פשיטה על משרדי עו"ד וחברות המסייעות ביצירת מקלט מס

רשות המסים דורשת מהחברות וממשרדי עוה"ד להעביר לה את זהות לקוחותיהם הישראלים, כדי לבדוק אם אלה דיווחו על הכנסות החברות בחו"ל ■ במקביל, ביהמ"ש קבע כי אין בכך פגיעה בחיסיון עו"ד-לקוח

נסיון הברחה של 500,000 יורו / צילום: דוברות רשות המסים
נסיון הברחה של 500,000 יורו / צילום: דוברות רשות המסים

בעקבות דליפת הענק של "מסמכי פנמה", רשות המסים בהנהלת משה אשר הרחיבה את פעילותה נגד חברות לא מדווחות שפתחו ישראלים במקלטי מס. בתקופה האחרונה ערכו חוקרי מס הכנסה חיפושים ותפשו מסמכים במשרדיהן של 3 חברות בארץ המספקות שירותי הקמת חברות אוף-שור לישראלים. בין היתר פשטו חוקרי רשות המסים על משרדי חברת קומפני פורמיישן ברמת-גן וחברת קופמני אקספרס, המספקות שירותי ייעוץ להקמת עסקים חדשים וכן שירותי רישום וליווי חברות בחו"ל.

במקביל, הרשות פשטה גם על משרדי עורכי דין המעניקים שירותי פתיחת חברות בחו"ל ומלווים לקוחות בהליך. הרשות אינה מתעניינת בחברה עצמה או בעורכי הדין, אם כי בחברות ובאנשי העסקים להם הם נותנים שירותים.

דרישת חוקרי הרשות מהחברות ומעורכי הדין הייתה כי יעבירו לרשות מידע מלא על לקוחותיהם הישראלים, שהקימו באמצעות החברה חברות במקלטי מס ברחבי העולם. בכוונת הרשות לבדוק אם כל הלקוחות דיווחו לרשות המסים על מעורבותם בחברה הזרה ועל הכנסותיהם.

אין פגיעה בחיסיון

ואולם, אחד מעורכי הדין אליהם הגיעה הרשות לא קיבל את רוע הגזירה ועתר לבית המשפט נגד תפיסתם של מסמכים במשרדו על-ידי רשויות המס. עורך הדין, ששמו נאסר לפרסום, טען כי על המסמכים חל חיסיון עורך דין-לקוח.

בשבוע שעבר דחה השופט ישעיהו שנלר את טענתו של עורך הדין, תוך שהוא קובע כי "בנסיבות המקרה, בהן מוסכם על הצדדים כי זהות הלקוחות של עורך הדין היא עיקר המידע המבוקש, אין כדי להקים חיסיון עורך דין-לקוח ביחס לפרטים הנוגעים לעובדת מתן השירות המשפטי, ובכלל זה זהות הלקוח, באופן החורג מהוראת החוק".

השופט שנלר התייחס גם לטענה כי גילוי המידע עלול להוביל לפגיעה בלקוחות של אותו עורך דין, אך הבהיר כי חשש זה אינו יכול להצדיק כי משרד עורכי דין יהפוך ל"מקלט" עבור לקוח מפני הרשויות.

"לא התעלמתי מהטענה כי במקרה דנן גילוי שם הלקוח וזיקתו לחברה זאת או אחרת יכול ויפגע בלקוח, אשר יכול וסבר כי אם יקים את החברה באמצעות עורך דין - זהותו וזיקתו לא תגולה מטעמי חיסיון", כתב שנלר, אך הוסיף: "אולם דומה כי דווקא טיעון זה מחייב את דחיית הבקשה, ובאופן שפנייה לעורך דין לא תהווה בגדר 'מקלט' מגילוי מול עריכת אותן פעולות אצל גורמים אחרים".

לסיכום, בית המשפט קבע כי בהתאם להלכה הפסוקה לא חל חיסיון עורך דין-לקוח על תוצרי עבודת עורך הדין (הפעולות והמסמכים שנערכו) או על זהות לקוחו של עורך הדין (והמסמכים הקשורים בכך) - וכך גם במקרה זה.

בית המשפט חייב את עורך הדין לגלות לרשות המסים את שמות הלקוחות ואת זיקת לקוח זה או אחר לחברה פלונית אלמונית.