ליברמן יפתיע לטובה?

ליברמן יגלה שאת מה שאפשר לומר בשבתות תרבות מנומנמות אי אפשר להגיד כשר ביטחון

אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי
אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי

כשבוגי יעלון נכנס לטרקלין משרד הביטחון להקריא את הודעת ההתפטרות בשישי בצהריים, הוא ראה מהחלון נוף מוכר: אולם בית הדין הצבאי לערעורים, שבו התקיימו חלק מדיוניו של החייל היורה מחברון.

המונח 'הרב"ט האסטרטגי' מתייחס במקור להשפעה העצומה שיש לעיתים לחייל הזוטר ביותר על שדה המערכה. ראינו את זה בעזה. ראינו את זה בלבנון. ככל שעובר הזמן מהתקרית העגומה ההיא בחברון, מתברר עד כמה הירייה שירה הסמל מכפיר בראשו של המחבל המנוטרל הידהדה הכי גבוה שאפשר, עד להדחה המכוערת של שר הביטחון יעלון.

בוגי יעלון עוזב את משרד הביטחון זועם, פגוע, בודד. כאשר ביקשנו מדוברו המלצות למרואיינים שאיתם הוא מתייעץ בימים האחרונים, ההפנייה הייתה לשניים שאינם כבר עימנו, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק המנוח, והאלוף נחמיה תמרי שנהרג בתאונת מסוק לפני כעשרים שנה. ניראה שדמויות אלה שהשפיעו כה רבות על יעלון, מלמדות יותר מכל איזה אדם גורש מהקריה.

יש משהו פואטי בטרגיות של יעלון. בפעם הראשונה שראשו נערף, ב-2005, על רקע התנגדותו להתנתקות היה זה בשל העובדה שפיו וליבו שווים. 11 מאוחר יותר, יוכל לומר לעצמו יעלון שדבר אחד נותר לו. היכולת להסתכל על עצמו בראי בגאווה. זה לא מעט בימינו.

יעלון משאיר בסך הכול ביטחון לאומי במצב סביר פלוס: בשטחים יש הפוגה ומגמת ירידה בגל הטרור, בעזה החמאס מורתע ולא עשה פעולות דרמטיות כאשר נחשפו והושמדו שתיים מהמנהרות שלו, ובלבנון נאסראללה יצא מגדרו כדי לנקות את ישראל מחיסול מוסטפא באדר א דין.

אביגדור ליברמן יכול רק להפתיע לטובה. כל הדברים הרעים נאמרו עליו: מתהלם, טוקבקיסט, חסר סבלנות ועניין בישיבות ארוכות, ובעל ענן סמיך של חשדות, שמועות, ותיבות פנדורה בלתי מפוענחות, חקירות פליליות ודוחו"ת.

במזרח התיכון של 2016 יש משמעות למילים, לאיומים ולכבוד לאומי. את מה שאפשר לומר בשבתות תרבות מנומנמות בניסיון להיכנס למבזק הבא, יגלה ליברמן שאי אפשר להגיד בשבתו כשר הביטחון של מדינת ישראל.

מערכת הביטחון הישראלית כבר ידעה שרי ביטחון אזרחים. חלקם היו טובים מאד. לחלקם, כמו עמיר פרץ, החברה הישראלית חבה חוב עצום על המקומות בהם התעמתו עם הקונסנזוס הצה"לי, כמו במקרה כיפת ברזל. אלא שצה"ל מעולם לא קיבל כממונה עליו שר ביטחון שכל עמדותיו מנוגדות ב-180 מעלות לעמדות המקצועיות של הצבא והשב"כ: החל מסוגיית השטחים ומניעת הטלת סגר ועונשים קולקטיביים, דרך מדיניות ההכלה והשיקום של עזה ואי הרצון למוטט את חמאס כחלק מהניסיון להאריך ככל הניתן את משך הזמן עד לסיבוב הבא, וכמובן בסוגיית הוראות הפתיחה באש בשטחים, כפי שהתברר בפרשת החייל היורה.

מה יקרה בתקרית הבאה? בפעם הבאה שחייל צה"ל יפעל בשטחים באופן לא מוסרי, באופן לא ערכי שאינו מייצג את ערכי צה"ל? מה אמור להבין מפקד המחלקה, מפקד הפלוגה, והלאה בשרשרת הפיקוד של אלוף הפיקוד והרמטכ"ל?

מה אמור להבין הפרקליט הצבאי הראשי, תת-אלוף שרון אפק, על מדיניות ההעמדה לדין של חייל שסרח ופעל באופן לא ערכי בשטחים, כאשר מי שיקבל השבוע את המפתחות לביטחון הלאומי הישראלי הוא מי שערך מסיבת עיתונאים בתוך בית הדין הצבאי בקסטינה נגד צה"ל ונגד שר הביטחון?

ושוב, הכול חוזר לקומה ה-14 בקריה, והפעם לצד השני של המסדרון, ללשכת הרמטכ"ל. ראש המטה הכללי במדינת ישראל נהנה ממעמד ייחודי בדמוקרטיה הישראלית, הדמוקרטיה האחרונה במערב, שבה מונהג צבא עם, לפחות על הנייר. רב-אלוף גדי איזנקוט נזהר מאוד בימים האחרונים שלא להביע דעה ועמדה על הבוס החדש, והתקשה להיגרר אפילו לבדיחות השחורות המתבקשות במסדרונות והחיקויים הסטנדרטיים.

ביהעדר חפיפה בין יעלון לליברמן, מי שילמד את שר הביטחון החדש, בחודשים הקרובים, כל מה שהוא אמור לדעת, הוא הרמטכ"ל איזנקוט. בדיעבד, מתברר, כי נאום יעלון לקצונה הבכירה במוצאי יום העצמאות, שלא יהססו להביע עמדות גם כשהן סותרות את עמדת הממונים, היא צוואתו. בקרוב נדע האם מינוי ליברמן ייגמר בבכי, השאלה של מי.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988