מינוי ליברמן: מצב "מפסידים בלבד" לנתניהו. ולא רק לו

אם ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל את ענייני המדינה באותה חוסר מיומנות שבה הוא תכנן ומנהל את המו"מ עם אביגדור ליברמן - וכפי שניהל במשך שנים את הטיפול בנושא הגז הטבעי - המדינה בבעיה קשה.

אם נתניהו אכן רצה את ליברמן בממשלה, היה עליו לסגור מסמך חתום עוד לפני שגרם במעשיו להתפטרותו של שר הביטחון בוגי יעלון. מאחר שלא עשה זאת, נתניהו חשף את עצמו לסחטנות, מכיוונים שונים, הנובעת בין השאר מחוסר יכולתו לשתף פעולה עם שותפיו לקואליציה ולהכניסם בסוד תוכניותיו לפני תחילת ביצוען.

העדר מודיעין ומחסור באנליזות של המצבים שעשויים להתפתח, הביאו את נתניהו אל מה שנראה כרגע עברי פי פחת. פניית הפרסה הדרמטית במו"מ הקואליציוני בשבוע שעבר, החלטה שלפי דיווחים התקבלה תחת לחץ זמנים, חשפה את חולשותיו הבסיסיות ביותר של נתניהו. הפעם, בפניית פרסה אחת, הוא הצליח לחסל את קשריו עם בוז'י הרצוג, עדיין מנהיג הסיעה השניה בגודלה בכנסת, לחבל ביחסיו עם נשיא מצרים אל-סיסי ולעלות על מסלול התנגשות עם יעלון ועם מערכת הביטחון. כל זאת, בידיעה שאין שום סיכוי  כי קנה לפחות את ליבו של ליברמן.

 אביגדור ליברמן / צילום: יואב דודקביץ'

מינויו הצפוי של ליברמן לשר הביטחון עורר מרבצם שדים רבים. ליברמן, גזען, לאומני קיצוני שעסקיו חובקי העולם טרם זכו להסברים מספקים, עתיד לשמש בתפקיד רגיש ובכך יסכן את ביטחון ישראל ואת יציבות האזור. זו החוכמה המקובלת, שיש היגיון מאחוריה. גם עסקיו המסתוריים עלולים להציב אותו במצב שבו יהיו אולי ולכאורה מי שיוכלו לסחוט אותו. אולם, נראה שעיקר הנזק ממינויו של ליברמן הוא תדמיתי - ומדובר בנזק קשה.

מינויו של ליברמן לשר הביטחון מצטרף לרשימה של מינויים תמוהים, שנועדו ברובם לעצב ממשל שיהיה נתון לגמרי למרות נתניהו וישרת את רצונותיו, דוגמת מינויו של רוני אלשייך למפכ"ל המשטרה. אלא שליברמן לא יהיה כמו אלשייך. זה מינוי ברמה אחרת.

בתמונה הכוללת של מינויי נתניהו, מינויו של אלשייך, סגן מפקד השב"כ, למפכ"ל המשטרה, חמור הרבה יותר מהצבתו של ליברמן כשר הביטחון. בעוד שליברמן מתמנה לתפקיד שעיקרו סמלי, אלשייך, שבמשך עשרות שנים פעל במחשכים, התמנה לתפקיד ביצועי ומביא עימו למשטרה את ערכי השב"כ שאותם הוא גם שואף ליישם: העדר שקיפות, התעלמות מאלימות שוטרים, קידום שוטרים שנחשדו בהטרדות מיניות ואי חקירה של תלונות אנונימיות. רב ניצב אלשייך חסר כל ידע בפעילות משטרתית והמטרה העיקרית בהצנחתו לתפקיד היא ככל הנראה הסבתה של משטרת ישראל מכוח שיטור לכוח שב"כ והנחלת ערכי השב"כ ולימוד שיטותיו למשטרת ישראל.

לעומת זאת, מינויו של ליברמן סמלי יותר, בהנחה שליברמן ישאיר את המינוי החדש למנכ"ל המשרד, אודי אדם, על כנו. מול ליברמן תעמוד מערכת הביטחון, הארגון החזק ביותר במדינה. ליברמן לא יידע מימינו ומשמאלו ולממסד הביטחוני לא יהיו קשיים רבים בתמרונו, אם הוא בכלל יתעניין מה קורה בתוך אותו ממסד. כשר הביטחון, אין בכוחו של ליברמן, לשנות, למשל, את הוראות הפתיחה באש. ייתכן שתהיה לו השפעה על מינויים אחדים, אולם זו צפויה להיות שולית.

 פוטין ונתניהו בסופ"ש. מנסה להשיג דריסת רגל במזה"ת / צילום: רויטרס

עם מינויו לשר הביטחון יפסיד ליברמן את החיים הטובים, הנסיעות לחו"ל למפגשים מסתוריים עם בנקאים באוסטריה, רודנים באירופה וכמובן ידידו משכבר הימים ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה (למעט אם ישלח למשימות חשאיות, שיהיו מוגנות באמצעות הצנזורה).

ליברמן, לפי עיתונאים המסקרים אותו שנים ארוכות, לא ניחן בסבלנות רבה ויתקשה להחזיק מעמד במרתוני הדיונים של משרד הביטחון וצה"ל. יש בכך יתרון, משום שדיונים ארוכים הם במקרים רבים מיותרים. אולם, יש בכך גם חסרון. כשר ביטחון ליברמן יהיה חייב ללמוד נושאים רבים, לשלוט בנעשה בצה"ל, להתעדכן באופן יומי בפעילות המבצעית, ללוות באופן הדוק את המו"מ על חידוש הסכם הביטחוני עם ארה"ב ולהתכונן לסיבוב הבא בלבנון או ברצועה. נראה אותו.