"דווקא כעת חשוב לקדם את ממד ההתחדשות גם בביקורת המדינה"

"זה לא סוד הוא שישנן טענות שהביקורת חורגת ממקומה הטבעי ומתערבת בתהליכים של הרשות המבצעת, טענות שהגיעו גם לאוזניי. אולם דווקא היום, כאשר שר לשעבר מביע חשש שאחת ההחלטות החשובות ביותר בתחום הכלכלי לשנים הבאות התקבלה שלא על בסיס מידע מלא, בדומה לביקורת שנמתחה על כך בדוח מבקר המדינה, וכן מתפרסמת כתבה אשר נטען בה שהייתה התעלמות מדוחות מקצועיים בכל הנוגע להיקף כמות הגז במאגר 'לוויתן', דווקא כעת חשוב לקדם את ממד ההתחדשות גם בביקורת המדינה" - כך אמר הבוקר (ב') מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפאנל הפתיחה בכנס לשכת רואי החשבון השנתי באילת.

"אנו מקפידים לפעול על-פי יסודותיה של הביקורת המסורתית ופועלים בהתאם לגבולות הביקורת והיקף זכות הטיעון שנקבעו לאורך השנים בפסיקת בתי המשפט, אולם תוך כך אנו פורצים למחוזות חדשים ורלוונטיים, הנוגעים בסופו של יום למימוש שליחותה הציבורית של הביקורת וההגנה על מינהל תקין, יעילות והגנה על טוהר המידות", אמר שפירא.

שפירא התייחס בדבריו גם לליקויים בהליכי התכנון במדינת ישראל. "מממצאים של דוחות ביקורת, מתלונות המגיעות לשולחני ומנושאים העולים מפעם לפעם בתקשורת, נראה כי ישנו ליקוי יסודי באופן הליכי התכנון בסקטורים רבים ובדגש על פרויקטים ציבוריים רחבי-היקף. תכנון מקצועי ומקיף, בידי גוף בלתי תלוי, צריך להוות תנאי סף לכל פרויקט רחב-היקף. לא ייתכן שנקבל את חריגות התקציב במרבית הפרויקטים הציבוריים כגזירה משמיים שלא ניתן להתמודד עמה", אמר המבקר, והוסיף: "אני מזכיר זאת, בין היתר, מהסיבה שבימים האחרונים פורסם כי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה בשבוע שעבר את המקטע של הרכבת הקלה המכונה 'הקו הסגול'.

"משרד מבקר המדינה עוקב אחר התנהלות הפרויקט של הרכבת הקלה, בזמן אמת, אולם אין בכך די. על המתכננים והיזמים לקבוע אבני-דרך ולקיים ביקורת מתמידה - פנימית - על אופן ניהול הפרויקט, על-מנת שלא נקלע פעם נוספת לחריגות בלתי מתקבלות על הדעת, הן בזמנים והן בתקציב. כך גם יש לוודא כי הליך הביצוע לא יחל טרם יושלם במלואו הליך התכנון".

שפירא ציין כי רק לאחרונה פורסמה החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט שאול שוחט, ממנה עולה כי רשות שדות התעופה אפשרה לחברה קבלנית להמשיך ולבצע פרויקט בנייה נרחב מבלי שהוגשו לוחות זמנים בהתאם להסכם שבין הצדדים.

לדבריו, "מבלי להיכנס להכרעה השיפוטית, ניתן לומר כי אם המדינה הייתה עומדת מלכתחילה על השלמת התכנון במלואו, טרם תחילת העבודות, לא היה צורך להיקלע שמצב שנוצר, ואף היה נחסך הליך שיפוטי שנמשך כבר משנת 2010. כך גם ניתן לציין את פרויקט המטרונית בחיפה, אשר עלותו הוערכה מלכתחילה ב-500 מיליון שקל, אולם בפועל עלות הפרויקט הייתה פי 3, 1.5 מיליארד שקל".