ניסנקורן: לא נורא אם יפוטרו 20 אלף איש? אמירה מזעזעת

אבי ניסנקורן קורא לנתניהו להתנער מדבריו של אבי שמחון אתמול ב"גלובס": "אמירות כאלה אסור שייאמרו. עובדי התעשייה הם השלד של המשק, הם לא מעשירי הארץ"

אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי
אבי ניסנקורן / צילום: תמר מצפי

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מצפה מראש הממשלה נתניהו להתנער מדבריו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, התומך במהלך שיביא לפיטורי 20 אלף עובדים בתעשיות היצוא. "לומר ש'לא נורא אם יפוטרו 20 אלף איש' זו אמירה מזעזעת שצריך להוקיע אותה. כשאמירות כאלה - שאסור שייאמרו - באות מסביבתו של ראש הממשלה, אנחנו מצפים שראש הממשלה יתנער מהן. עובדי התעשייה הם השלד של המשק, הם לא מעשירי הארץ".

- שמחון הסביר שהמפוטרים מהתעשייה ייקלטו במסחר ובשירותים ושהאבטלה בסופו של דבר תקטן ולא תגדל.

"מה זה ייקלטו בשירותים? אתה רוצה להגיד לעובד תעשייה בן 40 או 50 שעובד 20 שנה במפעל 'עכשיו אין לך פרנסה תיקלט בעבודה אחרת'? בתור מה תיקלט? בתור עובד קבלן? תהיה לך פנסיה? אתה יודע איזו טרגדיה זו למשפחה שעובד מפוטר? מה המשמעות של פיטורי מאות עובדים, שלא לדבר על עשרות אלפים? איך בדיוק הם ימצאו מקום עבודה? בכל מקום בארץ יש מקום תעסוקה חלופי בשירותים ומסחר? מה תגיד לעובד בפרי גליל או לעובד במפעל בנגב שמחר אין לו מקום פרנסה? אני לא מבין את זה".

- אבל הטענה של שמחון שהתמיכה של בנק ישראל ביצוא פוגעת במשק.

"צריך לתמוך ביצוא. אין מדינה בעולם שלא תומכת ביצוא שלה. הגישה צריכה להיות להגביר את הפריון בתעשייה באמצעות גורמים מעודדי פריון - להעלות שכר ולקצר את שבוע העבודה".

 

כפי שדווח אתמול ב"גלובס", במהלך ישיבת הממשלה שלשום קרא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, לבנק ישראל לעצור לאלתר את רכישות המט"ח, למרות שהודה בעצמו כי הדבר יפגע קשות ביצוא הישראלי ועלול להביא לפיטורי כ-20 אלף עובדים. ואולם שמחון הסביר כי הצמצומים לא יגדילו את האבטלה במשק משום שלטענתו עצירת רכישות המט"ח תביא להתחזקות כוח הקנייה של הצרכן הישראלי ולהתרחבות בענפי המסחר והשירותים שיותר מתפצה בשוק העבודה על הפגיעה ביצוא הישראלי, וגם תגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

דבריו של שמחון עוררו תגובות רבות מצד תעשיינים ויצואנים. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר ל"גלובס" כי "מזלה הגדול של הכלכלה הישראלית הוא שאבי שמחון הוא לא זה שמנהל את המדיניות הכלכלית. נגידי בנק ישראל, משמשים בשנים האחרונות כמבוגר האחראי אשר שומר על מנוע הצמיחה העיקרי של המשק - היצוא. בנק ישראל מבין את מה ששמחון מתקשה להבין: היחלשות היצוא עלולה להוביל במהירות למיתון ולאובדן של עשרות אלפי מקומות תעסוקה ופועל בהתאם.

"במציאות שבה היצוא יורד במהירות והמשק עומד על סיפו של מיתון, לא ברור היכן ייקלטו 20 אלף העובדים ששמחון מבקש לפטר, ואיזה מודל כלכלי בעולם מבסס צמיחה על יבוא ומסחר בלבד. מוטב היה אם במקום לקרוא לפיטורים, שמחון היה משקיע את זמנו במציאת דרכים להגדלת מספר מקומות העבודה במשק, הגברת היצוא והעלאת הצמיחה ורמת החיים של תושבי ישראל*.

כלכלנים: שמחון צודק

בעוד שבנק ישראל האשים אתמול את שמחון כי רעיונותיו אינם מוכרים בספרות המקצועית, זוכה גישתו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה דווקא לתמיכה רחבה בקרב כלכלנים בסקטור הפרטי. כך למשל, במאמר שפרסם לאחרונה בית ההשקעות "פסגות", קוראים הכלכלנים אורי גרינפילד וגיא יהודה לבנק ישראל לעצור מיד את רכישות המט"ח. "בנק ישראל צריך להערכתנו, להפסיק את ההתערבות בשוק המט"ח ולהוציא את שיקול התחזקות השקל משיקולי קבלת ההחלטות כאשר הוא קובע את גובה הריבית".

במאמר בנושא שפרסם לאחרונה, הסביר יהודה כי "על ידי ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח ועל ידי הורדות הריבית, בנק ישראל מנסה להילחם במלחמה שבה אין לו סיכוי לנצח. למעשה, התחזקות השקל נמשכת כבר עשור, כנראה כחלק ממגמה ארוכת טווח אשר נובעת משינוי בסיסי שעוברת הכלכלה הישראלית - כלכלה המתבססת יותר על שירותים, יותר על מחקר ופיתוח ועל חדשנות - ופחות על תעשייה, פשוט מכיוון שהיתרון התחרותי של הכלכלה הישראלית כבר מזמן אינו כוח עובדה זול, בטח ביחס לשוקי העבודה מחוץ לישראל.

"בבנק ישראל יאמרו כי ללא ההתערבות, שיעור האבטלה היה עולה והצמיחה הייתה נפגעת", כותב יהודה ומוסיף: "האמנם? למעשה, ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח משאירה תעשיות שיש להן זכות קיום רק מכיוון שהשקל מפוחת (חלש) יחסית בעזרתו של הבנק המרכזי - ואלה מעסיקות עובדים שאמורים היו להיות רופאים, שוטרים, אחים או מהנדסי תוכנה. הפסקת ההתערבות עשויה להוביל לייסוף שער החליפין וסגירת תעשיות ומפעלים אשר אין להם למעשה זכות קיום. שכן אם לא ייסגרו עכשיו ייסגרו עוד מספר שנים. כאן נכנס תפקידה של המדינה לספק את רשת הביטחון המתאימה לאותם עובדים, ולמזער, ככל שניתן, את השלכות תהליך ההתאמה הזה".