הנקראות ביותר

הבצורת בקליפורניה: 26 חברות מים ישראליות ינסו לסייע

המטרה: להשקות את קליפורניה (ולהרוויח מזה כמה מיליארדים)

דיסטל. "פיתוחים מדהימים" / צילום: אסף שילה, ישראל סאן
דיסטל. "פיתוחים מדהימים" / צילום: אסף שילה, ישראל סאן

חברות המים הישראליות רוצות את הכסף האמריקאי ופונות לקליפורניה מוכת הבצורת: נציגים של לא פחות מ-26 חברות שעוסקות בטיהור שפכים, התפלה, טיפול בפחת מים, בהולכה, בהשקיה ועוד יגיעו בסוף החודש ללוס אנג'לס, בניסיון להרוות את צימאונם של תושבי קליפורניה ועל הדרך, לנסות ולעשות כמה דולרים.

"יש לנו אין ספור פיתוחים מדהימים בתחום ההתפלה, ניהול של מערכות מים עירוניות וטיפול באובדני מים. עם כל אלה, אנו פונים לקליפורניה שכבר הבינה שאין מנוס מלקחת את המצב לידיים ולטפל בו בהשקעות אדירות של מיליארדי דולרים בשנים הבאות", אומר ראש תוכנית ניוטק במשרד הכלכלה והתעשייה, עודד דיסטל.

לחברות הישראליות יש הרבה מה להציע לקליפורניה, שעל פי הערכות של חוקרים חווה בשלוש השנים האחרונות את הבצורת הקשה ביותר זה 1,200 שנה - עד לכדי מצב של קושי אמיתי באספקה סדירה של מים. "רשויות המדינה מבינות שעליהן להוביל מהלכים נועזים כדי להתמודד עם המשבר הזה, וזה משבר חמור", אומר דיסטל.

"פוטנציאל אדיר"

חלק מ"מהמהלכים הנועזים" שעליהם מדבר דיסטל עוסקים ברפורמות יסודיות וקביעת סדר חדש בתחום ניהול מבנה שוק המים ואופן חלוקתם ברחבי המדינה. יתכן שהרפורמות האלה עוד יבואו על חשבון החקלאים המקומיים שבינתיים נהנים מהקצאות מופלגות של לא פחות מ-80% מהמים הזמינים בקליפורניה. "השינוי צריך להיות מבני, ולפני המדינה יש עוד דרך ארוכה מאוד בנושא הזה. התהליך כרוך בשינויי חקיקה, בשינויים במבנה שוק המים המקומי ובהגברת המודעות הציבורית. התהליך הזה נמצא כבר בראשיתו", אומר דיסטל.

כשהתהליך הזה יושלם - והמכרזים השמנים ועתירי הדולרים למען הקמה מחדש של תשתיות להולכת מים, התפלה, טיהור שפכים ומניעת פחת יצאו לדרך - משרד הכלכלה והתעשייה רוצה שהחברות הישראליות יהיו שם. "הפוטנציאל אדיר, מיליארדי דולרים. בשנים האחרונות כבר נחתם הסכם של שיתוף פעולה בין מושל קליפורניה לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא מתייחס בין השאר לתחום המים. בינתיים משלחות של בכירים מקליפורניה הגיעו לישראל, התרשמו ולמדו מהפעילות שלנו בתחום וקיבלו רעיונות", מספר דיסטל.

בתערוכת המים הבינלאומית "וואטק 2015" השתתפה גם שרת החקלאות של קליפורניה, קארן רוס. בראיון ל"גלובס" סיפרה השרה על אתגר אחד, מבין רבים, שאיתו המדינה השחונה מתמודדת: "לצערי יש אצלנו מאגרים רבים שמנוהלים בצורה לא נכונה. מי התהום מהווים אצלנו יותר משליש מכמות המים שנצרכת, והבעיה היא שברגע שיש שאיבת יתר נוצרות בעיות נוספות כמו שקיעת קרקע וירידה באיכות המים".

הכנס שייערך בסוף החודש בלוס אנג'לס, ויימשך לכנס נוסף בסן דייגו, יעסוק בניהול של רשתות מים עירוניות, באספקת מים לחקלאות ובניהול משק מים בתעשיות. 26 חברות מים כבר נערכות לכנס שייערך בהשתתפות הנספחות של משרד הכלכלה והתעשייה בסן פרנסיסקו ומכון היצוא. שם העריכו בימים האחרונים כי מספר החברות שישגרו נציגים לארה"ב עוד יגדל - כי המזור לצרות של קליפורניה יבוא עם כסף טוב, ועם הזדמנות לא רעה לדריסת רגל לעסקים נוספים בעתיד. עם החברות הישראליות שמתעניינות ביובש הכללי של קליפורניה ובכסף שעוד יזרום לה בצנרת נמנות חברת ההשקיה נטפים, IDE, אטלנטיום, עמיאד וטקדו.

IDE מפעילה בשנתיים האחרונות בקליפורניה מתקן התפלה שמייצר כ-200 אלף קוב מים ביום, שהם 16% ממי השתייה המסופקים לתושבי סן דייגו. בהשוואה לישראל, שנהפכה בתוך כמה שנים למעצמת מים לפני עצמה, המתקן הזה נחשב סטנדרטי למדי - רק חצי מיכולות ההתפלה של המתקן ש-IDE מפעילה באשקלון.

