ניסנקורן נרגע: חוזר לשולחן העגול עם האוצר לאחר שפרש ממנו

בעקבות פגישה שהתקיימה היום בין מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, סיכמו השניים על חזרתה של ההסתדרות לדיוני השולחן העגול. לנוכח המצב הנוכחי במשק, החליטו השניים להניח את המחלוקות בצד ולהתמקד ביצירת מנועי צמיחה וטיפול בשיפור הפריון במשק, מתוך הבנה שהעובדים מהווים גורם קריטי בתהליך.

באב"ד וניסנקורן סיכמו כי כל הצעדים שיובאו במסגרת השולחן העגול ושיעלו כהמלצות לשר האוצר יעשו בהסכמת הצדדים. עוד הוחלט כי במפגש הבא של השולחן העגול יציבו הצדדים יעדים ברורים לגידול הצמיחה ולסגירת פער הפריון בין ישראל ל-OECD.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן עזב אתמול בזעם דיון "שולחן עגול" עם ראשי האוצר והתעשיינים, והודיע כי ההסתדרות תפרוש מהפורום שכונס כדי לדון בדרכים להגברת הצמיחה במשק. מה הכעיס כל-כך את ניסנקורן? משתתפים בפגישה הפנו את האצבע למצגת של סגנית הממונה על התקציבים שירה גרינברג, שכללה רעיונות מרחיקי לכת מבחינת זכויות העובדים.

גרינברג לא הותירה ספקות רבים לגבי תפישת עולמה הכלכלית כשציטטה מתוך מאמר על העבודה המאורגנת שפרסם לאחרונה ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, וכיום מראשי פורום קהלת המזוהה עם רעיונות הניאו-ליברליזם.

ההצעה המקוממת אולי ביותר מבחינת ההסתדרות שהעלתה גרינברג הייתה להגביל את יכולתם של עובדים בחברות ההיי-טק להתאגד. לפי ההצעה התארגנות של עובדים בחברות היי-טק תזכה להכרה רק אם תצליח לגייס לפחות מחצית מהעובדים בחברה, לעומת שליש כיום (הרף המקובל בכל המשק).

בנוסף העלתה גרינברג רעיונות לצמצום ההוצאה על שעות נוספות בין היתר מדובר בביטול תוספת השעות הנוספות לשכרם של עובדים המשתכרים מעל 14 אלף שקל לחודש. לגבי יתר העובדים מציעה גרינברג כי זכאותם לתוספת השעות הנוספות תחושב על-בסיס חודשי במקום על בסיס יומי.

כך יוצא למשל שעובד שעבד שעות נוספות ביום אחד אך החסיר שעות בהיקף דומה ביום אחר יאבד את זכאותו לתוספת. הצעה אחרת שהציעה גרינברג נגעה לרגולציה על עסקים בישראל הנחשבת לגבוהה במיוחד.

בנושא זה הציעה גרינברג להעביר את ניהול הליכי הרישוי של עסקים קטנים מידי הרשות המקומית לידי חברות פרטיות. באוצר סרבו להגיב על הדברים, אך גורמים שהשתתפו בישיבה ציינו כי הפורום נועד להעלאת רעיונות לקיום רב-שיח חופשי.