שרל'ה, בואי לטיפול

היום (ג') בבוקר התווסף עוד פסק דין שבו נדרשת המדינה (!) לשלם פיצוי לעובד בבית ראש הממשלה בשם גיא אליהו. גם הפעם קבעה השופטת דיתה פרוז'ינין, כי שרה נתניהו הנהיגה "העסקה פוגענית, שבה עובדים חסרי אונים נאלצים לעבוד שעות רבות מאוד, תוך שהם חשופים לדרישות מוגזמות, להעלבות ולהתפרצויות זעם".

זו חזרה על הדברים שכתבה השופטת בפסק דינה נגד אשת ראש הממשלה על תביעתו של מני נפתלי. את זה קבעה, כאמור, פרוז'ינין, שהיא נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים - לא השמאל, לא התקשורת, לא חמאס. לא שזה משנה לציבור של נתניהו, שמבחינתו גם בית המשפט הוא שמאל-תקשורת-חמאס כאשר הוא פוסק נגד נתניהו.

 ביבי ושרה נתניהו עולים על מטום / צלם:עמוס בן גרשום לעמ

לאו בר-שליטה

"גם אם נקבל את הטענה כי על העובד להודיע לגברת נתניהו לפני לכתו כסבירה, אף כי מדובר בחצות הליל, האם היה הכרח להחזיר את התובע למעון לאחר שעות עבודה ארוכות, האם לא ניתן היה לומר זאת לתובע למחרת בבוקר?"

הקטע הזה נראה לי החשוב ביותר בפסק הדין, כי הוא הבסיס לכל השאר. התשובה לשאלת השופטת היא "כן, היה הכרח". כלומר, ברור שלא היה הכרח אצל אדם נורמטיבי. אבל לשרה יש בעיה שלא מאפשרת לה לנהוג אחרת. לכן היא הייתה חייבת, מוכרחה, לנהוג כפי שנהגה. או בלשון המחזה "יחסים מסוכנים": זה היה לאו בר-שליטה.

בינתיים המדינה נדרשת לשלם בעבור שגיונותיה של רעיית ראש הממשלה. אני ואתם. אבל אתם יודעים מה? לא אכפת לי - בתנאי שגברת נתניהו תלך לטיפול פסיכולוגי. אני בטוח שכאשת מקצוע, זה מה שהיא הייתה מציעה לאישה כמותה. היא זקוקה לטיפול, אנחנו זקוקים לזה, ואולי הכי חשוב: ראש הממשלה זקוק לזה. מאוד.

החפץ של שרה

לבי לבי לניר חפץ ואנשים כמותו. הוא היה פעם עיתונאי בכיר ב"ידיעות אחרונות" ואחר-כך העורך הראשי של "מעריב". כיום הוא משמש כמשרת בביתה של שרה נתניהו.

לא הוגן לבוא אליו בטענות של חנופה לבוסים שלו, זה דבר די מקובל; גם עיתונאים מתחנפים לרוב אל הממונים עליהם. אבל כשחפץ אומר ש"הגברת נתניהו צחה כשלג, אין אדם ישר ממנה" - זו הוצאת דיבה על כל אדם ישר באשר הוא.

אבל כנראה שלחפץ אין הרבה ברירה. אלה דרישות התפקיד. לו אני חברו, הייתי מציע לו לחזור לעיתונות. אני בטוח שלא תהיה לו בעיה לקבל תפקיד ב"ישראל היום".

 ניר חפץ / צילום: יהודה שגב