תוך 3 שנים: קנסות של 90 מ' ש' לעסקים שהפרו חוקי עבודה

התאחדות המלאכה והתעשייה מנסה לקדם שינוי בתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה, באופן שיצמצם את היקף הקנסות המושתים על עסקים קטנים שהפרו חוקי עבודה

ביקורת בונה ביקורת הורסת, קריירה / צילום אילוסטרציה: Shutterstock
ביקורת בונה ביקורת הורסת, קריירה / צילום אילוסטרציה: Shutterstock

התאחדות המלאכה והתעשייה מנסה לקדם שינוי בתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה, באופן שיצמצם את היקף הקנסות המושתים על עסקים קטנים שהפרו חוקי עבודה. על פי ההצעה שמקדמת ההתאחדות, משרד הכלכלה יגביל את גובה העיצומים הכספיים שהוא מטיל על עסקים - בהתאם להיקף המחזור השנתי שלהם. זאת, כדי למנוע קריסה של עסקים קטנים שהושתו עליהם קנסות גבוהים ובלתי-מידתיים ביחס לרווח הנקי שלהם. על פי נתוני משרד הכלכלה, מאז 2013 הושתו על עסקים שהפרו חוקי עבודה קנסות ועיצומים כספיים בהיקף כולל של 90 מיליון שקל בקירוב.

בדיון שקיימה היום (ב') ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קרא היועץ המשפטי של התאחדות המלאכה והתעשייה, עו"ד מוטי עזרן, לשנות את התקנות באופן שעסק המקיים מחזור שנתי של עד 5 מיליון שקל ייקנס בעד 2% בלבד מסך המחזור שלו, וזאת כדי למנוע את קריסתם של בתי עסק רבים. "משרד הכלכלה השית קנסות בגובה של עשרות מיליוני שקלים על עסקים שרבים מהם נאבקים ממילא על הישרדותם, שכן הרווח הנקי של חברות אלה מסתכם בכ-3% בממוצע", טען עו"ד עזרן. "באחרונה אירע מקרה שבעל בית דפוס קטן שמעסיק 3 עובדים נקנס ב-40 אלף שקל בשל טעות טכנית בתלושי השכר של עובדיו - ובשל כך נאלץ לקחת הלוואה שתאפשר לו לשלם להם משכורות".

העבירות שבגינן קונסים פקחי משרד הכלכלה בתי עסק מתוקף החוק להגברת האכיפה במקומות עבודה משנת 2012 מגוונות, ונוגעות, בין השאר, להעסקת עובדים מעבר למספר השעות שמתיר החוק; אי-הפרשת כספים לפנסיה; העסקת עובדים בשבתות ואי-תשלום משכורות מינימום. "בשונה ממעסיקים גדולים במשק, למעסיקים הקטנים אין מחלקות משפטיות ואגפים לניהול משאבי אנוש שערים להוראות החוק, ובמקרים רבים עסקים קטנים עוברים על חוקי עבודה בתום לב ומשלמים מחירים גבוהים מאוד על כך", אמר עזרן. "מדובר בקנסות גבוהים, שלעתים ניתנים במכפלה של מספר העובדים בכל עסק - ועסקים אלה מתמוטטים".

במשרד הכלכלה הבהירו היום כי עוד לפני שמוטל עיצום על חברה בגין עבירה על אחד מחוקי העבודה, זו מקבלת התראה והיא נדרשת לתקן את הליקוי שהתגלה. מנתוני משרד הכלכלה עולה כי ב-2015 הוטלו על עסקים עיצומים בגובה של 41 מיליון שקל, ב-2014 בגובה של 31 מיליון שקל וב-2013 הסתכמו העיצומים הכספיים שהוטלו על בתי עסק בכ-16 מיליון שקל. עוד הבהירו במשרד הכלכלה כי באותן שנים ניתנו כ-20 אלף התראות לחברות שנמצא כי הפרו חוקי עבודה.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הציע בדיון בכנסת להחיל מנגנון דיפרנציאלי למתן קנסות לחברות קטנות ולחברות גדולות, שלפיו חברה שמקיימת מחזור כספי של עד 10 מיליון שקל תיקנס לכל היותר ב-2.5% מהמחזור השנתי שלה, ואילו חברה שמקיימת מחזור שהיקפו עולה על 10 מיליון שקל בשנה, תיקנס ב-4% מהמחזור השנתי. על רקע היעדר הסכמות בין משרדי הממשלה לארגונים היציגים של העסקים במשק על שיעור הקנסות המרבי לעסקים קטנים, הדיון היום בכנסת הסתיים בלי החלטה, ובקרוב הוועדה תקיים דיון נוסף בסוגיה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988