מתקן ההתפלה בסן דייגו הוקם בהשקעה כוללת של מיליארד דולר בקירוב, סכום שמקיף גם את התשתיות להולכת המים ועוד תשתיות נלוות. "השוק הזה אטרקטיבי מאוד לחברות המים הישראליות", מספר הסמנכ"ל לשיווק ולמכירות באמריקה ב-IDE, גלעד כהן. "יש בקליפורניה צורך אמיתי, ועכשיו יש גם מומנטום טוב לפתרון של בעיות קשות במשק המים. עם זאת, השוק מורכב מאוד, ושונה מאוד ממשק המים הישראלי. התהליכים שהוא יצטרך לעבור ארוכים מאוד ומחייבים הרבה הכוונה מקומית ושותפויות עם חברות מקומיות. זאת ריצת מרתון לכל דבר ועניין; אם יש חברה ישראלית שחושבת שהיא תבוא לקליפורניה, תעשה סיבוב ותצא - היא טועה. צריך לבנות מערכות של יחסים עסקיים לטווח הארוך, המון אורך רוח וסבלנות, אבל כשהדברים מצליחים - זה משתלם מאוד".

שוק המים בקליפורניה, כמו במקומות רבים אחרים בעולם, מתאפיין בשמרנות, שלא לומר חשדנות מופגנת כלפי גישות ניהול וטכנולוגיות חדשות שמשנות והופכות סדרים והסדרים ישנים. "קודם כל צריך לקבוע ערך כלכלי למים - כדי לטפל בהם, ולא פחות מכך, לשמור עליהם. אם לא ייקבע מחיר למים - לאף אחד לא יהיה אכפת מקווי הולכה ישנים שדולפים, מפחת גבוה של מים וכל הטכנולוגיות שנציע בנושא פשוט לא יהיו רלוונטיות", אומר דיסטל. "יש כאן אלמנט פסיכולוגי לא קטן ואין להתעלם ממנו. חברות ישראליות שפונות לשווקים כאלה צריכות לדעת למזער את החששות של הצד השני. עליהן לחשוף אותו לטכנולוגיות שכבר עובדות בשוק, למערכות שכבר מותקנות ברחבי העולם, גם בישראל. לעתים תכופות אנחנו מסייעים לחברות האלה לקדם מיזמים בתוך ישראל - דווקא למצבים שבהם הן פונות לשווקים בעולם - ואז יוכלו להזמין את הלקוחות הפוטנציאליים להתרשם בעצמם ממוצרים שפועלים בשטח, בתאגידי מים או בתעשייה".

על-פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, היצוא של מערכות לטיוב ולניהול משקי מים מישראל לעולם הסתכם ב-2015 בכ-2 מיליארד דולר. "זה סכום שלא מגרד את הקצה של הקצה של הפוטנציאל האדיר בשוק הזה. הבעיה היא שבנוסף להיותו שוק שמרני, בהרבה מקומות בעולם לא נקבע מחיר למים ואין מודל כלכלי סגור לגבי אופן הניהול שלהם. עם זאת, ב-2007 היקף היצוא של מערכות מים מישראל עמד על כ-700 מיליון דולר. יש מה לעשות בעולם; יש את סין, יש את אפריקה ויש מקומות נוספים שבהם צריך מערכות לטיפול ולייעול המים. אני מאמין שברגע שהאסימון הזה ייפול במדינות נוספות - אנחנו נעבור למכפלות דרמטיות בהיקף היצוא של מערכות בתחום הזה. אנחנו שואפים להגיע למצב שבו נכפיל פי חמישה את היצוא בענף הזה, וזה בהחלט לא מדע בדיוני", אומר דיסטל.

מזכר הבנות חדש להעמקת קשרי המסחר בין ישראל לארה"ב

יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, וסגן נשיא בכיר בלשכת המסחר של ארה"ב, מיירון בריליאנט המבקר בימים אלה בישראל, חתמו אמש (ב') על מזכר הבנות חדש להעמקת הקשרים המסחריים בין המדינות. בנשיאות הארגונים העסקיים אמרו כי על פי מזכר ההבנות, שני הגופים יהדקו את שיתוף הפעולה ביניהם למען הסרה של חסמי סחר בין המדינות, העמקת קשרי המסחר ומחקר מקיף ומשותף בנושא זה.

לשכת המסחר בארה"ב נחשבת לארגון העסקי הגדול בעולם. הלשכה מייצגת כ-3 מיליון עסקים בכלל הענפים ופועלת ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם. "מזכר ההבנות החדש מדגים את המחויבות שלנו לשותפות עם ישראל", אמר אמש בריליאנט. "יש לנו המון עבודה בתחום קידום ההשקעות, החדשנות ושיתוף הידע. כאשר מדובר בקשרי סחר שהיקפם כ-40 מיליארד דולר בין שתי המדינות - המגזר הפרטי חייב למצוא את דרך המלך להעמיק את שיתוף הפעולה, גם בתקופות מאתגרות מבחינה פוליטית ומדינית". ברוש: "ההסכם החדש יאפשר את הרחבת הסחר עם ארה"ב, תוך התנהלותו ביתר קלות ויעילות, ובאופן שישרת את האינטרסים הכלכליים והמסחריים של שני הצדדים".

לפני כשנה מינתה לשכת המסחר בארה"ב את עו"ד חגית גניש-גיל שתנהל את ענייניה בישראל. זאת, נוסף על פעילותה השוטפת של הלשכה מול גופים כמו לשכת המסחר ישראל-ארה"ב, התאחדות התעשיינים ומכון היצוא.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות