דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מדינה בחדלות פירעון: 16.5 אלף בקשות לפשיטת רגל בשנה

דוח על פעילות האפוטרופוס הכללי והכנ"ר לא מותיר ספק: ישראלים רבים קורסים תחת הנטל הכלכלי ■ 879 בקשות לפירוק חברה הוגשו ב-2015

פרופ' דוד האן / צילום: גיא כושי ויריב פיין
פרופ' דוד האן / צילום: גיא כושי ויריב פיין

הטענות על יוקר המחיה, על הקושי לסגור את החודש, על כך שלא ניתן להגיע לרכישת דירה בארץ עקב המחירים המאמירים ודוח העוני שמציג תמונת מצב עגומה על מצב האזרחים במדינה - כל אלה נמצאים כבר תקופה באור הזרקורים, אך נדמה כי דבר לא משתנה. הקשיים של האזרח הישראלי במישורים הללו נראים כמעט כגזירה משמיים, והתחושה הציבורית הקולקטיבית קשה. הציבור חש שהוא קורס תחת הנטל הכלכלי. כעת, מקבלת התחושה הזאת "חיזוק" נוסף, כאשר נחשפים נתונים דוח האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) לשנת 2015, המעידים על עלייה של 55% בהגשת בקשות לפשיטת-רגל בשלוש השנים האחרונות.

הדוח כולל סקירה כללית של פעילות האפוטרופוס הכללי והכנ"ר בתחומי פעילותו השונים (כאפוטרופוס הכללי, הכונס הרשמי והרשם לענייני ירושה), ומלווה בנתונים סטטיסטיים מקיפים מהם עולה תמונת מצב עגומה של מדינה בפשיטת רגל. כך, עולה מהדוח, כי אזרחים פרטיים מסתבכים יותר כלכלית בשנים האחרונות - ב-2015 הוגשו 16,491 בקשות לפתיחת הליכי פשיטת רגל (מתן צווי כינוס נכסים) - המשקפות עלייה של כ-14% לעומת שנת 2014. בנוסף, במהלך 2015 ניתנו על-ידי בית המשפט 14,756 צווים לפתיחת הליכי פשיטת רגל (צווי כינוס) - גידול של כ-12% לעומת שנת 2014, שניתנו בה 13,228 צווי כינוס; ועלייה של כ-31% לעומת שנת 2013, שניתנו בה 11,256 צווי כינוס. מדובר בגידול מתמשך המבטא עלייה בשיעור של 43% בשלוש השנים האחרונות ו-137% בחמש שנים.

עוד עולה מהדוח כי בתוך שלוש שנים עלה מספר התיקים המטופלים על-ידי הכנ"ר (לאחר צו כינוס) בכ-69%, ובמהלך חמש השנים האחרונות נרשמה עלייה בשיעור של כ-185%. לפי הדוח, מספר התיקים שהיו בטיפולו של הכנ"ר לאחר מתן צווי כינוס בשנת 2015, עמד על 50,269 תיקים - עלייה של כ-16% ביחס לשנת 2014 (43,185 תיקים) ושל 37% ביחס לשנת 2013.

הנתונים מלמדים גם על פער מסוים בשיעור הגדילה של צווי הכינוס בין הפריפריה לבין אזור המרכז. בעוד שבמחוז ירושלים, למשל, נרשמה עלייה במספר צווי הכינוס מ-745 ל-1,165 בתוך שנה, בתל-אביב נרשמה עליה מינורית יחסית מ-4,636 צווים ל-4,931.

אור וקובי לא לבד

בשנה החולפת רחשה הזירה המשפטית סביב כמה תיקי פירוק חברות מתוקשרים במיוחד, בהם תיק הפירוק של קבוצת אור סיטי נדל"ן שבבעלות היזמית ענבל אור, תיק הפירוק של חברת אדמה של אורן קובי, תיק הבראת רשת הקמעונאות מגה, פירוק חברת יוטרייד של אביב טלמור, פירוק חברת רוביקון וקרן קלע שבבעלות אמיר ברמלי ופירוק עדן טבע מרקט.

הדרמות המתוקשרות הללו יצרו תחושה כי זירת הפירוקים תוססת מתמיד, ואכן הדוח מאשר תחושה זו, ומעלה כי גם בתחום זה נרשמה עלייה משמעותית במספר התיקים. מהדוח עולה כי ב-2015 הוגשו 879 בקשות פירוק חברות - נתון המשקף עלייה של 10.5% במספר בקשות הפירוק, לעומת שנת 2014. במקביל, במהלך שנת 2015 ניתנו 551 צווי פירוק לחברות - עלייה של כ-6% לעומת שנת 2014.

