל הנראה את מקומו ויילך הביתה.

יעלון נתפס בעיני המדינות הללו כשותף האסטרטגי האמיתי לשמירה על הביטחון באזור. הוא נחשב לאהוד במיוחד על נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי, שנועד עמו יותר מפעם אחת ושוחח עמו רבות בטלפון. יעלון גם ביקר בחשאי בעמאן, בירת ירדן, הרחק מאור הזרקורים והמצלמות. בשקט בשקט, בנתה לה מדינת ישראל מערכת יחסים ביטחונית-אסטרטגית עם המדינות הללו - ומי שניצח על כך בצד הישראלי היה יעלון.

עם הפלסטינים הסיפור מעט שונה. יעלון היה רחוק מלהיות משאת נפשם של בכירי הרשות הפלסטינית - להיפך. הוא נתפס כנץ, ואיבתו הגלויה לרשות לא הייתה בגדר סוד. ועדיין, ברשות הבינו שאפשר לסמוך על המדיניות היציבה של יעלון. שר הביטחון הנוכחי היה מהגורמים המרכזיים בעיצוב המדיניות הישראלית בשטחים, זו שביקשה בכל דרך למנוע את התפשטות ההסלמה.

יעלון ומערכת הביטחון כולה תפקדו בשנים האחרונות ובעיקר בשמונת החודשים האחרונים כמעין מכבי אש בשטחים. הם נדרשו שוב ושוב לכבות שריפות קטנות שפרצו בכל רחבי הגדה, ולזכותם ייאמר כי נראה שהצליחו בכך.

 

מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי, זכה להערכה גדולה אצל יעלון, ובגיבויו למעשה נקבע כי יש לעשות כל שרק אפשר כדי לייצר הפרדה בין הצעדים הננקטים נגד מחבלים בודדים לבין האוכלוסייה כולה. כך, גם בימים שבהם נרשמו שלושה או ארבעה פיגועים, לא ביקשו בישראל לפגוע ברשות הפלסטינית ובמנגנוני הביטחון, וכניסתם של פועלים פלסטינים לתחומי הקו הירוק נמשכה כסדרה. אפילו בימים הקשים ביותר של האינתיפאדה האחרונה נשמר שיתוף הפעולה הביטחוני עם הרשות: המנגנונים עצרו פעילי טרור והעבירו גם מידע קריטי על כוונות של ארגונים שונים לעשות פיגועים.

עם זאת, לא צריך להיכנס לפאניקה ו"להכין את המקלטים" - משפט שנשמע אמש יותר מפעם אחת בבתים באזור תל אביב. ליברמן ידוע אמנם בדעותיו הניציות ובהצהרותיו הקיצוניות עוד יותר, אך גם כפוליטיקאי פרגמטיסט וסתגלן. על אף הבטחותיו המתרברבות לחסל את איסמעיל הניה, מראשי חמאס בעזה, בתוך 48 שעות אם לא יוחזרו גופות החיילים הנעדרים, ליברמן כנראה לא ינסה לעשות זאת. הוא ודאי יבקש לייצב את המערכת ולהוכיח שהוא מדינאי אחראי ושקול, הרחוק מתדמית הבריון השכונתי שהודבקה לו ב"ארץ נהדרת".

במלים אחרות, דברים שרואים מהקומה ה-14 של משרד הביטחון לא רואים בכנסי הפעילים ובמפגשי שבתרבות החביבים כל כך על פוליטיקאים. גם מדינות ערב והרשות הפלסטינית לא ימהרו להחרים את שר הביטחון החדש. אמנם ברשות רואים בליברמן אויב מכמה סיבות - הוא מתנחל ונחשב כבעל קשרים אישיים למוחמד דחלאן, יריבו השנוא של אבו מאזן - ועדיין, יצר ההישרדות של הרשות ושל העומד בראשה יגרום להם לבחון קודם את המדיניות שלו לפני קבלת החלטות דרמטיות. גם מצרים, ירדן ואפילו ערב הסעודית מבינות שיש כאן לא מעט אינטרסים משותפים שאפילו ליברמן יבקש לשמר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988