שמחון: להפסיק את רכישות המט"ח - גם אם יפוטרו 20 אלף

פרופ' אבי שמחון תקף בחריפות את מדיניות ההתערבות של בנק ישראל במט"ח, וטען כי עצירת הרכישות תאפשר הורדת מסים ■ ואיך הגיב לתוכנית נתניהו?

שמחון. יתרות המט"ח גדלו לשיא של 90 מיליארד דולר / צילום: תמר מצפי
שמחון. יתרות המט"ח גדלו לשיא של 90 מיליארד דולר / צילום: תמר מצפי

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, קורא לבנק ישראל לעצור מיידית את רכישות הדולרים המסייעות ליצוא הישראלי.

בישיבת הממשלה שנערכה אתמול (ג') הפתיע שמחון את הנוכחים כשתקף בחריפות את מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח, שלדבריו מזיקה למשק ולצרכן הישראלי. שמחון גילה לנוכחים כי לפי מודל שהכין עצירת רכישות המט"ח תביא אמנם לזינוק בשער השקל ולפיטוריהם של 20 אלף עובדים בתעשיית היצוא, אך לדבריו העובדים ייקלטו במהירות בענפי המסחר והשירותים שפעילותם הכלכלית תורמת תרומה גדולה יותר להכנסות המדינה ממסים. לטענת שמחון, התהליך כולו יאפשר בסופו של דבר למדינה להוריד מסים.

לדברי נוכחים בישיבה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיצא במהלך הדברים, שב לקראת סיומם ולאחר ששמע את שמחון מדבר על הורדת מסים הודיע כי הוא תומך בתוכנית.

שמחון תקף את מדיניותו הנוכחית של בנק ישראל שהביאה להגדלת יתרות המט"ח לשיא של יותר מ-90 מיליארד דולר. הוא טען כי מדובר בסכומים מופרזים יחסית לגודלה של הכלכלה הישראלית שאינם תורמים כמעט דבר לכלכלה, שניהולם כרוך בעלויות וסיכונים ושהתשואה שהם מניבים אפסית.

בנוסף הוא ציין כי המשק נהנה מעודף גדול של היצוא על פני היבוא, שמגיע בשנים האחרונות ל-3% תוצר. ייסוף חד בשער השקל יתרום לדברי שמחון להגדלת כוח הקנייה של הצרכן הישראלי ויתבטא בגידול נוסף בצריכה הפרטית, שמהווה כיום קטר הצמיחה של המשק.

"טענה יוצאת דופן"

המשנה לנגידה, פרופ' נדין בודו-טרכטנברג, שייצגה את הבנק המרכזי בישיבת הממשלה, לא הגיבה לביקורת של שמחון, אך בעקבות פניית "גלובס" העביר הבנק תגובה מפורטת וארוכה לדברים: "הטענה כי הפיחות הוא למעשה רע לצמיחה היא טענה יוצאת דופן", אומרים בבנק ישראל וטוענים כי התפיסה הכלכלית שהציג שמחון "מתעלמת בראש ובראשונה מהעובדה שכמשק קטן ופתוח, המשק הישראלי לא יוכל למצות את יתרונותיו היחסיים בהתבססות על ענפים מקומיים שלא יכולים לייצר ולפתח תוך יתרונות לגודל".

בנוסף אמרו בבנק, כי "הרעיון לכוון את המדיניות לכך שהצמיחה תוביל למקסום ההכנסות ממסים כדי להוריד את שיעור המס, ולא על פי אסטרטגיית צמיחה שתמצה את היתרונות היחסיים של המשק, אינו מוכר בספרות או בקרב קובעי המדיניות.

"גם אם מקבלים את ההצעה לפעול להגדלת ההכנסות ממסים באופן זה, יצירת ייסוף אשר יביא לשינוי המתואר תגדיל את הביקוש ליבוא - ולכן תפגע לא רק בענפי היצוא אלא גם בתחליפי היבוא ובתיירות.

"לכן, כלל לא ברור שהעובדים שעל פי ההצעה יפלטו מענפי היצוא (בהם, דרך אגב, השכר גבוה ולכן גם מיסוי ההכנסה גבוה) אכן יקלטו כולם בענפים המקומיים (בהם תשלומי מס ההכנסה נמוכים יותר). הטענה לפיה יתרות המט"ח מסבות עלות למשק אינה לוקחת בחשבון את התועלת הגבוהה שהן מקנות למשק מבחינת היציבות והעמידות בפני משבר, ובוודאי אינה הגיונית בתקופה שבה התשואה על היתרות גבוהה מריבית בנק ישראל".