שיפור היחס לאוכלוסיות חלשות

משרד האפוטרופוס הכללי עוסק גם בנכסים עזובים, שאין להם דורש לאחר פטירת הבעלים. מהנתונים עולה, כי בסוף שנת 2015 היו בניהול האפוטרופוס הכללי 14,605 תיקי ניהול נכסים עזובים, מתוכם 9,921 תיקי כספים ו-4,684 תיקי נדל"ן. בנוסף, בשנת 2015, התקבלו עיזבונות ותרומות לטובת מדינת ישראל בסך כולל של כ-180 מיליון שקל. הכספים מועברים לגופים הנהנים, לפי בחירת המצווה, ואם המצווה לא קבע נהנה בצוואתו, יוקצו הכספים לגופים וארגונים, על-פי קביעתה של הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה.

שרת המשפטים, איילת שקד, המובילה בימים אלה רפורמה בתחום חדלות הפירעון שתקל על חייבים, אמרה על רקע נתוני הדוח, כי "חברה תקנית נמדדת, בין היתר, ביחסה לאוכלוסיות המוחלשות בה והסיוע המוגש להן. האפוטרופוס הכללי והכנ"ר הוא אחד הגופים הפועלים ללא לאות בתחום זה ונלחם את מלחמתם של אלו אשר אינם יכולים לעשות זאת בכוחות עצמם. לעתים מדובר בסוגיות כבדות משקל ובעלות השפעה מכרעת על חייהם של בני-אדם. לכן, לא נחדול ממאמצינו להמשיך ולהוביל יוזמות חקיקה ותוכניות שיסייעו בהגנה ומימוש זכויות".

האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, פרופ' דוד האן, אמר על רקע הדוח, כי "במהלך שנת 2015 שיפרנו באופן מובהק את היכולות המקצועיות של הארגון בסיוע לבתי המשפט השונים. לצד זה השבחנו את השירות לאזרח במתן אפשרויות מקוונות וטכנולוגיות לקבלת שירות מרחוק. בימים אלה האפוטרופוס הכללי והכנ"ר נערך לשינויים משמעותיים שנקבעו בחקיקה ויובילו לשינוי פני הארגון בשנים הקרובות".

עלייה של 37% במספר תיקי חילוט הנכסים

לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) נתונות גם סמכויות חילוט נכסים וכספים במסגרת חוקים שונים. מהדוח של האפוטרופוס הכללי והכנ"ר לשנת 2015 עולה, כי בשנת 2015 נפתחו ביחידת החילוט של הכנ"ר 347 תיקי חילוט - עלייה של כ-37% במספר תיקי החילוט שנפתחו בהשוואה לשנת 2014 (254 תיקים) ושל 100% בהשוואה ל-2013 (173 תיקים). תיקי החילוט הללו מבטאים סכומי כסף עצומים שהכנ"ר גבה. כך, עולה מהדוח, כי התקבולים שתפס הכנ"ר לפי פקודת הסמים המסוכנים הסתכמו בכ-11.2 מיליון שקל (בהשוואה ל-10.8 מיליון שקל בשנת 2014 ול-7.3 מיליון שקל שקל ב-2013); התקבולים לפי החוק לאיסור הלבנת הון הסתכמו בכ-48.3 מיליון שקל (בהשוואה ל-58.6 מיליון שקל ב-2014 ול-22.5 מיליון שקל ב-2013), והיקף הנכסים שנתפסו לפי החוק לאיסור הלבנת הון הסתכם בכ-109 מיליון שקל. היקף הנכסים התפוסים על-פי החוק לאיסור סחר בבני-אדם הסתכם ב-1.25 מיליון שקל.

עוד עולה מהדוח של האפוטרופוס הכללי כי ב-2015 נמשך שיתוף-הפעולה בין יחידת החילוט לבין המשטרה ומינהל הרכב הממשלתי במשרד האוצר, במסגרת נוהל שנוצר למכירת כלי רכב תפוסים בתפיסה זמנית או מחולטים. במסגרת פעילותה, מסייעת יחידת החילוט בבדיקת קיומם של שיעבודים ועיקולים על כלי הרכב, בבדיקה משפטית בעניין קדימויות השיעבודים מול החילוט, ובבדיקת כדאיות מכירת הרכב על-ידי המדינה או העברתו לידי הנושה המובטח. בדוח צוין כי במהלך 2015 נמכרו 222 כלי רכב שחולטו, כאשר התמורה שהתקבלה בגינם הסתכמה בכ-2.57 מיליון שקל.

תיקים בטיפול הכונס הרשמי
 תיקים בטיפול הכונס הרשמי

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות