נדחתה עתירת איכות השלטון לחשיפת הליך מתן האשראי ל-IDB

איכות השלטון ביקשה לחשוף, לפי חוק חופש המידע, את דוחות הביקורת שערך המפקח על הבנקים לעניין הקצאת האשראי לאי.די.בי ב-2011-2014 ■ ביהמ"ש: על הדוחות חלה חובת הסודיות

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים, דחה היום (ה') את העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד בנק ישראל, בנק הפועלים ואיגוד הבנקים. בבקשה למסור לידיה לפי חוק חופש המידע, את דוחות הביקורת הסופיים שערך המפקח על הבנקים לעניין הליך הקצאת האשראי לקבוצת אי.די.בי. לשנים 2011-2014. 

בנק ישראל סירב למסור את המידע בהסתמך על הוראת הסודיות ביחסי מפוקח-מפקח, שבפקודת הבנקאות (סעיף 15א(א) לפקודה משנת 1941). עמדת בנק ישראל הייתה שקיים איסור "לפי דין" למסור מידע זה לעותרת. בנק הפועלים ואיגוד הבנקים הצטרפו לעמדת בנק ישראל בסירוב למסור את המידע. 

בפסק הדין דחה בית המשפט את העתירה. השופט ד"ר יגאל מרזל ציין כי על פניו קיים עניין ציבורי ממשי ואינטרס ציבורי בגילוי המידע (שהוצג לבית המשפט), אולם התקבלה העמדה הפרשנית של המשיבים לעתירה, בנק ישראל איגוד הבנקים ובנק הפועלים, שלפי הדין הקיים מוגנים דוחות ביקורת של בנק ישראל באותה הוראת "סודיות" שבפקודת הבנקאות. 

פסק הדין סקר את התכליות השונות של הוראת הסודיות הקיימת בפקודת הבנקאות. בית המשפט ציין כי קיימות תכליות "מרחיבות" לסודיות, שעיקרן הבטחת הפיקוח היעיל על הבנקים ושיתוף-הפעולה שלהם עם המפקח וכן השמירה על הסודיות בין הבנק לבין הלקוח.

עם זאת, צוין כי קיימות גם תכליות "מצמצמות" לסודיות, שעיקרן פסיקה מן השנים האחרונות המעלה על נס את חשיבות הגילוי של דוחות ביקורת, ובאין חשש ממשי לחוסר שיתוף-פעולה של מבוקרים.

צוין גם המשקל הפרשני שיש לתת לעיקרון חופש המידע ולאמון הציבור ברשויות השלטון. כן צוינה המגמה שבאה לאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2008, לעודד דווקא שקיפות וגילוי במגזר הפיננסי. 

בסופו של דבר, העתירה נדחתה כאמור בשל מסקנת בית המשפט, שלפיה חלה על ההכרעה הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, הידועה כ"הלכת אזולאי" (משנת 1995). באותו המקרה בית המשפט העליון קבע כי אין לגלות בהליך אזרחי דוח ביקורת של בנק ישראל, תוך שנקבע כי דוח הביקורת הוא סודי.

בשל הלכה זו, הייתה מסקנת בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בנוגע לדוחות הביקורת של קבוצת אי.די.בי, שמדובר בדוחות שחלה עליהם חובת הסודיות שבפקודת הבנקאות. לכן אסור למסור אותם לפי חוק חופש המידע, ולכן נדחתה העתירה.

עוה"ד פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות ייצגו את בנק הפועלים.

עוה"ד ליאת עיני-נצר ולירון יונה-לזר ממשרד ב. לוינבוק ייצגו את איגוד הבנקים. 

איכות השלטון: נערער לעליון 

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "התנועה הגישה לפני כשנה עתירת חופש מידע, במסגרתה דרשה לחשוף את דוחות הביקורת שערך בנק ישראל על האופן שבו נתנו הבנקים אשראי לקבוצת דנקנר.

"אנו מכבדים את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את העתירה, משום שלשיטת בית המשפט, ידיו היו כבולות לתקדים משפטי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון לפני למעלה משני עשורים (עוד לפני שנחקק חוק חופש המידע ולפני התובנות שצמחו בעקבות המשבר הכלכלי של 2008).

"התנועה מתכוונת לערער לבית המשפט העליון, במטרה להפוך את אותה הלכה ישנה ולהבטיח את השקיפות המינימלית המתחייבת בעבודת הפיקוח על הבנקים, כפי שמקובל במדינות המתוקנות ברחבי העולם".