יתרות מטבע החוץ של ישראל חצו בתחילת השנה את קו 90 מיליארד הדולרים, לאחר שב-2015 הגדיל בנק ישראל את היקף רכישות המט"ח שלו לכ-9 מיליארד דולר (ראו תרשים). רכישות המט"ח של הבנק המרכזי מתחלקות לשני סוגים: רכישות במסגרת התערבות בשוק המט"ח במטרה למנוע את התחזקות השקל, שעליהם הבנק לא מודיע; ורכישות מתוכננות מראש במסגרת התוכנית לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין של השקל. השנה מתכנן הבנק לרכוש מט"ח ב-1.8 מיליארד דולר במסגרת קיזוז השפעת הפקת הגז על שער החליפין.

גישתו של שמחון זוכה לתמיכה בקרב כלכלנים מחוץ לממשלה ולבנק המרכזי. כך למשל, פרופ' עדי פוזנר מאוניברסיטת טוען כי התערבותו של בנק ישראל בשוק המט"ח דווקא מזיקה לתעשיינים משום שהיא מעוותת את שער החליפין וגורמת בכך לתעשיינים לקבל החלטות השקעה מוטעות בהסתמך על השער המלאכותי.

בכנס שנערך לאחרונה במכון אהרון למדיניות כלכלית פנה פוזנר לסמנכ"ל הכספים של טבע, אייל דשא, שהתלונן על הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מהחלטתה להעביר לישראל מפעל לייצור משאפים, ואמר לו "בנק ישראל גרם לכם נזק. הוא הטעה אתכם בשער, גרם לכם לחשוב שהשקל נמוך, בזכות זה העברתם לפה מפעל ואתם מעסיקים עובדים שיכלו לעסוק במשהו אחר; העובדים האלו יכלו להיות מורים, אחיות, מסז'יסטים, אבל במקום זה אתם משתמשים בהם בחוסר יעילות כי בנק ישראל הטעה אתכם. בנק ישראל צריך להפסיק להטעות אתכם. אתם צריכים להוציא את המפעל הזה כך שהעובדים יוכלו לעבוד במשהו אחר".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ״מזלה הגדול של הכלכלה הישראלית הוא שאבי שימחון הוא לא זה שמנהל את המדיניות הכלכלית. נגידי בנק ישראל, שמשמשים בשנים האחרונות כמבוגר האחראי אשר שומר על מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, היצוא. בנק ישראל מבין את מה ששמחון מתקשה להבין, החלשות היצוא עלולה להוביל במהירות למיתון ולאבדן עשרות אלפי מקומות תעסוקה ופועל בהתאם.

"במציאות  בה היצוא יורד במהירות והמשק עומד על סיפו של מיתון, לא ברור היכן ייקלטו 20 אלף העובדים ששמחון מבקש לפטר ואיזה מודל כלכלי בעולם מבסס צמיחה על יבוא ומסחר בלבד.

"מוטב היה אם במקום לקרוא לפיטורים, שימחון היה משקיע את זמנו במציאת דרכים להגדלת מספר מקומות העבודה במשק, הגברת היצוא והעלאת הצמיחה ורמת החיים של תושבי ישראל. מן הראוי שליד שולחן הממשלה ישבו כלכלנים עם רגישות חברתית שמבינים מה המשמעות של פיטורי 20 אלף איש״.

מאיגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה נמסר כי: "פרופ' שמחון לא מסתפק בעצירה ואפילו לא בירידה בייצוא של תעשיית ההייטק אלא רוצה פשוט לסגור אותה, שכן היא זרא לעיניו. פרופ' שמחון מאמין כנראה שהישראלים צריכים להפוך לעם של סוחרים ונותני שירותים ולא לעם שיוצר ומחדש ומשמש אור לגויים בתחום תעשיית ההייטק.

"תעשיית ההייטק מתמודדת מזה שנים אל מול משברים עולמיים, אל מול שער שקל דולר בלתי הגיוני, ורק פעולות בנק ישראל אשר תרמו להתחזקות הדולר מול השקל, היו אלו שהותירו את יכולת תעשיית ההייטק להתחרות מול העולם".

פרופ' שמחון מבקש להבהיר כי הדברים עוותו בכתבה וכי כוונתו הייתה שגם אם יפוטרו 20 אלף, הם ימצאו עבודה בסקטורים שיגדלו בעקבות הייסוף ובסך הכל התעסוקה תגדל ולא תקטן.

יתרות המט"ח של בנק ישראל
 יתרות המט"ח של בנק ישראל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988